מריה פרנסיסקה מאורליאן-ברגנסה, דוכסית ברגנסה

מריה פרנסיסקה מאורליאן-ברגנסה, דוכסית ברגנסה
Maria Francisca Amélia Luísa Vitória Teresa Isabel Miguela Gabriela Rafaela Gonzaga d'Orléans et Bragance
	מריה פרנסיסקה מאורליאן-ברגנסה, דוכסית ברגנסה
לידה	8 בספטמבר 1914; אה, סן-מריטים, צרפת
פטירה	15 בינואר 1968 (בגיל 53); ליסבון, פורטוגל
שם מלא	מריה פרנסיסקה אמליה לואיסה ויטוריה תרזה איזבל מיגלה גבריאלה רפאלה גונזגה מאורליאן-ברגנסה, דוכסית ברגנסה
מדינה	צרפת
מקום קבורה	וילה ויצ'וזה
בן זוג	דוארטה נונו, דוכס ברגנסה
שושלת בית אורליאן
תואר	נסיכת אורליאן-ברגנסה
אב	פדרו דה אלקנטארה, נסיך גראו-פארה
אם	אלז'בייטה, רוזנת דוברז'נסקי דה דוברז'ניץ
צאצאים	ראו בהמשך
פרסים והוקרה
	Order of Saint Isabel; מסדר צלב הכוכב ;

מריה פרנסיסקה מאורליאן-ברגנסה, דוכסית ברגנסה (בצרפתית: Isabelle d'Orléans et Bragance;‏ 8 בספטמבר 1914 - 15 בינואר 1968) הייתה אשתו של דוארטה נונו, דוכס ברגנסה, ראש בית ברגנסה בין השנים 1920–1976.

ביוגרפיה עריכה

מריה פרנסיסקה נולדה באה, סן-מריטים בצרפת ב-8 בספטמבר 1914, לפדרו דה אלקנטארה, נסיך גראו-פארה ולאלז'בייטה, רוזנת דוברז'נסקי דה דוברז'ניץ, בתם של יאן, רוזן דוברז'נסקי דה דוברז'ניץ והרוזנת אליזבת קוטולינסקי פון קוטולין. בשנת 1891 קיבל אביה את התואר "הנסיך הקיסרי של ברזיל", אולם הוא ויתר עליו בשנת 1908 עם נישואיו לאמה, אם כי נשאר עם התואר "נסיך אורליאן-ברגנסה". לאחר מותם של הורי אמה עברו הוריה להתגורר בבתיהם באיל סן לואי ובבולון-ביאנקור. בשנת 1920 בוטל חוק הגירוש על בני המשפחה הקיסרית בברזיל, ובעקבות כך עברו בני המשפחה להתגורר בפטרופוליס, ברזיל, אולם במהלך המסע לברזיל מת סבה גאסטון, רוזן אה.

בשנת 1950 בוטלו חוקי הגירוש בפורטוגל נגד בעלה, אולם בשל תאונת דרכים קשה הם עברו להתגורר בפורטוגל רק בשנת 1952. בעקבות מותו של הנשיא אוסקר כרמונה בשנת 1951, ניסה דוארטה נונו להביא להחזרת המונרכיה בפורטוגל, אולם המהלך נכשל בשל התנגדותו של סלזר. ב-15 בינואר 1968 מתה מריה פרנסיסקה בליסבון, והיא בת 53 שנים.

משפחתה עריכה

ב-15 באוקטובר 1942 התחתנה מריה פרנסיסקה עם דוארטה נונו, דוכס ברגנסה, ממנו נולדו לה שלושה ילדים:

דוארטה פיו, דוכס ברגנסה (נולד ב-1945).
האינפנטה מיגל, דוכס ויזאו (נולד ב-1946).
האינפנטה אנריקה, דוכס קוימברה (1949–2017).

מאחר שטקס החתונה האזרחי לא התקיים לפני השלטונות הברזילאים, אלא בשגרירות הפורטוגזית, התעוררה אז השאלה בנוגע לאופן ההכרה בנישואין על פי חוקי ברזיל. בעקבות הכרזת הרפובליקה בברזיל, הונהגה הפרדת הכנסייה והמדינה, וחתונות קתוליות כבר לא היו בעלות השפעה אזרחית אוטומטית. בעקבות כך הגישו בני הזוג בקשה להכרה מיוחדת בנישואיהם, ואכן לבסוף אושרו נישואיהם רטרואקטיבית, גם לפי החוק הברזילאי, בתוקף מיום נישואיהם.