התנגדות לאנרגיה גרעינית
ההתנגדות לאנרגיה גרעינית נוגעת בעיקר לשימוש בביקוע גרעיני לצורך ייצור חשמל לשימושים אזרחיים.
המתנגדים לאנרגיה גרעינית טוענים כי מדובר במקור אנרגיה שהסכנה הפוטנציאלית שבו גבוהה, ומעלים ספקות בדבר היכולת של חידושים טכנולוגיים להפחית סכנות אלו. המבקרים טוענים כי כורים גרעיניים מועדים לתאונות, שכן לא מעט תאונות כאלו כבר אירעו בעבר, כמו גם מקור לזיהום רדיואקטיבי בשל תאונה או חבלה.
מאידך, התומכים באנרגיה גרעינית טוענים כי מדובר במקור להפקת אנרגיה בת קיימא אשר כמעט ואינו מזהם את הסביבה, עשוי לתרום להפחתת פליטות גזי החממה ומפחית את התלות בייבוא דלקים מחצביים ובראשם הנפט. כמו כן, המצדדים טוענים כי כורים גרעיניים המיוצרים בטכנולוגיות חדישות מפחיתים סכנות בשימוש באנרגיה כמו טיפול בפסולת רדיואקטיבית, וכי מספרן של התאונות הגרעיניות במדינות המפותחות נמוך באופן יחסי.
למעשה, אנרגיה גרעינית היא מבין השיטות הבטיחותיות ביותר ליצור חשמל, ועומדת על כ- 0.07 מתים לכל טרה-וואט-שעה (מספר דומה לזה של אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח), בהשוואה לנפט (18.43 מתים) ופחם (24.62 מתים).[1]
השלכות סביבתיות עריכה
ניתן לחלק את הדיון בהשפעות הסביבתיות של אנרגיה גרעינית לשניים: זיהום ישיר (דוגמת פליטה של גזים רעילים וגזי חממה), פסולת גרעינית ופליטת מזהמים הקשורים למחזור החיים של תהליך הייצור.
יתרונות עריכה
מזהמים ישירים עריכה
מצדדי האנרגיה הגרעינית טוענים כי יתרונה העיקרי הוא כי תהליך ההפקה הישיר של אנרגיה כתוצאה מביקוע הגרעין אינו מלווה בפליטת מזהמים המאפיינים את השימוש בדלקים מחצביים (דוגמת תחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית, חלקיקים וכספית) או בפליטת גזי חממה.
חסרונות עריכה
מחזור החיים של האורניום עריכה
למחזור החיים של הדלקים הדרושים להפקת אנרגיה גרעינית השפעות סביבתיות כבדות, בעיקר בכריית האורניום, הובלתו ואפסונו לאחר שהסתיים השימוש בו. עם זאת, ישנן חלופות כגון כורים אשר משתמשים בתוריום במקום באורניום.
מחזור החיים של הכור הגרעיני עריכה
כור גרעיני הוא מתקן מורכב, אשר מצריך שימוש בכמויות גדולות של משאבי טבע, בהן מתכות כבדות.
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ What are the safest sources of energy?, Our World in Data