מרדכי זילברמן (רב)

הרב מרדכי זילברמן (ר' מוטיה דיין; תקע"ט, 1819כ"ז בטבת תרל"ב, ינואר 1872) היה רבה הראשי של עדת האשכנזים בצפת.

תולדותיועריכה

נולד באומן שבאוקראינה בשלהי שנת תקע"ט 1819, אביו יצחק היה סנדלר וסוחר עורות. לפי המסורת, אבות משפחתו ישבו בצפת עוד מימי האר"י, וכ-50 שנים לפני הולדתו מרדכי, שבו לרוסיה והתגוררו באומן. הוא קיבל חינוך תורני-חסידי והוסמך לרבנות. בלימודיו הושפע מאוד מהרבנים ישראל מרוזין, משה צבי, ורפאל מברשר שהתפרסם בקנאותו לאמת. בשנת 1838 והוא בן 19, נישא לרוחמה בת הרב אברהם לייב, שהיה רבה של אומן, אשר הוריש לו לאחר פטירתו את תפקיד רבה של אומן.

בשנת תר"י (1850) עלה לארץ ישראל, במסעו לארץ עבר דרך העיר יאסי שברומניה, שם התבקש על ידי היהודים המקומיים להישאר עמם, אולם הוא המשיך לארץ ישראל באוניה מקונסטנצה שבגרמניה לביירות משם על גבי חמורים לצפת וטבריה. שם המשפחה זילברמן איננו מקורי, והשם המקורי אינו ידוע, בצפת קרא לעצמו "זילבערמאן", שם משפחתו המקורי אינו ידוע, אולה ההנחה הרווחת היא שהשם היה "שפירא", עוד ידוע כי בחלק ממכתביו וכתביו נהג לחתום בשם "מרדכי מאומאן". בהמשך התמנה לרבה של עדת האשכנזים בצפת. חי בעוני רב ונהג להתבודד וללמוד תורה בבית המדרש שעל קבר רשב"י במירון.

שימש כשליחם של אדמו"רי בויאן שהחזיקו בחזקת ההדלקה על גג ציון קברו של רשב"י בל"ג בעומר. לאחר פטירתו המשיכו במסורת זו שושלת הרבנים לבית זילברמן.

נפטר בטבריה בשנת תרל"ב. את מקומו ברבנות ירש בנו הרב רפאל זילברמן.[1],[2]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עבודת מחקר "תולדות מרדכי ורפאל זילברמן" יעל מיבר דצמבר 1989, ספריית יד יצחק בן-צבי
  2. ^ דוד תדהר (עורך), "מרדכי זילברמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1164