פתיחת התפריט הראשי

מיכאיל אלכסנדרוביץ' שוֹלוֹחוֹב (רוסית: Михаи́л Алекса́ндрович Шо́лохов) ‏ (24 במאי[1]1905 - 21 בפברואר 1984) היה סופר רוסי סובייטי, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1965.

מיכאיל שולוחוב
Sholokhov-1938.jpg
לידה 11 במאי 1905 (יוליאני)
קרוז'ילין, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בפברואר 1984 (בגיל 78)
ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, מחבר רומנים, תסריטאי, משורר, פרוזאיסט, עיתונאי, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Mikhail Mikhailovich Sholokhov, Sholokhova, Svetlana Mikhailovna עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום רוסים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן, סיפור קצר, ocherk עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Fate of a Man, הדון השקט עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס סטלין, דרגה 1 (1941)
מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
עיטור לנין (31 בינואר 1939)
גיבור העמל הסוציאליסטי (23 בפברואר 1967)
עיטור מהפכת אוקטובר (2 ביולי 1971)
עיטור מלחמת המולדת דרגה ראשונה (23 בספטמבר 1945)
פרס נובל לספרות (1965)
מדליית ההגנה על מוסקבה
מדליה על הגנת סטלינגרד
מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
מדליית אלכסנדר פדייב (1972)
מדליית ותיק העמל
פרס לנין (1960)
מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945
מדליה להנצחת 30 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941-1945
מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין
מסדר גאורגי דימיטרוב (1975)
מסדר קירילוס ומתודיוס (1973)
כוכב ידידות העמים (1964)
מסדר סוחבאאטאר
עיטור לנין (23 במאי 1955)
עיטור לנין (22 במאי 1965)
עיטור לנין (23 בפברואר 1967)
מדליית הפטיש והמגל (23 בפברואר 1967)
עיטור לנין (22 במאי 1975)
עיטור לנין (23 במאי 1980)
גיבור העמל הסוציאליסטי (23 במאי 1980)
מדליית הפטיש והמגל (23 במאי 1980) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייו ויצירתועריכה

שולוחוב נולד בכפר קרוז'ילין (Кружилин) שבטח שיפוטה של סטאניצה (עיירת קוזאקים) ויושנסקיה (Вёшенская), במחוז רוסטוב (Ростовская область) שברוסיה. אזור זה היה נחלתו של צבא הקוזקים של הדון. אביו, אלכסנדר מיכאילוביץ', שנמנה עם מעמד הביניים הנמוך, היה לסירוגין איכר, סוחר בקר וטוחן. אמו של שולוחוב נולדה למשפחת איכרים אוקראינית והייתה אלמנתו של קוזק. היא הייתה אנאלפביתית, אך למדה קרוא וכתוב כדי שתוכל להתכתב עם בנה. שולוחוב למד בבתי ספר אחדים עד 1918, כאשר התגייס לצד הבולשביקים במלחמת האזרחים הרוסית. הוא היה בן 13 בסך הכל.

שולוחוב התחיל לכתוב בגיל 17. "סימן הלידה", סיפורו הראשון של שולוחוב, הופיע כשהיה בן 19. בשנת 1922 עבר למוסקבה כדי להיות לעיתונאי, אבל נאלץ להתפרנס בעבודת כפיים. הוא היה סוור, סתת ורואה חשבון משנת 1922 עד 1924, אבל השתתף באופן לא סדיר ב"סמינרים" לסופרים. יצירתו הראשונה שהופיעה בדפוס הייתה המאמר הסאטירי "מבחן" (1922).

בשנת 1924 חזר שולוחוב לוויושנסקאיה והתמסר באופן בלעדי לכתיבה. באותה שנה נשא לאישה את מריה פטרובנה גרומוסלבסקיה; נולדו להם שתי בנות ושני בנים.

ספרו הראשון, "סיפורים מן הדון", כרך סיפורים על הקוזקים של מחוז הולדתו במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת האזרחים של רוסיה, יצא לאור בשנת 1926. באותה שנה החל שולוחוב לכתוב את "הדון השקט", שנכתב במשך ארבע-עשרה שנים (1926 - 1940) וזיכה אותו בפרס סטלין. "הדון השקט" היה לספר הנקרא ביותר בסיפורת הסובייטית, הועלה על נס כדוגמה איתנה לריאליזם סוציאליסטי. הספר זיכה אותו בפרס נובל לספרות לשנת 1965.

"קרקע בתולה", שזיכה אותו בפרס לנין, נכתב במשך 28 שנים. הוא כולל שני חלקים: "זרעי המחר" (1932) ו"קציר הדון" (1960), ומשקף את החיים בשנות העבודה השיתופית באזור הדון. הסיפור הקצר "גורלו של אדם" (1957) והרומן הבלתי גמור שלו, "הם לחמו למען ארצם" עוסקים במלחמה הפטריוטית הגדולה (מלחמת העולם השנייה). שני הסיפורים האלה נהפכו לסרטים.

בשנות מלחמת העולם השנייה כתב שולוחוב על המלחמה וההרס בכתבי עת שונים.

כל כתביו הוצאו לאור בשמונה כרכים בין השנים 1956 ל-1960.

פעילויות מפלגתיות ומדיניותעריכה

שולוחוב הצטרף למפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות בשנת 1932, ובשנת 1937 נבחר לסובייט העליון. בשנת 1959 נלווה אל ראש הממשלה הסובייטי ניקיטה חרושצ'וב במסע לאירופה ולארצות הברית. הוא היה לחבר הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית בשנת 1961, התמנה לאקדמיה למדעים של ברית המועצות בשנת 1939 והיה חבר בסובייט העליון. פעמיים ניתן לו אות "גיבור העבודה הסוציאליסטית" ובהמשך היה לסגן הנשיא של אגודת הסופרים הסובייטיים.

בשנת 1966 נאם בוועידה ב-23 של המפלגה הקומוניסטית וקרא להחמרה בעונשם של הסופרים הדיסידנטים אנדריי סיניאבסקי ויולי דניאל, אשר פרסמו מחוץ לברית המועצות מאמרי ביקורת על המשטר הסובייטי. על נאום זה ספג ביקורת במערב.

ביקורת והאשמות בהעתקהעריכה

עוד בשנות ה-20 הועלו דעות של העתקה הספר "הדון השקט" ולמעשה היא נכתבה על ידי מישהו אחר, שנהרג או נפטר במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה. בשנת 1929 בהנחיית יוסיף סטלין הוקמה וועדה לבדיקת הנושא. מסקנות הוועדה היו ששולוחוב אכן מחבר של הספר.

בנוסף לביקורת על נאמנותו למשטר הסובייטי, אלכסנדר סולז'ניצין וסופרים דיסידנטים אחרים האשימו את שולוחוב בפלגיאט בספרו "הדון השקט". הראיות היו נסיבתיות ברובן: גילו הצעיר של שולוחוב בזמן חיבור הספר ובעיקר, הפער האיכותי לכאורה בין יצירת המופת הזאת לבין שאר כתביו. מה שסיבך עוד את המצב היה אי-יכולתו של שולוחוב להציג אי-אילו טיוטות של ה"דון השקט", בטענה, שהן הושמדו על ידי הגרמנים בזמן מלחמת העולם השנייה. מחקר השוואתי ממוחשב משנת 1984 של חוקר השפות הסלאביות הנורווגי גייר קייטסא (Geir Kjetsaa), הוכיח לכאורה ששולוחוב הוא אכן מחברו של "הדון", אך גם מחקר זה ספג ביקורת בטענה שהניתוח הממוחשב לא היה מהימן. בשנת 1987 התגלו כמה אלפי דפים של רשימות וטיוטות של היצירה ואמיתותם נבדקה והוכחה. כיום הונחו פקסימיליות בספרייה הממשלתית.

ספריו בעבריתעריכה

כתביו העיקרייםעריכה

  • 1925 Donskie Rasskazy סיפורי הדון
  • 1926 Lazurevaja Step ערבת לזורבאיה
  • 1928 - 1940 Tikhii Don, טרילוגיה, שתורגמה לעברית תחת השם "הדון השקט". בשנים 1957-8 נעשה סרט על פי הספר, בבימוי סרגיי גראסימוב ובכיכובם של פ. גלבוב, ל. חיטאייבה, ז. קיריינקו ואלינה ביסטריצקאיה.
  • 1932 - 1960 - Podnyataya Tselina קרקע בתולה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תאריך הלידה המובא הוא על־פי הלוח הגרגוריאני, המקובל בימינו. על־פי הלוח היוליאני, שהיה נהוג ברוסיה בתקופת הולדתו של שולוחוב, תאריך לידתו הוא 11 במאי 1905.