מרג'ע תקלידערבית: مرجع تقليد), או בקיצור מרג'ע, היא הדרגה הדתית השנייה בחשיבותה באסלאם השיעי התריסרי, אחרי הנביא (מוחמד) והאימאמים השיעיים. פירוש השם: "מקור לחיקוי" או "סמכות במסורת". בעלי התואר "מרג'ע" נושאים בדרך כלל את התואר "אייתוללה" או "אייתוללה עליון" (אייתוללה עוזמא - בתעתיק מדויק: איתאללה עט'מא). דרגה זו היא למעשה דרגה מוסרית, ומשמעותה היא שיש לחקות את מעשיו ורעיונותיו של הנושא אותה.

דרגה זו דומה בחשיבותה לדרגת האייתוללה, אך הדרגות נבדלות ביניהן בכך שהאייתוללה היא דרגה דתית המעניקה סמכות פסיקה הלכתית, בעוד שדרגת המרג'ע תקליד היא דרגה מוסרית המהווה למאמינים מודל לחיקוי.[1] הנושא בדרגה זו צריך לעמוד במספר קריטריונים: בגרות, חכמה, אמונה, צדק, להיוולד בדרך לגיטימית (להורים נשואים), ולהיות זכר (נשים יכולות לבצע אג'תהאד, אך לא להגיע לדרגת מרג'ע תקליד). נוסף על תנאים אלה, המרג'ע צריך להיות גם אדם הידוע בידע הדתי שלו, בפסיקותיו, ובהיותו מורה ונושא דרשות בעל ניסיון.[2]

החל מהמאה ה-19, רק אדם אחד יכול להחזיק בדרגה זו בזמן נתון, ועל כן מספרם מועט:[1]

רשימה של מרג'ע תקלידים אשר החזיקו בתפקיד באופן יחידני
שם שנת מוות
חאג' שיח' מוחמד חסן אספהאני נג'פי 1850
שיח' מורתזא אנסארי 1864
מירזא חסן שיראזי 1895
מולא מוחמד קאסם ח'וראסאני 1911
חוג'ת אל-אסלאם סייד מוחמד קאסם טאבטאבא יזדי 1919
מירזא מוחמד תקי האירי שיראזי 1920
שייח' פאדי אללה אספהאני 1920
חאג' סייד אבו אלחסן מוסאווי אספהאני 1946
סייד עכא חוסיין אבן מוחמד טבאטאבא 1947
אייתוללה עט'מא חאג' עכא חוסיין בורוג'רדי 1961

לאחר תקופה זו ומותו של בורוג'רדי עברה דרגת המרג'ע תהליך של דיסאינטגרציה, וכבר לא הייתה הסכמה בנוגע לזהותו של המרג'ע. מחכמי הדת הבולטים שנחשבו למרג'ע לאחר מות בורוג'רדי ניתן למצוא את האייתוללה רוחאללה חומייני, אשר הנהיג את המהפכה האסלאמית באיראן בשנת 1979, ואת מוסא סדיק א-צדר, אשר היה דמות בולטת בלבנון ובמזרח התיכון במחצית השנייה של המאה ה-20.[2]

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 Calmard, J., “Mard̲j̲aʿ-i Taḳlīd”, in: Encyclopaedia of Islam, Second Edition, Edited by: P. Bearman, Th. Bianquis, C.E. Bosworth, E. van Donzel, W.P. Heinrichs. Consulted online on 21 April 2020. First published online: 2012
  2. ^ 1 2 Rizvi, Sajjad. "The Making of a Marjaʿ: Sīstānī and Shiʿi Religious Authority in the Contemporary Age." Sociology of Islam 6, no. 2 (2018): 165-189.



  ערך זה הוא קצרמר בנושא אסלאם. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.