ולדיסלב קלמבובסקי
ולדיסלב נפוליונוביץ' (ולדימיר ניקולייביץ') קלמבובסקי (ברוסית: Владислав Наполеонович (Владимир Николаевич) Клембовский; 28 ביוני 1860 - 19 ביולי 1921) היה גנרל בצבא האימפריה הרוסית אשר פיקד על ארמיות במלחמת העולם הראשונה, ושימש לתקופה קצרה גם כראש המטה הכללי של הצבא.
 | |
| ולדיסלב קלמבובסקי | |
| לידה |
28 ביוני 1860 מחוז מוסקבה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
19 ביולי 1921 (בגיל 61) מוסקבה, רוסיה הסובייטית  |
| מדינה |
האימפריה הרוסית  |
| השכלה |
The First Moscow Cadet Corps |
| השתייכות |
 צבא האימפריה הרוסית |
| תקופת הפעילות | 1879–1917 (כ־38 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל הרגלים |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-9 מפקד הקורפוס ה-16 מפקד הארמייה החמישית מפקד הארמייה ה-11 ראש המטה הכללי של הצבא הרוסי מפקד החזית הצפונית | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת רוסיה–יפן מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
| |
  | |
ביוגרפיה עריכה
תחילת דרכו עריכה
קלמבובסקי נולד ב-28 ביוני 1860 כבן למשפחת אצולה עם רקע צבאי ממוצא פולני. אביו שרת בצבא האימפריה הרוסית בדרגת פולקובניק, ושני אחיו גם הם שרתו בדרגות בכירות. ב-1877 הוא נרשם ללימודים בבית הספר הצבאי אלכסנדרוב, וב-1879 התגייס לצבא והוצב ברגימנט איזמאילובו של המשמר הקיסרי. בין 1885-1886 הוא הוצב במטה הקורפוס ה-13, וב-15 בפברואר 1886, מונה לשליש הדיוויזיה ה-1. ב-1887 הוא מונה למפקד פלוגת נייבסקי ברגימנט ה-1 של הדיוויזיה ה-1. בין 1887-1889 שימש כמפקד פלוגת סופיה ברגימנט ה-2. בין 1890-1894 שימש כמורה בבית הספר לקציני פרשים בטבר. ב-1894 כבר החזיק בדרגת פולקובניק ומונה לקמ"ט בבריגדה ה-1. בין מאי לספטמבר 1895 שימש כמפקד גדוד ברגימנט השני של המשמר הקיסרי. ב-27 בנובמבר 1897 מונה לראש מטה הדיוויזיה ה-7, וב-16 בספטמבר 1899 הועבר למלא את אותו התפקיד בדיוויזיית הפרשים ה-11 ולאחר מכן בדיוויזיה ה-31. ב-30 ביוני 1901 מונה למפקד רגימנט החי"ר ה-122 טמבוב. הוא לחם עם הרגימנט במלחמת רוסיה–יפן ונפצע פעמיים. ב-1904 הועלה לדרגת גנרל מיור, וב-21 באוקטובר של אותה שנה מונה לראש מטה הקורפוס ה-4 ולאחר מכן הקורפוס ה-10. ב-1912 הועלה לדרגת גנרל לייטננט ומונה למפקד הדיוויזיה ה-9.
מלחמת העולם הראשונה ואחריתו עריכה
ערך מורחב – מלחמת העולם הראשונה
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914, נכללה הדיוויזיה של קלמבובסקי במסגרת הקורפוס ה-10 אשר היה חלק מהארמייה השלישית. הוא לחם עם הדיוויזיה בקרב גליציה. ב-19 באוגוסט הוא מונה למפקד הקורפוס ה-16. ב-17 בספטמבר 1915 הוא הועלה לדרגת גנרל חיל הרגלים. ב-13 בדצמבר של אותה שנה הוא מונה לראש מטה החזית הדרום-מערבית תחת אלכסיי ברוסילוב. הוא השתתף עם החזית במתקפת ברוסילוב המוצלחת. בהמלצתו של ברוסילוב, ב-6 בדצמבר 1915 הוא מונה למפקד הארמייה החמישית, אולם כעבור חודש ויתר על התפקיד בשל מחלה. ב-25 באוקטובר 1916 הוא מונה למפקד הארמייה ה-11, וב-20 בדצמבר מונה לעוזר הרמטכ"ל. ב-11 במרץ 1917 מינה אותו אלכסנדר קרנסקי כראש המטה הכללי של הצבא. הוא ויתר על התפקיד ב-5 באפריל ומונה למפקד החזית הצפונית. החזית השתתפה תחת פיקודו במתקפת קרנסקי, אולם בפועל, פחות מחצי מהכוח הלוחם שלה השתתף בלחימה. השאר פשוט סירבו לתקוף. הייתה זו אחת הסיבות לכישלון המתקפה. ב-28 באוגוסט, בעיצומה פרשת קורנילוב, הוא הודח מהפיקוד על החזית, והוצע לו לחזור להיות מפקד הצבא במקום לאוור קורנילוב, אולם הוא דחה את ההצעה ופרש מהצבא.
ב-1918 הוא נעצר בידי המפלגה הבולשביקית, אולם שוחרר לאחר שהסכים להתגייס לצבא האדום. הוא לא מילא תפקידים צבאיים בצבא האדום, אלא שימש כיו"ר הוועדה הצבאית-היסטורית בלבד. ב-1920, במהלך המלחמה הפולנית-סובייטית, הוא נעצר בשל מוצאו הפולני ונכלא בבוטירקה. ב-1921 הוא פתח בשביתת רעב, אלא שאיש לא גילה התעניינות במצבו והוא מת מרעב כעבור שבועיים ב-19 ביולי של אותה שנה והוא בן 61.
קישורים חיצוניים עריכה
- ולדיסלב קלמבובסקי (ברוסית)