גיידאר

הלחם בסיסים של רדאר ו-גיי, המתאר יכולת אינטואיטיבית של אדם כלשהו לזהות להט"בים גם ללא תקשורת ישירה ביניהם, בדרך כלל על סמך לבוש, התנהגות, שפת ג

"גיידאר" (מאנגלית: Gaydar; הלחם בסיסים של המילים 'גיי' ו'רדאר') הוא מונח המתאר יכולת אינטואיטיבית של אדם כלשהו לזהות להט"בים גם ללא תקשורת ישירה ביניהם, בדרך כלל על סמך לבוש, התנהגות, שפת גוף או הליכה כנגד המוסכמות המיניות או המגדריות של החברה ההטרוסקסואלית בפרהסיה.

בעוד שבעבר החלוקה בין להט"בים להטרוסקסואלים הייתה ברורה, ואפשרה לגיידאר לפעול על בסיס תבניות בולטות, מגמות של מטרוסקסואליות מחד, והופעתם של להט"בים ללא מזהים חיצוניים מובהקים מאידך, מאתגרות את יכולות הגיידאר בהווה; ואולם, להט"בים רבים טוענים כי הם עדיין מסוגלים לזהות להט"בים אחרים באמצעות אינטואיציות ותחושות.

אחד ההסברים שניתן לתופעה הוא שבמהלך חייהם התרגלו להט"בים להשקיע יותר בזיהוי פרטים קטנים בקרב אנשים אחרים העשויים להעיד על נטייתם המינית. מחקרים[דרוש מקור] העלו נתונים התומכים בקיומו של גיידאר שכזה: להט"בים זיהו להט"בים אחרים לפי תמונות באופן מדויק יותר מהטרוסקסואלים. גם כשהוצגו להם תמונות הפנים בלבד, הפגינו הלהט"בים יכולות טובות יותר מאלו של ההטרוסקסואלים.

מחקרים מדעיים

עריכה

לאורך השנים, נערכו מספרים מחקרים מדעיים, שניסו לענות על השאלה האם גיידאר אכן קיים במציאות, או שמא מדובר במיתוס פופולרי. מחקר אחד, שהוא כנראה המוקדם ביותר בתחום[1], ביקש מאנשים לצפות בסרטוני וידאו קצרים, ולנסות לפענח את הנטייה המינית של האנשים המוצגים בהם. תוצאותיו הראו כי גיידאר הוא מיתוס. מחקר מאוחר יותר, שהתפרסם בכתב העת Journal of Personality and Social Psychology, מצא שיכולתם של אנשים לאבחן את הנטייה המינית נכון, לא יכולה להיות מוסברת כניחוש בלבד, מאחר שהיא מדויקת מדי כדי להראות אקראית[2]. מחקר זה ביקש מאנשים לדרג את הנטייה המינית של עצמם על גבי סולם קינסי, ואז, אנשים אלו צולמו בקליפים קצרים ואילמים, שהיו דלים בפרטים. לאחר מכן, הוצגו הקליפים הללו בפני משתתפי המחקר, והמשתתפים נתבקשו לדרג את הנטייה המינית של האנשים המופיעים בסרטונים הקצרים, בעזרת סולם קינסי. ניתוח תוצאות המחקר הראה, כי יש מתאם מובהק בין המיקום בו האנשים שהופיעו בקליפים דירגו את עצמם על גבי סולם קינסי, למיקום בו הצופים דירגו אותם על גבי אותו הסולם. מחקרי המשך הגיעו לתוצאות דומות[3] ואף הראו שניתן להשתמש בסרטים ביתיים של ילדים, כדי לאבחן בצורה מדויקת את נטייתם המינית לכשיתבגרו[4].

מחקרי המשך גילו שהגיידר (היכולת לזהות נטייה מינית) הוא מדויק מדי בשביל להחשב כסתם ניחוש, גם כאשר משתתפים התבקשו להכריע בנוגע לנטיה מינית, רק על סמך תמונת פנים. משתתפי מחקר זה השתמשו ברמזים של הבעות פנים מגדריות ובסטריאוטיפים על הומואים, כדי להכריע מהי הנטייה המינית של מושאי התמונה שהם נתבקשו לדרג, עם זאת, כשלו בזיהוי נטייתם המינית של מושאי תמונה שלא הציגו את הסטריאוטיפים הללו, או שהציגו סטריאוטיפים מנוגדים[5]. המוצא הגזעי, האתני או השייכות הלאומית, הן של המשתתפים שבחנו את התמונות, והן של מושאי התמונות, לא השפיע על טיב הדיוק בניסיון לקבוע מהי הנטייה המינית של האנשים המופיעים בתמונות, בהסתמך רק על תמונות פנים[6][7][8]. אפילו שימוש בתמונות שהכילו תווי פנים מבודדים (למשל תמונות שהציגו רק את העיניים של מושא הצילום), הספיקו, לעיתים, בשביל לאפשר למשתתפי המחקר להעריך נכונה אם האדם שמצולם בתמונה משתייך לקהילת הלהט"ב או לא[9][10]. מחקר אחד הראה שלעיתים, די בבחינה של פניהם של גברים[11] ונשים[10] לפרק זמן של 1/25 השנייה, בשביל להעריך אם הם משתייכים לקהילת הלהט"ב או לא. הדיוק השתפר ככל שמשך החשיפה לתמונה גדל. מחקר המשך למחקר שצוין הראה, שגיידר הוא תהליך שמתרחש אוטומטית במוח, כאשר אדם אחד מסתכל על אדם אחר, ושמבט על פניו של אדם אחר, אוטומטית מפעיל שיפוט סטריאוטיפי של נטייה מינית במוח[12]. עם זאת, להומואים יש גיידר מדויק יותר מאשר לגברים סטרייטים[13], ולנשים יש גיידר מדויק יותר, כאשר הן מבייצות[14]. מחקר אחד הניח, בהשערת המחקר שלו, שתופעה זו נגרמת בשל כך שהומואים מייחסים חשיבות גדולה יותר לסממנים קטנים, בהשוואה לגברים סטרייטים, מאחר שזה מסייע להם לזהות הומואים אחרים בקלות רבה יותר, כלומר, שזוהי התנהגות נרכשת שמסייעת להם, ונראה שלכן היא גם מפותחת יותר בקרב הומואים, בעוד שלסטרייטים אין תועלת בפיתוח רגישות מיוחדת כזו[15].

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • Gaudio, R. (1994). 'Sounding Gay: Pitch Properties in the Speech of Gay and Straight Men'. American Speech, 69: 30-57.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Berger, G; Hank, L; Rauzi, T; Simkins, L (1987)., Detection of sexual orientation by heterosexuals and homosexuals, Journal of Homosexuality. 13 (4): 83–100. doi:10.1300/J082v13n04_05. PMID 3611750.
  2. ^ Ambady, N; Hallahan, M; Conner, B (1999). "Accuracy of judgments of sexual orientation from thin slices of behavior". Journal of Personality and Social Psychology. 77 (3): 538–47. doi:10.1037/0022-3514.77.3.538. PMID 10510507.
  3. ^ Rieger, G; Linsenmeier, JA; Gygax, L; Garcia, S; Bailey, JM (2010). "Dissecting "gaydar": Accuracy and the role of masculinity-femininity". Archives of Sexual Behavior. 39 (1): 124–40. doi:10.1007/s10508-008-9405-2. PMID 18810629. S2CID 7106372.
  4. ^ Rieger, G; Linsenmeier, JA; Gygax, L; Bailey, JM (2008). "Sexual orientation and childhood gender nonconformity: Evidence from home videos". Developmental Psychology. 44 (1): 46–58. doi:10.1037/0012-1649.44.1.46. PMID 18194004.
  5. ^ Rule, NO (2010). "Sexual orientation perception involves gendered facial cues". Pers Soc Psychol Bull. 36 (10): 1318–31. doi:10.1177/0146167210378755. hdl:1807/33147. PMID 20682754. S2CID 14964334.
  6. ^ Rule, NO (2011). "The influence of target and perceiver race in the categorisation of male sexual orientation". Perception. 40 (7): 830–9. doi:10.1068/p7001. hdl:1807/33198. PMID 22128555. S2CID 23790518.
  7. ^ Johnson, KL; Ghavami, N (2011). Gilbert, Sam (ed.). "At the crossroads of conspicuous and concealable: What race categories communicate about sexual orientation". PLOS ONE. 6 (3): e18025. Bibcode:2011PLoSO...618025J. doi:10.1371/journal.pone.0018025. PMC 3069043. PMID 21483863.
  8. ^ Rule, NO; Ishii, K; Ambady, N; Rosen, KS; Hallett, KC (2011). "Found in translation: Cross-cultural consensus in the accurate categorization of male sexual orientation". Personality and Social Psychology Bulletin. 37 (11): 1499–507. doi:10.1177/0146167211415630. PMID 21807952. S2CID 3847105.
  9. ^ Rule, NO; Ambady, N; Adams, RB; MacRae, CN (2008). "Accuracy and awareness in the perception and categorization of male sexual orientation". Journal of Personality and Social Psychology. 95 (5): 1019–28. CiteSeerX 10.1.1.418.9273. doi:10.1037/a0013194. PMID 18954191.
  10. ^ 1 2 Rule, Nicholas O.; Ambady, Nalini; Hallett, Katherine C. (2009). "Female sexual orientation is perceived accurately, rapidly, and automatically from the face and its features". Journal of Experimental Social Psychology. 45 (6): 1245–1251. doi:10.1016/j.jesp.2009.07.010. hdl:1807/33133.
  11. ^ Rule, Nicholas O.; Ambady, Nalini (2008). "Brief exposures: Male sexual orientation is accurately perceived at 50ms". Journal of Experimental Social Psychology. 44 (4): 1100–1105. doi:10.1016/j.jesp.2007.12.001. hdl:1807/33129.
  12. ^ Rule, NO; MacRae, CN; Ambady, N (2009). "Ambiguous group membership is extracted automatically from faces". Psychological Science. 20 (4): 441–3. CiteSeerX 10.1.1.418.7386. doi:10.1111/j.1467-9280.2009.02314.x. PMID 19399971. S2CID 16461512.
  13. ^ Rule, NO; Ambady, N; Adams Jr, RB; MacRae, CN (2007). "Us and them: Memory advantages in perceptually ambiguous groups". Psychonomic Bulletin & Review. 14 (4): 687–92. doi:10.3758/bf03196822. PMID 17972734.
  14. ^ Rule, NO; Rosen, KS; Slepian, ML; Ambady, N (2011). "Mating interest improves women's accuracy in judging male sexual orientation". Psychological Science. 22 (7): 881–6. doi:10.1177/0956797611412394. hdl:1807/33191. PMID 21670428. S2CID 3791324.
  15. ^ Colzato, LS; Van Hooidonk, L; Van Den Wildenberg, WP; Harinck, F; Hommel, B (2010). "Sexual orientation biases attentional control: A possible gaydar mechanism". Frontiers in Psychology. 1: 13. doi:10.3389/fpsyg.2010.00013. PMC 3095381. PMID 21607070.