מוני גלרטר
דוקטור מוני (סולומון) גלרטר (Moni Ghelerter; 3 באוגוסט 1905 - 4 בנובמבר 1979) היה משפטן, במאי תיאטרון ופרופסור לאומנות הבמה יהודי רומני, אחיינו של לאון גלרטר. פרט לתחום התיאטרון, היה משפטן בהכשרתו.
 | |
| לידה |
3 באוגוסט 1905 יאשי, ממלכת רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
4 בנובמבר 1979 (בגיל 74) בוקרשט, הרפובליקה הסוציאליסטית של רומניה |
| שם לידה |
Solomon Ghelerter |
| מדינה |
רומניה |
| מקום לימודים |
|
  | |
קורות חיים עריכה
ילדות וצעירות עריכה
גלרטר נולד ב-1905 יאשי שברומניה, במשפחה של הרוקח והעיתונאי רחמיל (ירחמיאל) מילו גלרטר ושל אשתו, הלנה גלרטר, יהודים המזוהים עם הסוציאליזם. אביו התיידד עם הסופר שלום עליכם ואירח אותו בשנת 1906 בעת ביקורו ביאש. ההתוועדות הראשונה לאנשי תיאטרון הייתה לו בגיל שמונה כשבבית הוריו ביקרה השחקנית אלווירה פפוסקו . בסיום בית הספר התיכון נרשם גלרטר לפקולטה למשפטים של אוניברסיטת יאשי ולמד במקביל בקורסים של הקונסרבטוריון לאומנות דרמטית ביאשי אצל מיכאיל קודריאנו. הוא קיבל תואר דוקטור למשפטים בפריז, אך גם שם התמיד להיצמד לתחום התיאטרון.
הקריירה האמנותית עריכה
בשובו ליאש למשך עשור עבד גלרטר כעורך דין וכעיתונאי. הוא כיהן כמזכיר מערכת בעיתון "Le Moment" ("הרגע" בצרפתית) שהופיע בבוקרשט וכמזכיר של העורך דין והסופר הרומני דמוסטנה בוטז.
ב-1940, לאחר שהיהודים סולקו ממשרותיהם בתיאטראות הרומנים, מהתקשורת וממערכת החינוך מצא גלרטר עבודה בתיאטרון היהודי באראשאום, שם עבד כעוזר במאי. בבאראשאום התוודע לאמנים יהודים רבים כגון הצייר מקס הרמן מקסי והשחקנית והמורה תיאטרון ביאטה פרדנוב והיה לחניכו של הבמאי אלכסנדר פינצי וסיע בהעלאת המחזה "האבן הטובה" מאת מרגרת קנדי. בהמשך כעוזר במאי וכבמאי ביים מחזות רבים שזכו להצלחה.
ב-1946 נשכר כבמאי בתיאטרון הלאומי בבוקרשט, שם הייתה לו הצלחה עם המחזה "Ultima oră" (השעה האחרונה) מאת מיכאיל סבסטיאן . מחזה זה הוצג בבכורה עולמית ב-23 בינואר 1946. אחרי הצגה זו ביים גלרטר שורה של מחזות קלאסיים, שדרכם הוכיח את כשרונותיו כבמאי תיאטרון מהשורה הראשונה. פעל בתיאטרון הלאומי בבוקרשט עד סוף חייו בנובמבר 1979. הוא הוזמן לביים כמה הצגות גם עבור התיאטרון העירוני וכן ביים את המחזה Celebrul 702 ( 702 המפורסם) מאת אלכסנדרו מירודן, בחנוכת התיאטרון לקומדיה בבוקרשט בשנת 1961. מחזה זה הוצג בהמשך גם בתיאטרון הלאומי ובפריז וזכה לשבחים בתקשורת הצרפתית. גלרטר ביקר עם להקת התיאטרון הלאומי גם בישראל, בסיור עם ההצגות Omul care a văzut moartea (האיש שראה את המוות) ו-Dragă mincinosule (יקירי השקרן). גלרטר ביים גם כמה מחזות עבור התיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט.
מ-1950 היה גלרטר לפרופסור במכון לאומנות תיאטרלית. מוני גלרטר נפטר בשנת 1979 . הוא הובא לקבורה לצד אחיו, פליקס גלרטר, בבית העלמין פילנתרופיה בבוקרשט. מצבתו עוצבה בטרוורטין על ידי הפסל ניקולאיה רושו.
פרסים ואותות הוקרה עריכה
- פעיל מצטיין (אמריט) באמנות
- עיטור המסדר "ההצטיינות בתרבות" דרגה ב- עבור "זכויות מיוחדת בתחום האמנות הבמה"
חיים פרטיים עריכה
דודו מצד האב, ד"ר לאון (ליטמן) גלרטר היה רופא, ייסד בתי חולים ביאש ובבוקרשט ונודע כמנהיג של התנועה הסוציאליסטית ברומניה. אחיו, פליקס גלרטר, היה מייסד ההוצאה לאור "פורום" שהולאמה ונסגרה על ידי השלטון הקומוניסטי בשנת 1952 גלרטר היה נשוי למשך שנים אחדות לשחקנית מרצ'לה רוסו, לימים אשתו של הפוליטיקאי אלכסנדרו ברלדיאנו ואחר כך של המחזאי אאורל בראנגה.
לקריאה נוספת עריכה
- Breviar biobibliografic Evrei din România, București: Hasefer, 2008 (ברומנית)
קישורים חיצוניים עריכה
- Un strălucit regizor - Moni Ghelerter (ברומנית)