מסילת הרכבת באיקל-אמור
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
מסילת הרכבת באיקל-אמור (ברוסית: Байкало-Амурская магистраль ,БАМ) היא מסילת רכבת באורך של 4,287 ק"מ אשר מקשרת את מרכז סיביר עם חוף האוקיינוס השקט. בניית המסילה התחילה בשנת 1938, והסתיימה, לאחר עיכובים רבים, בשנת 1984. המנהרה האחרונה בתוואי נכנסה לשימוש קבוע בשנת 2003.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה | רוסיה |
| עיר |
מחוז אירקוטסק  |
| מפעיל |
מסילות הברזל הרוסיות |
| מידע על ההקמה | |
| עלות | 14 מיליארד דולר |
| התחלת בנייה | 1938 |
| פתיחת המסילה | 1984 |
| מידע על המסילה | |
| תחילת המסילה | מוסקבה |
| סיום המסילה | אומסק |
| סוג המסילה | נוסעים ומשא |
| אורך המסילה | 4,287 ק"מ |
| רוחב המסילה |
1520 מ"מ |
| מתח חשמלי |
25 kV, 50 Hz AC railway electrification |
| תרשים המסילה | |
 | |
  | |
תיאור התוואי
עריכהאורך התוואי המרכזי 4,287 ק"מ. הוא עובר צפונית לרכבת הטרנס-סיבירית, ומתפצל ממנה בתחנת רכבת "טאישט". המסילה חוצה את הנהרות אנגרה, לנה ואמור, ומסתיימת בחוף האוקיינוס השקט מול ים יפן, בסביבת עיר הנמל סובטסקאיה גאבאן. מהתוואי הראשי קיימות התפצלויות צפונה ודרומה.
התוואי עובר בשטח הררי. הנקודה הגבוהה ביותר נמצאת בגובה של 1,323 מטר מעל לפני הים. לאורך התוואי נבנו 11 מנהרות, אחת מהן באורך 15 ק"מ, ו-2,230 גשרים. חלק מהתוואי, בקטע המערבי, מחושמל.
בניית המסילה הייתה חלק מתוכנית כוללת לניצול משאבי טבע לאורך התוואי. התכנון היה להקים 9 אזורי תעשייה חדשים עם מכרות לניצול מחצבים שונים. בפועל, נבנה רק אזור מכרות אחד, ולכן המסילה אינה מנוצלת בהיקף המתוכנן. על פי הערכת כלכלנים לא תהיה המסילה כלכלית אם לא ייבנו לאורכה מכרות.
תיאור מהלך הבנייה
עריכההדיונים הראשונים על בניית מסילה בתוואי זה נערכו בשנת 1888. בשנת 1889 פעלה באזור משלחת טכנית של הצבא, בעקבותיה הוחלט שבניית המסילה בתוואי אינה ריאלית ואינה תואמת את היכולות הטכנולוגיות של התקופה.
בשנת 1926 חודשו הבדיקות, ובשנת 1932 החליט הממשל הסובייטי לבנות את המסילה. תוך זמן קצר התברר שלא ניתן לגייס 25 אלף עובדים הנדרשים לבנייה, ולכן הוחלט להעביר את האחריות על הבנייה לידי גולאג ולהמשיך את הבנייה בעזרת אסירים.
בשנת 1938החלו העבודות בחלק המערבי של התוואי, ושנה לאחר מכן החלו עבודות מוקדמות בחלק המזרחי. בשנת 1942 פורקו חלקי המסילה שכבר הונחו, והועברו למערב, לבניית מסילת רכבת באזור הוולגה.
הבנייה נמשכה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. בקטע טאיישט-נהר לנה, ובשנת 1951 עברה במסילה הרכבת הראשונה. השימוש השוטף במסילה החל בשנת 1958. באותן שנים גם החל לפעול קטע שנמתח מהעיר קומסומולסק על אמור עד חוף האוקיינוס השקט.
בשנת 1967 החלו עבודות מחודשות בבדיקת התוואי ואפשרויות טכניות להקמת המסילה. בשנת 1974 מועצת השרים של ברית המועצות הכריזה על בניית מסילה רכבת באיקל-אמור. העבודות היו צריכות להתבצע לאורך כל התוואי, כאשר בקטע הקיים דובר על הקמת מסילות נוספות.
לאזור הגיעו אלפי צעירים מכל רחבי ברית המועצות. ארגון הקומסומול אימץ את הפרויקט והוא הוכרז "אתר בניית מחץ של הקומסומול". לבניית המסילה הוקדשו שירים רבים. מנהלת בניית המסילה התמקמה בעיירה "טינדה" והתוכניות דיברו על כך שמספר תושבי העיירה יגדל ל-100,000 במהלך שנות ה-90. לבוני המסילה שעבדו על הפרויקט שלוש שנים לפחות הוענקו מדליות מיוחדות "על בניית מסילת באיקל-אמור" ובשנת 1984 הוענקה מדליה נוספות לציון 30 שנים מחידוש הבנייה. מדליה זו הוענקה לבוני ועובדי המסילה שהועסקו בבנייה או בתחזוקה 15 שנים לפחות.
ב-1977 החלו להיכנס לניצול קטעים ראשונים, חלק הארי של הבנייה הסתיים בשנת 1984. בשנת 1989 החלה תנועת הרכבות לכל אורך התוואי שהיה מתוכנן לבנייה. בניית המנהרה הגדולה באורך של כ-15 ק"מ החלה בשנת 1977 והסתיימה בשנת 2001. רכבת סדירה ראשונה עברה במנהרה בשנת 2003.
עלות הבנייה הסתכמה ב-14 מיליארד דולר, פי ארבעה מהאומדן הראשוני.
בשנת 2009 החלו עבודות בשדרוג הקטע המזרחי של התוואי מהעיר קומסומולסק על אמור לכיוון החוף. עבודות אלו כוללות בניית מנהרה חדשה באורך של כ-3.5 ק"מ. עבודות בניית המנהרה הסתיימו בשנת 2012. הן מאפשרות להגדיל בהרבה את היקף העברות הסחורות במסילה. בשלבי בנייה נמצאת התפצלות מהמסילה לכיוון העיר יאקוצק.
