מצנח בלימה

(הופנה מהדף מצנח עצירה)
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

מצנח בלימה או מצנח עצירה[1] הוא מצנח המשמש להאטה וייצוב כלי טיס ומעבורות חלל בתהליך נחיתה והם מתוכננים כך שיוכלו להיפתח במהירות גבוהה בלי להיקרע.

מטוס סקייהוק של חיל האוויר הישראלי משתמש במצנח בלימה בנחיתה על מסלול, כתחליף לבלמים - כיוון שתוכנן לנחיתה עם כבל עצירה על נושאת מטוסים
מצנח בלימה
מעבורת החלל דיסקברי עושה שימוש במצנח בלימה בנחיתה בחזרה מהחלל

אופן הפעולה

עריכה

לאחר נגיעת הגלגלים במסלול הנחיתה, בלחיצת כפתור נפתח מצנח מאחורי כלי הטיס. לאחר שכלי הטיס מאט, המצנח משתחרר מהמטוס ונופל על המסלול.

מקור מצנח הבלימה בתוכנית החלל האמריקאית

עריכה

מיד לאחר המלחמה התחילה התוכנית האמריקאית לכיבוש החלל, ובמקביל לה גם התוכנית הרוסית.

ורנר פון בראון, מפתח הטיל הגרמני V-2, ומדענים גרמניים נוספים הגיעו לאחר המלחמה לארצות הברית וצורפו לתוכנית החלל. הם ידעו איך לתכנן טיל ולהטיסו לחלל אך לשם הנחתתו גייסו לשירותם את תיאו קנאקי, מומחה המצנחים שעבד בשירות הצבא הגרמני בשנות ה־30 וה־40. המצנחים שתכנן קנאקי היו מערכת של רצועות חזקות, ברוחב 50 מילימטר, שנלקחו מפס הייצור של יצרן כובעים. הרצועות סודרו במבנה של קורי עכביש, וכך יכלו לשחרר עודפי אוויר, כדי שהמצנח לא יקרע בתנאים הקשים של נחיתה מגובה רב, ושל מטען כבד. תא הנחיתה של החללית אפולו 11 שקל 5,000 קילוגרם, והוצנח על ידי שלושה מצנחים שחוברו אליו. בסך הכול בוצעו 32 הצנחות במסגרת תוכנית אפולו וכולן הסתיימו בשלום.

מצנחי הבלימה של מעבורות החלל כיום אינם שונים באופן מהותי מהמצנחים של תיאו קנאקי. גם הם מצנחי רצועות, ורוחב הרצועות הוא 50 מילימטר.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מצנח בלימה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה