מעבד צליל
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: משלב, ניסוח, ויקיזציה. | |
מעבד צליל (או מכשיר אפקטים) הוא מהכלים החשובים והמרכזיים שיש לטכנאי קול.
קיימים סוגים רבים של מעבדי צליל אשר כל אחד מהם נועד למטרות אחרות, בהן: שינוי צבע הצליל על ידי הגברה או הנמכה של תדרים מסוימים מתוכו (אקוולייזר), שינוי העוצמה של הצליל באופן אוטומטי (קומפרסור), הוספת תהודה מלאכותית לצליל (רוורב) ועוד. מעבדי צליל מקבלים לתוכם את הצליל הגולמי, מבצעים בו שינויים לפי הגדרת המשתמש ומוציאים אותו כשהוא מעובד. ניתן להשתמש במעבדי צליל בשתי שיטות: הראשונה שבהן היא שיטת העיבוד הטורי, ששמו נגזר מהמילה "טור". בשיטה זו, המעבדים מחוברים בטור זה אחר זה והצליל המעובד נשמע במקום הצליל המקורי. השיטה השנייה היא עיבוד מקבילי, בה הצליל המעובד מתווסף לצליל המקורי.
עיבוד צליל טורי עריכה
בעיבוד צליל טורי, הצליל נכנס לתוך המעבד, משתנה לפי הגדרות המשתמש ויוצא כשהוא מעובד. בקונפיגורציה זו הצליל המעובד יחליף את הצליל המקורי וישמע במקומו. דוגמה קלאסית לעיבוד טורי היא מכשירי אקולייזר, שמשנים את הצבע או הגוון של הצליל. דוגמה נוספת היא פיץ' שיפט, אפקט אשר משנה את גובה הצליל.
נהוג להשתמש בעיבוד טורי גם במכשירים שמשנים את עוצמת הצליל באופן אוטומטי, הנקראים "מעבדי דינמיקה" (Dynamics processors) כמו קומפרסור, גייט, אקספנדר ועוד.
ניתן לחבר באופן טורי גם מעבדים שמוסיפים צלילים לצליל המקורי, כמו רוורב או דיליי, גם אם הדרך הנכונה לחבר אותם היא באופן מקבילי. כאשר מחברים מעבד מסוג זה באופן טורי, משתמשים בכפתור "מיקס" שעל המעבד כדי לקבוע את היחס בין עוצמת הצליל המקורי לעוצמת האפקט שנוסף עליו.
עיבוד צליל מקבילי עריכה
במצבים מסוימים יש צורך לשמוע את הצליל המקורי ולהוסיף עליו את הצליל המעובד, במצבים כאלה מחברים את הכניסה של מעבד הצליל לשולחן בקרה ושולחים אליו את הסיגנל דרך היציאות הנוספות (Auxilliary) של השולחן. את הסיגנל המעובד שיוצא מהמכשיר מחזירים לערוצים פנויים על השולחן, כך שניתן לשמוע במקביל את הצליל המקורי והמעובד, ולשלוט על העוצמה של כל אחד מהם באופן עצמאי.
מכשירים שנפוץ לחבר באופן מקבילי הם: ריוורב, דיליי, פייזר, פלנג'ר, קורוס ועוד.
קיימת גם טכניקה בשם parallel compression, בה מחברים באופן מקבילי מעבדי דינמיקה (שבדרך כלל נהוג לחבר באופן טורי).
סוגים נפוצים של מעבדי צליל עריכה
קיים מספר עצום של מעבדי צליל שונים שנהוג לחלק לקטגוריות לפי השפעתם על הצליל. קטגוריות נפוצות הן:
- מעבדי צבע (Timbre processors) - משנים את צבע הצליל, או למעשה את היחס בין עוצמת התדרים שמרכיבים אותו. אקולייזר ופילטר הם מעבדי הצבע הנפיצים ביותר.
- מעבדי דינמיקה (Dynamics processors) - משנים את עוצמת הצליל באופן אוטומטי לפי הגדרת המשתמש. קומפרסור, גייט, אקספנדר ולימיטר הם מעבדי הדינמיקה הנפוצים ביותר.
- מעבדים שמשלבים צבע ודינמיקה - מעבדי צליל מודרניים, שקיימים בעיקר בפורמט של תוספי תוכנה (פלאגינס), ומאפשרים גמישות גבוהה של עיבוד צלילים מדויק. לקטגוריה זו שייכים מולטי-באנד קומפרסור וכן אקולייזר דינמי.
- מעבדי חלל (Spatial processors) - מקבלים את הצליל המקורי ומייצרים את ההד שיתווסף עליו אם הוא יושמע בחלל אקוסטי. ריוורב ודיליי הם מעבדי החלל הנפוצים ביותר.
- מעבדי שינוי (Modulation effects) - מוסיפים לצליל המקורי אפקט שמשתנה לאורך זמן באופן מחזורי. משמשים להוספת תנועה, עניין ונפח לצליל. קורוס, פלנג'ר ופייזר הם מעבדי שינוי נפוצים.
- מעצבי צורת גל (Waveshapers) - משנים את הצורה של גלי הקול באופן שמוסיף הרמוניות לצליל. לרוב, שינוי קטן יוסיף מעט הרמוניות ויהפוך את הצליל לעשיר וגדול יותר, בעוד שינוי גדול יגרום לצליל להתעוות לחלוטין. דיסטורשן, סאטוריישן וביט קראשר הם מעצבי צורת גל נפוצים.
- מעבדי גובה הצליל (Pitch shift) - משנים את גובה הצליל שנכנס. מעבדי גובה פשוטים משנים את גובה הצליל באופן קשיח וקבוע (למשל: הורדה של חצי טון) ומשמשים בדרך כלל כאפקטים מיוחדים היוצרים צליל לא טבעי (למשל קול של ענק או של גמד), בעוד מעבדים מודרניים ומשוכללים יותר מאפשרים לשנות את הגובה של כל צליל בנפרד, במידה שונה, ומשמשים לתיקון זיופים.
עיבוד צליל היום עריכה
כיום קיימות גרסאות תוכנה של רוב מעבדי הצליל, המשתלבות בדרך כלל כתוספים (פלאגינס) לתוכנת ההפקה המרכזית שמשמשת את האולפן. חלק מתוכנות אלה מדמות את הפעולה ואת העיצוב של מעבדי צליל פיזיים (חומרה) שהיו נפוצים בעבר באולפנים, וחלקן משתמשות בשיטות עיבוד חדשניות ומעוצבים כתוכנה מודרנית. יש חברות שמייצרות פלאגינס משני הסוגים - לדוגמה, חברת Waves הישראלית מייצרת מגוון רחב של תוספי תוכנה לעיבוד צליל, אשר חלקם מעוצבים כסימולציות של חומרה קלאסית וחלקם כתוכנה מקורית ומודרנית.
קישורים חיצוניים עריכה
