מירה בן-ארי
מירה בן-ארי (נולדה בשם מרים גלסשייב, 9 בינואר 1926 – 7 ביוני 1948) הייתה אלחוטנית צעירה במלחמת העצמאות שנמנתה עם הנצורים בקיבוץ ניצנים. היא התנדבה להישאר בקיבוץ גם לאחר "מבצע תינוק", שבמהלכו פונו בעלה ובנה.
 | |
| מירה ובנה דני בניצנים, 1948 | |
| לידה |
9 בינואר 1926 ברלין, גרמניה |
|---|---|
| נהרגה |
7 ביוני 1948 (בגיל 22) ניצנים |
| תאריך עלייה | 1933 |
| מדינה |
ישראל  |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות |
? – 7 ביוני 1948 |
| תפקידים בשירות | |
| אלחוטנית | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העצמאות | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
מירה בן-ארי נולדה בשנת 1926 בברלין, בת למרגרט ותיאודור (איזידור), שהיה דוקטור למשפטים, סופר ועיתונאי. בשנת 1933 עלתה עם משפחתה לארץ ישראל, ולמדה בגימנסיה "בן-יהודה" [1] בתל אביב, שם הושפעה מהמורה לתנ"ך, ישראל שייב ובהשפעתו הצטרפה ללח"י. הוריה לא ראו זאת בעין יפה ושלחו אותה ליבנאל. שם הצטרפה לקבוצת "שורשים",[2] ויצאה לשנת הכשרה בקיבוץ, ונמנתה עם מקימי ניצנים. נישאה לאליקים, חבר הפלמ"ח, ובגיל 19 ילדה בן. יצאה לקורס אלחוטנים, ועסקה בקשר עם אוניות מעפילים. נמנתה עם מגיני ניצנים, ונשארה במקום גם לאחר פינוי הנשים והילדים.
בפתק, שאותו תחבה לכיס מעילו של בנה, כתבה לבעלה:
אני רק אכתוב כמה מילים, ואתה בטח תבין כי איני יכולה לכתוב. פשוט זה קצת קשה. יותר מקצת. כך עוד לא הרגשתי אף פעם, אבל אתגבר. בזמננו צריך להתגבר על הכל. אולי בעבור יכולתו של עמנו לסבול ולא לוותר, בגלל עקשנותו להחזיק מעמד על אף העובדה כי מעטים אנו, הרי בכל זאת נשיג את כל אשר מגיע לנו אחרי אלפיים שנה. אין פרידה קשה מזו של אם מילדה, אך אני נפרדת מילדי למען יגדל במקום בטוח, ולמען שיהיה אדם חופשי בארצו. תמסור לו בבואך אליו את כל אהבתי. תמסור לאבא ולאמא שלי הרבה נשיקות ובקש בשמי סליחה...
ב-7 ביוני 1948, שידרה מירה בן-ארי את העדכונים האחרונים אודות הקרב על ניצנים.[3] בתום קרבות קשים החליט מפקד ניצנים אברהם שוורצשטיין[4] לשאת ולתת עם המצרים על תנאי הכניעה. הוא שלח לעברם את אחד החיילים, שנשא מעל ראשו גופייה לבנה. אולם החייל נורה ונהרג במקום. שוורצשטיין נטל אפוא את הגופייה הלבנה, ויחד עם בן-ארי פסע לעבר קבוצת הקצינים המצרים. למפקד הכוח המצרי לא הייתה כוונה להיכנס למשא ומתן. הוא ירה בשוורצשטיין, והרגו. בתגובה לכך ירתה בן-ארי בראשו של הקצין המצרי. הקצינים המצרים הנדהמים הרגו גם אותה. לאחר שחרור ניצנים נאספו שלדי הנופלים ובתוכם גם של מירה בן-ארי ונקברו בקבר אחים בבית הקברות בניצנים הישנה.
בניצנים הישנה, נמצאת אנדרטה בנויה מסלע כורכר אשר הובא למקום מחוף הים הסמוך, ומסותת כקווי מתאר של דמות אם החובקת תינוק ועליו לוח הנצחה. האנדרטה הוקמה ביוזמת אלייקים בן ארי, בעלה, האבן הועמדה במקום בו נפלה.
-
אנדרטה לזכרה של מירה בן ארי בצורת אם חובקת את בנה
-
מכתב בכתב ידה של מירה בן-ארי
-
שלט הסבר במקום מותה של מירה בן-ארי
דמותה בתרבות עריכה
בסוף 2021 יצא הסרט הישראלי "תמונת הניצחון" בבימויו של אבי נשר. הסרט מתאר את הקרב ונפילת קיבוץ ניצנים במלחמת העצמאות ותקופה שקדמה לו. בין הדמויות המרכזיות של הסרט נמצאת דמותה של מירה בן-ארי, אותה מגלמת ג'וי ריגר.
בשנת 2022, סודקות כיתה ח' מבית ספר "שי עגנון" בנתניה בנו במסגרת תחרות "סודקות ובונות" אתר על מירה בן ארי, אשר זכה במקום הארצי.
קישורים חיצוניים עריכה
- קורות החיים של מירה-מרים בן-ארי (גלסשייב), באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- מידע על מירה בן-ארי בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
- עין תחת עין - סיפורה של מירה בן ארי אלחוטנית קיבוץ ניצנים
- רוני בן-ארי, הילדה מברלין שהייתה לגיבורת מלחמת העצמאות, באתר של ארגון יוצאי מרכז אירופה
- עופר אדרת, תגידי לדני שהיתה לו אמא, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011
שני שדמה, גיבורת הסרט, באתר "ידיעות אחרונות", 4 במאי 2019- אתר על מירה בן ארי, שבנו סודקות כיתה ח' בשנת 2022
הערות שוליים עריכה
- ^ ר' דני רכט, בית ויניק (גימנסיה בן יהודה), באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
- ^ יהודית באומל, 'גשרים בין אתמול ומחר', קתדרה טבת תשס"ה, עמ' 132
- ^ אפרים תלמי, נמצא שידור האזעקה האחרון ב"ניצנים", דבר, 5 בנובמבר 1948
- ^ אברהם שוורצשטיין, באתר יזכור