בלוק-קורדס
הבלוק-קורדס, או 4Way Close היא טכניקת נגינה המקובלת אצל נגני ג'אז רבים. טכניקה זו פותחה על ידי הפסנתרן ג'לי-רול מורטון ואומצה אל תוך עיבודי ג'אז רבים גם ככלי לעיבוד כלי נשיפה ומיתרים. בטכניקת הבלוק-קורדס, שתי הידיים מנגנות אקורדים שיוצרים מצלול של מנגינה עם ליווי בו זמנית. הסגנון מפיק מהפסנתר צליל גדול, כך שהוא מתאים לנגינה ברגעי השיא של הסולו. דוגמה לכך אפשר למצוא בהקלטות של פסנתרנים רבים, כגון: ג'ורג' שירינג, ביל אוואנס, רד גרלנד, ארול גארנר, ועוד. עם זאת הטכניקה לא מוגבלת רק לפסנתר, למשל הגיטריסט וס מונטגומרי השתמש בה רבות בקטעי הסולו שלו ובעקבותיו גם גיטריסטים נספים.
שיטות נגינת בלוק-קורדס עריכה
טכניקת שירינג עריכה
אחת השיטות המפורסמות לנגינת בלוק קורדס, נקראת "טכניקת שירינג" והיא על שם הפסנתרן ג'ורג' שירינג. שיטה זו מאופיינת בנגינת אוקטבות כשהמלודיה בצלילים העליון והתחתון ובין האוקטבות מנוגנים צלילים אחרים מהאקורד. כאשר שיטה זו מיושמת על כלי נשיפה, ובעיקר בשימוש על סולי סקסופונים, היא קרויה Double Lead
Drop 2 עריכה
Drop 2 היא שיטת נגינת בלוק-קורדס נוספת. שיטה זו היא אחת הנפוצות ביותר. אחד מפסנתרי הג'אז המפורסמים שהשתמשו בשיטה זו הוא ביל אוואנס. בשיטה זו, מנוגן האקורד בפוזיציה שבה הצליל העליון ביותר הוא צליל המלודיה, והצליל השני מלמעלה, מנוגן אוקטבה אחת מתחת לאקורד, כלומר- בתור צליל הטנור-באס שלו. נגינת הצליל השני מלמעלה באוקטבה מתחת, יוצרת מצלול מיוחד.
טכניקת גארלנד עריכה
הפסנתרן רד גרלנד, השתמש בטכניקה בה יד ימין הייתה מנגת את צלילי המלודיה באוקטבות, והדרגה החמישית שלהם (כלומר קווינטה זכה מצליל המלודיה) ביניהם, ויד שמאל הייתה מנגנת מצלולים (מאנגלית: Voicings) של ג'אז מודרני. שתי הידיים היו מנגנות ביחד, ובעוד המלודיה ביד ימין משתנה, ההצללות בשמאל נשארות אותן הצללות.
דוגמאות עריכה
