מנזר נובוספאסקי
מנזר נובוספאסקי (ברוסית: Новоспасский монастырь; מילולית: המנזר החדש של המושיע) הוא אחד המנזרים המבוצרים המקיפים את מוסקבה מדרום-מזרח, חלק מטבעת הזהב של רוסיה.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מנזר, סימן נוף  |
| על שם |
ישו |
| מיקום |
טאגאנסקי ראיון |
| מדינה |
רוסיה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – המאה ה־14 |
| תאריך פתיחה רשמי |
המאה ה־14 |
| קואורדינטות | 55°43′56″N 37°39′22″E / 55.7322°N 37.6562°E |
|
новоспасский-монастырь | |
|
(למפת מוסקבה רגילה)   מנזר נובוספאסקי | |
  | |
היסטוריה עריכה
מנזר נובוספאסקי היה המנזר הראשון שהוקם במוסקבה בתחילת המאה ה-14 בתוך הקרמלין. המבנה הקרוי "כנסיית המושיע ביער" היה הקתוליקון המקורי. כאשר הועבר המנזר מהקרמלין לגדה השמאלית של נהר המוסקבה ב-1491 בהוראת איוון השלישי (המכונה "הגדול"), שונה שם המנזר ל"מנזר המושיע החדש" על מנת להבדיל בינו לבין מנזר המושיע בקרמלין.[1]
המנזר קיבל את חסותם של צאצאיו של הבויאר אנדריי קובילה (Андре́й Кобы́ла; מת אחרי 1347), כולל הבויארים ממשפחות שרמטייב ורומנוב ושימש כאתר הקבורה שלהם. בין האחרונים מבית רומנוב להיקבר במנזר היו קסניה שסטובה (Ксения Шестова; 1631-1560), אמו של מיכאיל הראשון, צאר רוסיה, הצאר הראשון מבית רומנוב, הנסיכה לכאורה טרקנובה, שטענה כי היא בתה היחידה של יליזבטה, קיסרית רוסיה מאלכסיי רזומובסקי, וסרגיי אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה. בשנים 1571 ו-1591 עמדה המצודה העשויה עץ בהצלחה מול התקפות הטטרים של קרים.[2] חלק ממבני המנזר נהרסו בפלישת נפוליון לרוסיה ב-1812.[1]
עם עליית שושלת רומנוב לכס השלטון על נסיכות מוסקבה, הורה מיכאיל הראשון, צאר רוסיה לבנות מחדש לחלוטין את המקדש המשפחתי בשנות ה-40 של המאה ה-17. לבד ממגדל הפעמונים העצום מהמאה ה-18 (אחד הגבוהים במוסקבה) וקבר שרמטייב בכנסיית הסימן, כל שאר המבנים הם מתקופה זו וכוללים את:
- הקתדרלה של ההשתנות (Преображенский собор), נבנתה בשנים 1649-1645. קתוליקון גדול בן חמש כיפות שבו ציורי פרסקו ממיטב האומנים הרוסים של המאה ה-17.[2][3]
- כנסיית תפילת התווך[3] או כנסיית צעיף הבתולה,[1] נבנתה בין 1673 ל-1675 עם רפקטוריום.
- כנסיית הסימן[1] או כנסיית איקונין זנמני של הבתולה,[2] נבנתה בין 1791 ל-1795.
- מגדל הפעמונים (1785-1759)[2]
- כנסיית הטיפול בחולים של ניקולאי הקדוש עושה הניסים[1] ומגורי הנזירים.
- ביתו של הפטריארך פילראט (Патриа́рх Филаре́т), הפטריארך של מוסקבה והשליט בפועל של רוסיה, בשנים 1633-1619.
- בית תרומת כיכר הלחם.
במהלך השלטון הסובייטי שימש המנזר למטרות שונות: בית יתומים, בית חרושת לרהיטים, בית כלא, שהפך לבית כלא לשיכורים (Вытрезвитель) של המיליציה. בשנות ה-70 של המאה ה-20 ניתן המנזר למכון לשחזור אומנות, ולבסוף הוא הושב לידי הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית ב-1991.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מנזר נובוספאסקי (ברוסית)
