טוקניזם
טוקניזם (Tokenism) הוא הכללה סמלית בלבד של נציגי קבוצות מיעוט, לא מתוך כוונה לתת להן הזדמנות שווה, אלא מתוך כוונה להסתיר את המציאות וליצור מצג שווא של שוויון בתוך מקום עבודה או בהקשר אחר, בעיקר על מנת שלא להיות מואשמים כמקדמים של אפליה.
בפוליטיקה
עריכהבפוליטיקה, האשמות בדבר טוקניזם עלולות לעלות כאשר מפלגה פוליטית מסוימת בוחרת מועמד/ת מסוים/ת מקבוצות באוכלוסייה שאין להן ייצוג נאות בחברה, כגון נשים או אנשים מקבוצות מיעוט מסוימות, בבחירות המקומיות שבהן אין לאותה המפלגה סיכוי לזכות ברוב הקולות, כאשר המפלגה לא עושה מאמץ אמיתי לוודא שלאותו/ה המועמד/ת תהיה הזדמנות שווה להתמודד בבחירות היותר קריטיות או בבחירות שבהן מרבית הסיכויים הם שהמועמד מטעם המפלגה צפוי לזכות בבחירות. בבחירות המקומיות או הארציות שבהן המועמד מטעם המפלגה צפוי לזכות בבחירות, לרוב המפלגה תבחר במקום זאת מועמד שמשתייך לקבוצת האוכלוסייה הדומיננטית בחברה.
התוצאה הסופית של גישה זו היא שרשימת המועמדים של המפלגה מספקת רק מראית עין של גיוון ושוויון, בעוד שבפועל המועמדים שמשתייכים לקבוצת הרוב בחברה נותרים מיוצגים יתר על המידה בהנהגה של אותן המפלגות לאחר הבחירות – ובשל כך בפועל אין התקדמות מהותית להכללה גדולה יותר של קבוצות באוכלוסייה שאין להן ייצוג נאות בחברה ובפוליטיקה.
בסיפורת
עריכהבסיפורת טוקניזם מתקיים כאשר נוהגים לשלב דמות מסוימת ששונה מהנורמה המקובלת באותה החברה. דמות מסוג זה לרוב תהיה ממוצא אתני אחר (כלומר אדם ממוצא שחור, היספני או אסיאתי), אדם מדת אחרת, אדם עם נטייה מינית אחרת (בדרך כלל הומוסקסואל או לסבית) או אדם ממגדר אחר (בדרך כלל דמות נשית בחבורה שכוללת בעיקר גברים). דמויות אלו הן בדרך כלל דמויות רקע, ובשל כך לרוב אינן מגלמות תפקיד מרכזי בעלילת הסיפור.
טוקניזם במדיה
עריכההטוקניזם מופיע בסוגי מדיה רבים, מהופעות בטלוויזיה של דמויות אמיתיות או בדיוניות ועד דמויות קומיקס. הטוקניזם במדיה נתפס לרוב בצורה שלילית על ידי קהילות המיעוט וכניסיון להציג את הקהילות בדרך רדודה או מוחצנת מדי, ובכך מונע הטוקניזם גיוון אמיתי.
דמות הטוקן במדיה לרוב מובאת כדמות המחליפה דמות "לבנה" ולא כדמות מקורית ואורגנית בתוך הסיפור עצמו. סיפור הרקע והתנהגות הדמות לא עמוקות ומספיקות בשביל להציג את המיוחדות של הדמות ותרבות המיעוט שהיא מייצגת.[1]
בתקשורת האמריקאית נראה לרוב סיפורי הצלחה, המיוחסים לדמויות מקהילת מיעוט, החווים מעבר "מעוני לאושר" (rags to riches). סיפורים כאלו מדגישים נרטיב קפיטליסטי שלפיו כל מי שעובד מספיק קשה יוכל להגשים את החלום האמריקאי.
אנשים ממוצא אתני שונה מוצגים כדמות ראשית בסיפורים אלו במטרה לקדם את האידאולוגיה הנאו-ליברלית הגורסת ש"אם הוא יכול לעשות את זה אז גם אתה יכול", וממעיטה בקיומם של מכשולים חברתיים בדרך להשגת המטרה.
דוגמה לייצוג טוקניסטי במדיה האמריקאית הוא טד ויליאמס (Ted Williams) – מגיש רדיו כהה עור, אשר נקלע לבעיות כלכליות בעקבות צריכת סמים ואלכוהול. בינואר 2011, ויליאמס זכה לתשומת לב תקשורתית נרחבת כאשר ריאיון שצולם בתקופה שבה היה חסר בית הפך ויראלי לאחר שפורסם ביוטיוב. בן לילה, טד הפך לסמל האמריקאי שדוגל בעבודה קשה והתמדה כמנבא צמיחה והצלחה. סיפורים כמו של טד ויליאמס מנכיחים את מיתוס המריטוקרטיה ומעבירים את האחריות מהאליטה העשירה אל האינדיבידואל עצמו.[2]
בתוכנית "סאות' פארק", הדמות טולקין "טוקן" בלאק מהווה פרודיה על סטריאוטיפים של שחורים ובני קבוצות מיעוט אחרים בחברה האמריקנית שמופיעים בסדרות טלוויזיה. דמות זו היא אחת מהתושבים העשירים ביותר בסאות' פארק. שמו בתרגום חופשי מאנגלית הוא "השחור הסמלי".
הערות שוליים
עריכה- ^ Jeffrey S. Podoshen, Akon E. Ekpo, Oluwatoniloba “Toni” Abiru, Diversity, tokenism, and comic books: Crafting better strategies, Business Horizons 64, 2021-01-01, עמ' 131–140 doi: 10.1016/j.bushor.2020.10.006
- ^ Megan Ruby, Tokenism, Brill, 2020-11-28, ISBN 978-90-04-44483-6. (באנגלית)
