מלחם ברכאת
מלחם ברכאת (בערבית: ملحم بركات; 15 באוגוסט 1942 – 28 באוקטובר 2016) היה זמר ומלחין לבנוני נודע. צורת השירה והלחן של ברכאת היו ייחודיות והפכו אותו לאחד הזמרים המפורסמים והמוערכים בלבנון.[1].
לידה |
15 באוגוסט 1942 הר הלבנון (מחוז) |
---|---|
פטירה |
28 באוקטובר 2016 (בגיל 74) אשרפייה, לבנון |
מוקד פעילות | לבנון |
תקופת הפעילות | 1960–2016 (כ־56 שנים) |
עיסוק | זמר יוצר |
סוגה | מוזיקה לבנונית (אנ') |
שפה מועדפת | ערבית |
חברת תקליטים | EMI |
האתר הרשמי של מלחם ברכאת | |
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בכפר שימא (אנ') בלבנון וגדל כנוצרי אורתודוקסי שהשתייך לכנסייה האנטיוכית. בילדותו הושפע משיריו של המוזיקאי המצרי מוחמד עבד אל-והאב. בעודו בבית הספר הלחין לראשונה שיר למילים שפורסמו בכתב העת של בית הספר. בתקופה זו נהג לשיר באירועים שנערכו בבית הספר ובמופעי איתור כישרונות שונים. בהמשך הצטרף לתיאטרון המוזיקלי של האחים רחבאני, שם שר במקהלה והיה סולן ראשי בהצגה "האביב השביעי" ב-1984. בשנים אלה החל להפיק שירים לעצמו בניב לבנוני ייחודי, שבו עשה שימוש לאורך כל הקריירה שלו. בתקופה זאת הלחין שירים לזמרים ערבים בולטים במאה ה-20, בהם הזמרות סבאח, סמירה טאופיק, מאג'דה א-רומי והמוזיקאי ודיע א-סאפי.
הוא השתתף כשחקן וזמר במחזות ואופרטות של האחים רחבאני, ובסרטים שונים בשנות ה-80 של המאה ה-20. בין שיריו המפורסמים בשנים אלו היו "כבוש אל טוטי" ו "ווחדי אנא"[2].
בין להיטיו בשנות ה-90 ובעשורים הראשון והשני של המאה ה-21 היו "חביבי אינתא", "אמרין (على بابي واقف قمرين)" ו"פארח א-נאס".
ברכאת שר במבטא לבנוני[3], וביקר לעיתים את עמיתיו הלבנונים על העדפותיהם לשיר במבטא מצרי מטעמים מסחריים. כן שיתף פעולה עם זמרות מפורסמות כמו נג'וא כרם, ומאג׳דה א-רומי. אף על פי שהפופולריות שלו במצרים צנועה, הוא זכה להערכה רבה במזרח התיכון ובעולם הערבי ואף מחוצה להם, והופיע באוסטרליה, בדרום אמריקה, בקנדה ובארצות הברית.
ברכאת נישא לראשונה לסועאד, אחותה של הזמרת הלבנונית סבאח. בשנית נישא לראנדה עאזר, וממנה נולדו לו שלושה ילדים. בשלישית נישא לזמרת ולשחקנית הלבנונית מאי חרירי, ויחד נולד לזוג בן.
הלך לעולמו ב-28 באוקטובר 2016 ממחלת הסרטן בבית חולים בביירות.
לחני שיריו בשירת הבקשות הירושלמית
עריכהשיריו של ברכאת פופולריים בקרב חובבי שירת הבקשות הירושלמית. חלק מהלחנים של שיריו מבוצעים בידי זמרים, חזנים ופייטנים בשירת הבקשות, בהם יחיאל נהרי, דוד שירו, זיו יחזקאל, יניב בן משיח, חיים ישראל ועוד, בשילוב מילות קודש. כך לדוגמה השיר "עלא באבי" מושר בעברית כ"על לבבי"[4], השיר "כיף" כ"כי אשמרה שבת"[5], השיר "חביבי אינתא" כ"חביבי אתה"[6], ו"וואלה מארה" כ"לך ארנן"[7]. גם עופר לוי, איציק קלה, מאור אדרי, זוהיר פרנסיס ושריף הוציאו גרסאות כיסוי לשיריו של ברכאת.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של מלחם ברכאת
- מלחם ברכאת, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- מלחם ברכאת, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- מלחם ברכאת, באתר ספוטיפיי
- מלחם ברכאת, באתר AllMusic (באנגלית)
- מלחם ברכאת, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- מלחם ברכאת, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- מלחם ברכאת, באתר Discogs (באנגלית)
- הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון היום בו אמור היה להיות מצוין יום הולדתו ה-76 של ברכאת, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ "Melhem Barakat Yearns for Lost Love". Al Bawaba. 2001-07-25. נבדק ב-2016-10-28.
- ^ Melhem Barakat, www.fanoos.com
- ^ Ayman Odeh - أيمن عودة - ציר הזמן | פייסבוק, באתר www.facebook.com
- ^ זיו יחזקאל - על לבבי מדרש בית נשיא, סרטון באתר יוטיוב
- ^ יחיאל נהרי, כי אשמרה שבת, סרטון באתר יוטיוב
- ^ דוד שירו, חביבי אתה, סרטון באתר יוטיוב
- ^ יניב בן משיח - לך ארנן, סרטון באתר יוטיוב