הדרך המהירה ללונג איילנד
הדרך המהירה ללונג איילנד (.L.I.E) הוא סרט עצמאי אמריקאי שמספר על הקשר שנוצר בין האווי, בן ה-15 לפדופיל המכונה "ביג ג'ון". שם הסרט הוא ראשי תיבות של Long Island Expressway. הסרט בוים על ידי מייקל קואסטה, אשר אמר כי הסרט הוא על חקר המיניות. השחקנים הראשיים הם פול דנו (האווי) ובריאן קוקס (ביג ג'ון).
 | |
| בימוי | מייקל קואסטה |
|---|---|
| הופק בידי |
מייקל קואסטה לינדה מורן רנה בסטיאן |
| תסריט |
סטיבן מ. ריידר מייקל קואסטה ג'רלד קואסטה |
| שחקנים ראשיים |
בריאן קוקס Billy Kay פול דנו ברוק אלטמן  |
| צילום |
Romeo Tirone |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| חברה מפיצה | New Yorker Films |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 20 בינואר 2001 |
| משך הקרנה | 108 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
סרט נעורים, סרט להט"בי, סרט דרמה |
| תקציב | $700,000 |
| הכנסות | $1,667,192 |
| הכנסות באתר מוג'ו | lie |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
עלילה עריכה
האווי בליצר (פול דנו) מושפע עמוקות ממותה של אמו בתאונת דרכים שהתרחשה בדרך המהירה ללונג איילנד. המצב לא נעשה יותר טוב עם אביו, מרטי (ברוס אלטמן), שמעט מרוחק ממנו אשר מביא הביתה את חברתו החדשה בתוך פחות מחודש לאחר מותה של אשתו. הנחמה היחידה של האווי היא להיות בחברת גארי טריו (בילי קיי), עבריין שעובד בזנות. גארי נמשך להאווי, אבל האווי עוד לא סגור על העדפותיו המיניות. יש להם שני חברים בני גילם, שלאחד מהם, קווין (ג'יימס קוסטה), יש מערכת יחסים של גילוי עריות עם אחותו. ארבעת הבנים באופן שגרתי פורצים לבתים בשכונה.
לילה אחד, הם פורצים לביתו של ביג ג'ון האריגן (בריאן קוקס), במהלך מסיבת יום ההולדת שלו. גארי מכיר את הדרך לבית ומאוחר יותר מתגלה כי ביג ג'ון הוא אחד הלקוחות הקבועים שלו. ביג ג'ון תופס אותם על חם, קורע את כיס מכנסיו של האווי בניסיון לתפוס אותו אך הם מצליחים לברוח עם זוג אקדחים יקרי ערך. בינתיים, מרטי, אשר חושש שיואשם בהונאת שיטות הבנייה בבית קומות שבו היה מעורב, מאבד את עשתונותיו ומכה את האווי כשהוא רואה אותו במקרה ברחוב ומבין שהוא הבריז מבית הספר. הוא באותו יום נעצר על ידי הבולשת הפדרלית בחשד לשריפת בית קומות עקב חיווט לקוי שהותקן בניסיון לחסוך בעלויות.
ג'ון מתעמת עם גרי על פריצתו לביתו אמש. גארי נותן את שמו של האווי בתור שותפו לפשע ומפיל עליו את כל האשמה. ג'ון מתקרב להוואי אשר יושב במזנון ומעמיד פנים שהוא מכיר את אמו. הוא מציע לו לקחת אותו הביתה והאווי מתרשם ממכוניתו ואומר שזאת מכונית חלומותיו. ברגע שג'ון זוכה באמונו של האווי, הוא שולף את חתיכת הבד שנקרעה ממכנסיו, מאשים אותו שמכר את האקדחים ודורש ממנו להחזיר אותם. האווי המבולבל מחפש את גארי בביתו כדי לברר את העניין. כשהוא לא מוצא אותו, הוא נכנס לחדרו ומוצא רק אקדח אחד. כאשר הוואי הולך לביתו של ג'ון בשביל להחזיר את האקדח, ג'ון רוצה פיצוי של 1500 דולר עבור האקדח החסר.
ג'ון מראה להאווי סרטון המציג מין אוראלי הטרוסקסואלי ולאחר מכן מתיישב לידו ומתחיל ללטף את יריכיו, עולה לכיוון מפשעתו ושואל "מה יש לך ששווה 1500 דולר?". האווי אינו מגיב, שיחתם נקטעת והוא עוזב את הבית. סקוט (וולטר מסטרסון), מאהבו של ג'ון בן ה-19 שמתגורר עמו, אומר לו "אתה צריך להתבייש בעצמך" וג'ון עונה לו, "אני מתבייש, תמיד." כאשר האווי חוזר הביתה ונכנס למיטתו הוא מאונן כשבדמיונו הוא רואה את ג'ון והבחורה מהסרטון. גארי גונב כסף מאביו של האווי ונעלם ללוס אנג'לס. היעלמותו משפיעה על האווי ובלבולו בקשר לזהותו המינית מחריף.
בין ג'ון להאווי מתחילה ידידות עדינה שבה ג'ון הופך להיות סוג של דמות אבהית בשבילו. אמנם יש דיבורים על מין אך אין שום פעילות מינית ביניהם. האווי מבין שיש לו כוח מיני על ג'ון, דבר שגם ג'ון מודע אליו. כאשר האווי חוזר הביתה, אביו לא נמצא והוא חושב שהוא עזב אותו עם חברתו. לאחר שאביו נעצר, גם האווי נעצר ובזמן שהוריהם של חבריו מגיעים לשחרר את ילדיהם, האווי תקוע בתחנת המשטרה עד לבואו של ג'ון שמתחזה לקרוב משפחה שלו.
סקוט מתרסק מבפנים לאחר שג'ון מביא את הוואי לביתו ומבקש ממנו לעבור לשהות במלון למשך כמה לילות. האווי משוטט ברחבי הבית ומגלה במקום מסתור מצבור של פורנוגרפיית ילדים. ישנם תמונות של גארי ושל ילדים בלונדיניים אחרים בגיל 11, מה שמאשר כי ג'ון הוא באמת פדופיל. סקוט נכנס לחדר שבו נמצא האווי ומזהיר אותו לא לקחת את ג'ון ממנו. מאוחר יותר באותו ערב הוא מגיע לחדר השינה של ג'ון לבוש רק בתחתונים בציפייה שג'ון ישכב איתו. ג'ון אומר להאווי שאביו לא נטש אותו וכי למעשה הוא בכלא, האווי נשבר ובוכה. ג'ון משאיר אותו לישון לבדו.
למחרת בבוקר, ג'ון מכין ארוחת בוקר מפוארת להאווי ואז לוקח אותו לראות את אביו בבית הכלא שבו הוא נמצא. האווי מתפרק על כל מה שעבר בתקופה האחרונה ואביו מתנצל על שהכה אותו והוואי אומר לו לעולם לא להכות אותו שוב. לאחר שהוריד את האווי בבית הסוהר, ג'ון חוזר לאזור שבו עומדים יצאנים צעירים ומחכה במכוניתו ל"טרף" חדש. סקוט ההרוס משום שג'ון זנח אותו לטובת האווי, נוסע על ידו ויורה בו למוות. האווי עולה על הגשר ומתבונן מלמעלה על הכביש המהיר. הוא מהרהר בזה שהרבה אנשים קיפחו את חייהם במקום הזה ומסרב לתת לדרך המהירה לקחת גם אותו, כמו שלקחה את אמו.
מידע עריכה
חלקים מהסרט צולמו בתיכון הארבורפילדס הממוקם בגרינלאון אשר בניו יורק, לא רחוק מהדרך המהירה ללונג איילנד.
אמו במציאות של דנו מופיעה בסרט בתור אמו המנוחה של האווי, סילביה בליצר, בכמה חלומות והבזקים לאחור. בשל אופיו השנוי במחלוקת של הסרט, אמו או אפוטרופוס אחר, תמיד היו על הסט.
זהות מינית היא נושא מרכזי בסרט, הבמאי מייקל קואסטה אמר: "לב ליבו של הסרט הוא העמימות שאופפת את נטייתו המינית של האווי ויחסיו עם גארי וביג ג'ון" והוסיף גם "ג'ון מבולבל, ואינו יודע אם הוא רוצה להיות איתו מבחינה מינית, או רק להיות לו לאב". בריאן קוקס אמר: "ביג ג'ון מבין שהאווי הוא הרבה יותר מאשר ילד קטן שהוא יכול להתחיל איתו".
קישורים חיצוניים עריכה
"הדרך המהירה ללונג איילנד", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"הדרך המהירה ללונג איילנד", באתר נטפליקס
"הדרך המהירה ללונג איילנד", באתר AllMovie (באנגלית)
"הדרך המהירה ללונג איילנד", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"הדרך המהירה ללונג איילנד", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "הדרך המהירה ללונג איילנד", באתר Metacritic (באנגלית)
"הדרך המהירה ללונג איילנד", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
