קטרפילר די-7

Caterpillar D7

תיאור
יצרן	חברת Caterpillar, ארצות הברית
תפקיד	דחפור זחלי בינוני
ביצועים
הספק נטו של D7E	235 כ"ס	175.2 קילוואט
כושר דחיפה מקסימלי^[1]	כ-400 קילוניוטון	כ-40 טונות
מידות
אורך (לא כולל כף ומעקר)	181 אינץ'	4.608 מ'
רוחב (כולל כף)	113 אינץ'	2.88 מ'
גובה הכלי	132 אינץ'	3.365 מ'
גובה הגחון	18.6 אינץ'	0.427 מ'
קיבולת מכל דלק	108 גאלון	409 ליטר
משקל מוכן לעבודה	56,669 ליברות	25,705 ק"ג
נפח מנוע	567 אינץ' מעוקב	9.3 ליטר

קטרפילר די-7 (באנגלית: Caterpillar D7) הוא דחפור זחלי בינוני תוצרת חברת קטרפילר, ארצות הברית. הדחפור שוקל כ-25 טונות ובעל עוצמה של 235 כוחות סוס (כ"ס).

היסטוריה עריכה

דחפור ה-D7 הראשון הופיע לראשונה ב-1938. שיפורו, ה-D7C, הופיע ב-1955. אחריו בא ה-D7D ב-1959 וב-1961 ה-D7E (הישן, לא להתבלבל עם הדגם הנוכחי) בעל 160 כ"ס. אחריו באו ה-D7F עם 180 כ"ס ב-1969 וה-D7G עם 200 כ"ס ב-1974. ב-1986 הומצא ה-D7H והיה בעל תכנון High Drive בו גלגל ההנע נמצא מעל לגלגלי המרכוב. ב-1996 הוא הוחלף בידי ה-D7R ובשנות ה-2000 שודרג ל-D7R Series 2. ב-2009 הושק הדור האחרון של ה-D7, דחפור ה-D7E הדיזל-חשמלי.

D7E מודל 2009 עריכה

בשנת 2009 הציגה חברת קטרפילר לראשונה דחפור דיזל-חשמלי. הדחפור הוא CAT D7E (ה-E בשם הדגם הוא תחילת המילה "Electric") ובו מנוע הדיזל מפעיל גנרטור המפעיל מנועים חשמליים אשר בתורם מניעים את הזחלים ואת המערכת ההידראולית של הדחפור (בדומה לאופן פעולתם של כל קטרי הדיזל בעולם). בניגוד למכונית היברידית טורית, שבה יש מצבר ביניים שהגנרטור טוען, והמנוע החשמלי מוזן ממנו, ב-CAT D7E, גנרטור הדיזל, מספק את החשמל ישירות למנוע החשמלי, ללא צורך במצבר ביניים, כך שהדחפור הוא למעשה דחפור חשמלי הנושא עמו את תחנת הכוח שלו. בנוסף, ב-D7E מנוע הדיזל עובד ללא הפסקה כל עת שהדחפור פעיל, בניגוד למכונית היברידית טורית, שבה מנוע הבעירה הפנימית כבה חלק מזמן הנסיעה. למרות זאת, עקב פרסומו של הדחפור על ידי יבואן קטרפילר בישראל, זוקו שילובים, כהיברידי, וכן עקב הרגלה של החברה הישראלית לקרוא לכל כלי רכב עם שני מנועים מסוגים שונים (במיוחד אם אחד מהם הוא מנוע בעירה פנימית והשני הוא חשמלי) "היברידי". כלי התקשורת הישראלית כמו גם בתחום הציוד המכני ההנדסי בישראל, הכירו את הדחפור כהיברידי ולא כדיזל חשמלי, אף שהוא אינו מוכר ככזה בחו"ל^[2]^[3]. עם זאת, לטענת קטרפילר מנוע הדיזל חסכוני בדלק בשל גודלו וכן העובדה שהוא עובד במהירות סיבוב קבועה ומשפר את התפוקה בכ-10%. כמו כן, הדחפור כולל כ-60% פחות חלקים מדחפור D7 לא חשמלי, וקל יותר לתחזוקה. שינויים נוספים היו החלפת שתי הבוכנות המגביהות את הכף בבוכנה יחידה באמצע הכף, וכן חזרה לתצורת מזקו"ם של "Low Drive" בה גלגל ההינע נמצא בגובה גלגלי המרכוב.

שימושים צבאיים עריכה

בעבר הפעיל חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל דחפורי D7 בחזית ובעורף, לצד דחפורי ה-D9 הכבדים יותר, כאשר רוב דחפורי ה-D7 לא היו ממוגנים. בשנות ה-80 של המאה ה-20 הוחלפו דחפורי ה-D7 לטובת דחפורי D9 משוריינים. כיום צה"ל משתמש במספר מועט של דחפורי D7 רק לעבודות הנדסיות בעורף.

הכוחות המזוינים של ארצות הברית השתמשו בדחפורי D7G ו-D7H לא ממוגנים לניקוי שדות מוקשים ועבודות עפר. מאוחר יותר פיתחה תע"ש ערכת מיגון, שהותקן על הדחפורים. המיגון כלל בעיקר לוחות פלדה, וחלונות תא המפעיל הוחלפו בחלונות קטנים וחרכי ירי שפגעו בראות. ב-1998 פיתח צבא ארצות הברית את ה-D7G MCAP, דחפור די-7 בלתי-מאויש בשלט רחוק שנועד לפינוי מוקשים וטיפול במטעני חבלה.

ב-2003 החלו צבא ארצות הברית וחיל הנחתים האמריקאי להצטייד בדחפורי קטרפילר D9R עם ערכות מיגון שרכשו מישראל. דחפורי ה-D9 הממוגנים גדולים וחזקים יותר מדחפורי הדי-7 ונמצאו מתאימים ויעילים יותר לעבודות עפר ובנייה/הריסה בתנאי עבודה קשים, כגון אלה של המדבריות בעיראק. למרות זאת, יש עדיין שימוש נרחב בדחפורי ה-D7 לעבודות עפר, סלילת כבישים ופינוי מוקשים.

בשנים האחרונות משווקת קטרפילר דחפור D7R משוריין לשימושי הנדסה קרבית. ה-D7R המשוריין נרכש על ידי צבא ארצות הברית ועל ידי צבא עיראק המחודש, שם הוא משמש לניקוי שדות מוקשים ולחימה בדאעש.^[4]

דחפור די-7 צבאי לא ממוגן בונה עמדות ארטילריה בשירות חיל הנחתים האמריקאי
דחפור D7G MCAP^[5] של צבא ארצות הברית. זהו דחפור צבאי בלתי-מאויש המשמש לניקוי שדות מוקשים.
שני דחפורי D7 משוריינים בעיראק
דחפור D7 משוריין