מריה גורסקה

נזירה פולנית

מריה גורסקה (בפולנית: Andrzeja Gorska; ‏ 2 בפברואר 191715 בדצמבר 2007), הייתה נזירה קתולית, אם מנזר "Congregation of the Ursulines of the Agonizing Heart of Jesus" (אנ').[דרוש תרגום] חסידת אומות העולם על הצלת ילדים יהודים במלחמת העולם השנייה.

מריה גורסקה
Andrzeja Górska
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 2 בפברואר 1917
לודז', ממלכת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בדצמבר 2007 (בגיל 90)
ורשה, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות ברודנו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע נזירה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסידת אומות העולם
פרסים והוקרה
קישורים חיצוניים
יד ושם מריה גורסקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים עריכה

במהלך הכיבוש הגרמני בפולין, מנזר האחיות Ursuline היה מוקד פעיל להצלת יהודים. ילדות יהודיות רבות נאלצו להסתתר במנזר תחת זהות בדויה. הילדות בטחו באם המנזר גורסקה ושיתפו אותה בסוד יהדותן, והיא התרגשה מהריסון העצמי ומהקשיים שלהן.[1]

גורסקה עסקה באופן רשמי בניהול בית תמחוי לילדים יתומים ונטושים. באופן לא רשמי, עסקה בהברחת ילדות יהודיות מחוץ לגטו ורשה והעברתן למוסדות בפולין שהיו שייכים למנזר. היא סיפקה להן מסמכים מתאימים, הגנה עליהן והסתירה אותן כשהגרמנים פשטו על המקום.

חלק מהאחיות היהודיות במנזר בחרו להיטבל לנצרות כדי להסתתר. גורסקה הייתה גאה בכך שכמה מהאחיות שהגיעו כפליטות יהודיות החליטו להישאר כנזירות במנזר גם לאחר סיום המלחמה. לאורך כל המבצעים המסוכנים שלקחה בהם חלק, גורסקה הונעה מתוך אהבה נוצרית ותחושת מחויבות להצלת חיי אדם.[2]

הכרה והנצחה עריכה

ב-27 באוקטובר 1997 מריה גורסקה הוכרה על ידי יד ושם כחסידת אומות העולם, על מאמציה וסיכון חייה למען הצלת יהודים.

בשנת 2007, היא זכתה ב-Commander's Cross of the Polonia Restituta, שמוענק לאזרחים בעלי הישגים יוצאים מן הכלל בתחומי החינוך, מדע, תרבות, כלכלה, עבודה סוציאלית ושירות אזרחי, וגם על העמקת קשרים טובים בין מדינות.

אחת הניצולות בזכות גורסקה, Zofia Rosenblum-Szymańska, פרסמה ספר על הימלטותה מהגטו למנזר ובו כתבה על יחסה החם של האחות גורסקה ופעולותיה בזמן המלחמה. היא תיארה בספרה את מנהגה של האחות לבקר אותה בחדרה, ולשמש לה אוזן קשבת לבעיותיה, ולדאוג לתמיכה נפשית בעת הצורך.[3]

לקריאה נוספת עריכה

  1. Rosenblum-Szymańska, Zofia, “Bylam tylko lekarzem (I Was Only a Doctor)”, Warsaw, 1979.

הערות שוליים עריכה