תחקיר ביטחוני

הליך של איסוף מידע אודות אדם, לשם קביעת מידת התאמתו לתפקיד שבו הוא עשוי להיחשף למידע מסווג

תחקיר ביטחוני הוא הליך של איסוף מידע אודות אדם, לשם קביעת מידת התאמתו לתפקיד שבו הוא עשוי להיחשף למידע מסווג. בהתאם למידת ההתאמה נקבע לאותו אדם בסיום התחקיר סיווג ביטחוני שעל פיו נקבעים התפקידים והארגונים שבהם ניתן לשבצו.

בתחקיר הביטחוני נאספים פרטים אישיים הנוגעים לחייו של האיש:

תחילתו של התחקיר הביטחוני היא בשאלון מפורט שממלא המועמד, והפרטים שבו מהווים בסיס להמשך התחקיר.

בישראל עריכה

תחקיר ביטחוני הוא הליך מוכר המשמש לקביעת התאמה ביטחונית לתפקידים רגישים, כמו גם לקביעת סיווג ביטחוני למועמדים לתפקידים שונים בגופים צבאיים ואחרים. גופים רבים בישראל דורשים לתפקידים שונים סיווג ביטחוני גבוה כתנאי מקדים. ככלל, כל תפקיד בגוף ציבורי, אזרחי או צבאי הדורש גישה למידע רגיש ומסווג, יינתן רק למי שעבר בדיקת התאמה ביטחונית ונמצא בעל סיווג ביטחוני מספיק. בדיקת ההתאמה הביטחונית מתבצעת לקראת שירות צבאי ובמהלכו (כולל שירות מילואים), לפני קבלה לתפקיד מסווג, לפני מעבר לתפקיד בעל סיווג ביטחוני גבוה יותר ובמסגרת בדיקות ביטחון חוזרות כל עוד האדם מוצב בתפקיד מסווג.

שירות הביטחון הכללי הוא הגורם המוסמך לקבוע התאמה ביטחונית של אדם לתפקיד או למשרה שסווגו בסיווג ביטחוני. חלקים מסוימים של הבדיקה, כמו התחקור הביטחוני (ראיון) והליכים נוספים יבוצעו לרוב על-ידי הגוף אליו האדם מועמד או מועסק בו.

הליך בדיקת ההתאמה הביטחונית עשוי לכלול מרכיבים שונים, כגון: מילוי שאלונים, תחקור ביטחוני, בדיקה רפואית, אבחון פסיכולוגי, בדיקות מהימנות, בדיקות פוליגרף, עיון במאגרי מידע של גופים ציבוריים ופעולות נוספות, דוגמת פנייה לאנשים המכירים את האדם. ייתכן שבמסגרת הליך בדיקת ההתאמה הביטחונית גם בני משפחה מדרגה ראשונה יידרשו לעבור בדיקות שונות, לרבות תחקור ביטחוני ובדיקת פוליגרף.

ככל שתמצא אי התאמה ביטחונית לתפקיד או למשרה, תתקבל על כך הודעה מנומקת בכתב. קביעה זו תעמוד בתוקפה לכל היותר לפרק זמן של חמש שנים. נבדק הרואה עצמו נפגע מהחלטה בדבר אי התאמתו הביטחונית לתפקיד שסווג בסיווג ביטחוני, רשאי להשיג על ההחלטה. דרך הגשת ההשגה מפורטת בתקנות שירות הביטחון הכללי.[1]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה