פתיחת התפריט הראשי

מינרל דמפייר (Mineral Dampier) הייתה אוניית צובר בצי הסוחר הישראלי במעמס של 170,698 טון ובקטגוריית גודל קייפסייז. האונייה נרשמה בהונג קונג והניפה דגל הצי המסחרי הבריטי[1].

מינרל דמפייר
אוניית צובר "מינרל דמפייר" שטבעה בים סין המזרחי ב-22 ביוני 1995
אוניית צובר "מינרל דמפייר" שטבעה בים סין המזרחי ב-22 ביוני 1995.
תיאור כללי
סוג אונייה אוניית צובר
חברת ספנות Dampier Shipping Ltd
British Red Ensign
ציוני דרך עיקריים
מספנה -Ulsan South Korea Hyundai Heavy Industries
הושקה 1986
הוכנסה לשירות 1986
גורלה טבעה בים סין המזרחי
מקום טביעתה 30°32′00″N 126°23′00″E / 30.533333333333°N 126.38333333333°E / 30.533333333333; 126.38333333333 עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים כלליים
מעמס 170,698 טון
אורך 290 מטר
רוחב 45 מטר
שוקע 17.55 מטר
מהירות 13 קשר
גודל הצוות 27
הנעה B&W, Two strokes, Single action, 1655 Bhp/1277KW
צורת הנעה מדחף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ב-22 ביוני 1995 התנגשה מינרל דמפייר באוניית הצובר הקוריאנית Hanjin Madras בדרכה מברזיל לנמל פוהנג בקוריאה הדרומית, עמוסה במטען של עפרת ברזל, במשקל של למעלה מ-160,000 טון. מינרל דמפייר טבעה על כל צוותה. בערכאת הערעור של בית המשפט לאדמירליות בבריטניה נקבע כי האונייה הקוריאנית הייתה אחראית לתאונה ביחס של 4:1 לעומת המינרל דמפייר[2].

תוכן עניינים

נסיבות התאונהעריכה

על פי העובדות, כפי שנקבעו בבית המשפט לאדמירלות, עולה כי בעת התאונה עמד בגשר הפיקוד של האונייה הקוריאנית הקצין השני קים, בן 25, בעל ניסיון מועט בלבד. הראות בליל ההתנגשות הייתה למרחק של כ-4.5 ק"מ. כבר כחצי שעה לפני ההתנגשות ניתן היה לקבוע, על פי רישומי המכ"ם, כי שתי האוניות, אשר תמרנו כדי לעקוף צי ספינות דיג שעגן בקרבת מקום, יחלפו זו בקרבת זו. על פי כיווני הפלגתן ובהתאם לחוקי הדרך בים, היה על האונייה הקוריאנית לפנות את הדרך למינרל דמפייר. עוד ניתן היה לקבוע כי כעשרים דקות לפני ההתנגשות, כאשר האוניות היו במרחק של כ-7-8 ק"מ זו מזו, יצרה המינרל דמפייר קשר רדיו עם האונייה הקוריאנית והוסכם כי האוניות יחלפו זו על פני זו בצידן השמאלי. הקצין הקוריאני אף הודיע למינרל דמפייר כי הוא יסיט את נתיב אונייתו ימינה ויעץ כי המינרל דמפייר תמשיך באותו נתיב ובאותה מהירות. למרות זאת הקצין הקוריאני לא שינה בשלב זה את נתיב השיט של אונייתו, או מהירותה.[דרוש מקור]

כ-14 דקות בטרם ההתנגשות, כאשר האוניות היו במרחק של כ-4.5 ק"מ, נערכה בין האוניות שיחת רדיו שנייה ואחרונה. את שיחת הרדיו יזם הקצין הקוריאני והוא הודיע למינרל דמפייר להמשיך באותו נתיב ובאותה מהירות, האונייה הישראלית אישרה את התשדורת הזו. למרות הקירבה בין האוניות לא האט קים את האונייה הקוריאנית ושינה את נתיבה אך במעט, הוא העיד כי העריך שהמינרל דמפייר תחלוף על פני האונייה הקוריאנית במרחק של לא פחות מקילומטר. רק חמש דקות בטרם ההתנגשות ניסתה האונייה הקוריאנית לשנות נתיב לימין בחדות והשמיעה צפצוף קצר בודד, בצפצפה ולא בצופר האונייה, צפצוף שלא היה יכול להישמע במינרל דמפייר. כשתי דקות בטרם ההתנגשות ניסתה המינרל דמפייר לבצע תמרון התחמקות, אולם, בשעה 03:30 לפנות בוקר, אירעה ההתנגשות.

הדיווח על התאונה נעשה על ידי האנייה הקוריאנית באיחור של 3 שעות. בחיפושים הועסקו כלי שיט ומטוסים יפניים והאניות "צים אילת" ו"צים טוקיו" שנמצאו באזור. נמצאו גופות שני אנשי צוות ישראלים קצין האלחוט אורי ברגר ורב המלחים משה קול.[3]

אף שעיקר האחריות לתאונה הוטל על האונייה הקוריאנית, מינרל דמפייר נשאה בחלק קטן של האחריות בכך ש"כבלה" עצמה בהסכם עם האונייה הקוריאנית להמשיך ולשוט באותו נתיב ובאותה מהירות, למרות הקירבה בין האוניות ובניגוד לכללי הימאות הטובה, וכן לא שינתה את נתיבה מעת שהיה ברור כי האוניות מתקרבות זו לזו באופן מסוכן.

לאחר ההתנגשותעריכה

מחקירת התאונה עלה כי בניגוד לפרסומים ראשוניים המינרל דמפייר לא טבעה בדקות שלאחר ההתנגשות, אלא כ-15-30 דקות אחר כך. עובדה זו מעוררת תהיות מדוע לא נטשו אנשי הצוות את האנייה בצורה מסודרת והאנייה טבעה מבלי שנעשה שימוש בסירות ההצלה. ההשערה היא כי צוות האנייה לא הבין את חומרת הפגיעה ושיער כי האונייה תצליח להגיע לנמל, כפי שעשתה האונייה הקוריאנית שהתנגשה בה[4].

ממשלת ישראל השקיעה מאמצים רבים וכ-8 מיליון דולר באיתור האונייה ובחילוץ גופות אנשי הצוות, 8 ישראלים ו-21 פיליפינים, אשר טבעו בתאונה. האונייה התגלתה בעומק של כ-85 מטר על קרקעית הים, ימים ספורים לאחר התאונה, אולם החיפושים אחר הגופות נמשכו כ-15 חודשים. העובדה שממשלת ישראל שילמה עבור חיפושים אלה עוררה חילוקי דעות בציבור בישראל[5]. שש מתוך שמונה גופות אנשי הצוות הישראלים אותרו והובאו לקבורה בישראל. שמותיהם הונצחו באתר ההנצחה לימאי צי הסוחר שמקום קבורתם לא נודע שבחיפה. רב החובל פיליפ עירון הונצח באנדרטה במרינה העירונית באילת.

מקורות וקישוריםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ The Cost to Users of Substandard Shipping
  2. ^ The Hanjin Madras vs. The Mineral Dampier
  3. ^ הלל ירקוני עמ' 403.
  4. ^ Seminar on a maritime accident: Mineral Dampier, Haifa University, 7 January, 1997.
  5. ^ רוזן רמי, תן למדינה לעבוד בשבילך. מוסף הארץ 20/12/1996