מצעד נגד הפחד

מצעד של תנועות זכויות האדם במדינות טנסי ומיסיסיפי בדרום ארצות הברית בשנת 1966
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

המצעד נגד הפחד (באנגלית: March against Fear) היה מצעד של תומכי תנועות זכויות האדם במדינות טנסי ומיסיסיפי בדרום ארצות הברית, שנערך בחודש יוני 1966. הוא כוון למחות נגד האפלייה הגזעית כלפי אפריקאים-אמריקאים במדינות אלו ולהמריץ אותם להירשם להצבעה בבחירות. הצועדים עברו מרחק של כ-430 קילומטר במהלך 21 ימי צעדה.

פעיל זכויות האדם ג'יימס מרדית' שוכב על הקרקע במיסיסיפי לאחר שנורה במהלך המצעד נגד הפחד שיזם. היורה, אוברי ג'יימס נורוול, נראה בצד השמאלי של התמונה. תמונה זו זכתה בפרס פוליצר לעיתונות עבור צילומים לשנת 1967

המצעד

עריכה

יוזם המצעד היה פעיל זכויות האדם האפרו-אמריקאי ג'יימס מרדית' (אנ'), אז בן 32. הוא היה ידוע כאפרו-אמריקאי השחור הראשון שנרשם ללימודים באוניברסיטת מיסיסיפי. הוא יזם את המצעד לאחר שהתאכזב מקצב השינוי האיטי במדיניות הגזענית בדרום שהביאו עמם חוק זכויות האזרח וחוק זכות ההצבעה הפדרליים שנחקקו ב-1964 ו-1965 בהתאמה. הוא הכריז על כוונתו לצעוד לבדו מהעיר ממפיס שבטנסי דרומה עד לעיר ג'קסון, בירת מיסיסיפי, ולעבור אגב כך בערים רבות בתוך דלתת נהר המיסיסיפי. הוא הזמין רק אישים אפרו-אמריקאים לצעוד אתו ולא התכוון שארגונים גדולים יהיו מעורבים במצעד ושתהיה לו חשיפה תקשורתית רחבה.

המצעד החל ב-5 ביוני 1966. ביום השני למצעד הותקף מרדית' בירי על ידי יורה לבן, ג'יימס אוברי נורוול, נפצע והועבר לטיפול בבית חולים. בעקבות זאת הודיעו ארגוני זכויות אדם רבים על תמיכתם במצעד בכוונה לקיים אותו כמתוכנן. מדינת מיסיסיפי הודיעה שתגן על הצועדים. תומכי הארגונים, אפרו-אמריקאים ולבנים, הצטרפו בהמוניהם לצעדה, מי לכל הדרך ומי רק לחלקים ממנה. בין המשתתפים במצעד היו הפעילים מרטין לותר קינג, שנוכחותו משכה רבים להצטרף לצעדה, וכן סטוקלי קרמייקל (אנ'). קרמייקל נשא במהלך המצעד נאום שבו הציג את סיסמת הבלאק פאוור. מנהיג העובדים הלבן וולטר רויטר (אנ') הגיע לצעדה משיקגו והביא עמו עשרה אוטובוסים מלאים בחברי האיגוד שלו. הצועדים ישנו בשטח וקיבלו מזון מאנשי הקהילות השחורות המקומיות. הם נתקלו בגילויי עוינות מחלק מהלבנים באזורים שבהם עברו ובביטויי תמיכה מעטים של לבנים אחרים.