קבוצת מיקוד

קבוצת מיקוד היא כלי מחקרי איכותני (להבדיל מכמותי), במדעי החברה.

קבוצת מיקוד מכנסת מספר מצומצם של אנשים בעלי מאפיינים הומוגניים, לצורך דיון קבוצתי מונחה. משך הדיון הקבוצתי כשעתיים ובמהלכו מלבנים נושא אחד או יותר. קבוצת המיקוד היא כלי יעיל לחשוף לגלות את דפוסי ההתנהגות, החשיבה והתפישה של משתתפי הקבוצה. למטרה זו חשוב שמבנה הקבוצה יהיה הומוגני ועל בסיס זה ניתן לגלות את המכנים המשותפים לכלל הקבוצה ולהגיע למסקנות שאפשר להשליך אותן על קבוצה דומה באוכלוסייה. הדיון הפתוח מאפשר למשתתף 'להציץ' על התנהגויות אחרות, באמצעות דיווח של 'אחרים'. קבוצת המיקוד יעילה בנוסף בזיהוי עמדות ותפישות אך יתרונה הגדול והבולט נעוץ ביכולת להציף ממדים רגשיים, ולעיתים קרובות תת הכרתיים, בהתייחסות לנושא הנחקר. לדוגמה: מתי יהיה אדם מוכן לגולל את הפרטים הקטנים והטריוויאליים אודות התנהגותו, למשל, בנוגע לאכילת שוקולד. בקבוצת המיקוד בדרך כלל יהיה אותו אב או אם שיהיו מוכנים לספר כיצד הם 'גונבים' בסתר קוביית שוקולד שהם אוסרים על ילדיהם לקחת. בראיון אחד על אחד קשה יותר יהיה להציף ממדים כאלה של התנהגות הקשורה לצריכת שוקולד. דוגמא אחרת קשורה לתפישה התדמיתית של מותג או ארגון מסוים. לא תמיד אנשים מודעים לשאלה למה הם אוהבים מותג אחד ודוחים מותג אחר. בדיון הקבוצתי הסיבות מועלות בצורה מילולית גלויה וכלל הנוכחים נעשים מודעים להן.

קבוצת המיקוד איננה כלי דיווחי, כלומר, ערוץ שבאמצעותו הנחקרים מדווחים על ידע שלהם בנושא זה או אחר. קבוצות 'דיווחיות' מחמיצות את העיקר, שהוא כאמור האפשרות 'לחלץ' מהנחקרים רגשות, התלבטויות, תיסכולים וכיוצא בזה. המנחה המיומן ידע כיצד לעודד כל משתתף להביע את דעתו. כלי מחקרי זה פותח על ידי פסיכולוג אמריקאי בשם רוברט מרטון, בשלהי מלחמת העולם השנייה. מרטון החל בראיונות קבוצתיים כאמצעי חסכוני לאיסוף מידע, והבין שהאינטראקציה הבין-אישית מספקת כר פורה להעלאת רגשות ומחשבות.

שימוש נוסף בקבוצות מיקוד נעשה כדי לרדת לעומקם של פרטים. במקרים רבים תוצאות של סקר לא נותנות לנו אפשרות לקבל אמירה ממשית, אין תוצאה חד משמעית שאותה ניתן להקיש מהנתונים, ולכן במקרים אלו, לאחר המחקר הכמותני משתמשים בקבוצת מיקוד כדי להבהיר וללבן סוגיות מעורפלות. במקרה זה, קבוצת המיקוד היא כלי מחקרי נוסף על הכלי המחקרי הקודם. מקובל לחשוב שסקר כמותני מסוגל לענות בצורה טובה על שאלה של "כמה": כמה אנשים יצביעו ל... או כמה אנשים אוכלים יוגורט... או כמה אנשים נוסעים באוטובוס מדי יום?" אך שאלות ה- "למה": למה מעדיפים את היוגורט הזה? או "למה לא אוהבים את המועמד הזה לבחירות המקומיות?" נותרות ללא מענה, או עם מענה חלקי בלבד. קבוצות המיקוד מסייעות להעמיק בנושאי "הלמה".

קישורים חיצוניים עריכה