קטוגנזה

קטוגנזה הוא תהליך שבו מיוצרים גופיפי קטו בשעת רעב, בכבד. מאחר שהכבד מפעיל מסלול הנקרא גלוקונאוגנזה, יצירה של גלוקוז ושליחתו לשאר רקמות הגוף, מאגרי האוקסלואצטט שלו מידלדלים ביחס לרמות האצטיל coA שנוצרות בעת חמצון שומנים בכבד (לצורך אנרגטי של הכבד).

מסלול קטוגנזה. שלושת גופי הקטון (אצטו אצטט, אצטון, ו בטא הידרוקסי בוטיראט' are מסומנים במסגרת כתומה

קינאז המופעל על ידי AMP

התהליך מתחיל בדחיסה של 2 מולקולות אצטיל coA האחת עם השנייה ליצירת אצטו אצטיל coA, לאחר מכן נדחסת מולקולה זו עם עוד אצטיל coA לקבלת HMG coA. בשלב הבא, תשתחרר מולקולת אצטיל coA ותתקבל אצטו אצטט (עוד גופיף קטו). בשלב זה, אצטו אצטט יכולה לעבור דה קרבוקסילציה ספונטנית, ללא סיוע אנזימטי ליצירת אצטון או הפיכה על ידי אנזים לגוף קטון נוסף, בטא הידרוקסי בוטיראט.

מטרת סינתזת גופי הקטון היא לספק בראש ובראשונה אנרגיה לתפקוד המוח, וגם לרקמות השונות בשעה שהגוף לא מקבל חומרי מזון חיצוניים. גופי הקטו מתפרקים ברקמות השונות ליחידות אצטיל coA ולאחר מכן נכנסות למעגל קרבס כאנרגיה זמינה, להפקת 10 יחידות ATP.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קטוגנזה בוויקישיתוף

• Dhillon KK, Gupta S. Biochemistry, Ketogenesis. [Updated 2020 Apr 6]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2020 Jan-.

ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.