פתיחת התפריט הראשי
עטיפת הספר בתרגומו לעברית

מען לא ידוע (במקור, "Address Unknown") הוא ספרה הראשון של הסופרת האמריקאית קתרין קרסמן טיילור, שנכתב תחת שם העט "קרסמן טיילור". הספר ראה אור לראשונה בגרסתו המלאה ב-"Stoty Magazine" בארצות הברית בשנת 1938, שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.

סוגתו הספרותית היא רומן מכתבים המתפרסת מ-12 בנובמבר 1932 עד 3 במרץ 1934, בין שני חברים טובים מאוד, מרטין שולץ, בן 40, גרמני, נשוי ואב לשלושה בנים, ומקס אייזנשטיין, בן 40 גם הוא, רווק, ממוצא יהודי. שניהם שותפים מצליחים וותיקים בעסק מצליח של מסחר ביצירות אמנות בסן פרנסיסקו, והם הבעלים של הגלריה שולץ-אייזנשטיין. ב-1932, מרטין חוזר לגור במינכן ואז מתחילה ההתכתבות עם חברו ושותפו.

הספר עובד לסרט קולנועי ב-1944, בבימויו של ויליאם קמרון מנזיס.

עלילת הספרעריכה

גרמניה, 1932. מרטין שולץ, אשתו, וגם הילדים שלהם גרמנים. מקס הוא יהודי אמריקאי. הם חברים, סוחרי אמנות. אחותו של מקס, שחקנית בשם גריזל, הייתה מאהבתו של מרטין. הנאציזם מפתה את מרטין. עם השנים, מרטין מתקדם בחברה הגרמנית שתחת המשטר הנאצי, עד שבשנת 1933 הוא מתחיל להכחיש את ידידותו עם מקס. במכתב, הוא מבשר למקס שהוא לא יכול ולא רוצה יותר להתכתב איתו מפאת היותו יהודי, בין השאר בגלל הצנזורה הנאצית שעורכת ביקורות בדואר. מקס כותב למרטין מכתב שבו הוא מבקש בכל זאת להשגיח על אחותו גריזל שהיא שחקנית תיאטרון בברלין, שכן המכתב האחרון שהוא שלח אליה חזר אליו עם הכיתוב "מען לא ידוע", מה שמעלה חששות מצידו של מקס. בתשובה כותב לו מרטין שאחותו נהגה כשוטה, שכן כשהנאצים ניסו לעצור אותה בגלל יהדותה, היא ניסתה להימלט אל ביתו. אך מרטין סירב להכניסה לביתו והציע לה לברוח דרך הפארק. אך החיילים הגרמנים השיגו אותה ורצחו אותה. משהדבר נודע למקס, גומלת בליבו ההחלטה לנקום את מות אחותו ולהשיב למרטין גמול כאכזריותו. הוא מתחיל לכתוב למרטין סדרה של מכתבים שבה הוא בודה מליבו קשרים של מרטין עם יהודים, כותב כאילו היו ביניהם קודים סודיים, מתוך ידיעה שהדברים יעירו תשומת לב בצנזורה, ובתקווה שמרטין ייעצר. בתגובה, מרטין מתחנן למקס שיפסיק לכתוב לו, עד שיום אחד, מכתב שכתב מקס למרטין מגיע אליו בחזרה כשעל המעטפה נכתב "מען לא ידוע". בכך נסגר המעגל ונחתמת נקמתו של מקס במי שהיה ידידו.

עיבודיםעריכה

בנוסף לעיבוד הקולנועי משנת 1944, הספר עובד לתיאטרון מספר פעמים על ידי במאים צרפתים. בפעם הראשונה ב-2001, אחר כך ב-2008, ב-2012, ב-2013 וב-2014.

באוקטובר 2017 הועלה המחזה בישראל במסגרת "פסטיבל התיאטרון הצרפתי בישראל", בכיכובם של השחקנים פרנסיס הוסטר וטיארי לרמיט.

קישורים חיצונייםעריכה