פתיחת התפריט הראשי

מרקיז ג'ונסון

שחקן כדורסל אמריקאי
(הופנה מהדף מרכוס ג'ונסון)

מרקיז קווין ג'ונסוןאנגלית: Marques Kevin Johnson; נולד ב-8 בפברואר 1956) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, ששיחק במשך 11 עונות בליגת ה-NBA, בעמדת הסמול פורוורד. ממוצעיו לאורך הקריירה עומדים על 20.1 נקודות, 7.0 ריבאונדים ו-3.6 אסיסטים למשחק.[1]

מרקיז ג'ונסון
Marques Johnson
Marques johnson ucla.JPG
ג'ונסון במדי קבוצת UCLA,‏ 1977
לידה 8 בפברואר 1956 (בן 63)
נקאטאש שבלואיזיאנה
עמדה סמול פורוורד
גובה 2.01 מטר
מספר 8
מכללה UCLA‏ (1977-1973)
דראפט בחירה שלישית, 1977
מילווקי באקס
קבוצות כשחקן
1977–1984
1984–1987
1989
מילווקי באקס
לוס אנג'לס קליפרס
גולדן סטייט ווריורס
הישגים כשחקן
5 השתתפויות במשחק האולסטאר (19791981, 1983, 1986)
בחירה לחמישיית העונה הראשונה (1979)
2 בחירות לחמישיית העונה השנייה (1980, 1981)
חמישיית הרוקיז של העונה (1978)
זכייה באליפות ליגת המכללות (1975)

קריירת מכללותעריכה

ג'ונסון נולד בעיר נקאטאש (אנ') שבלואיזיאנה וגדל בלוס אנג'לס, בה שיחק בתקופת המכללות באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA). בארבע שנותיו ב-UCLA הפך לשחקן המוביל בקבוצה, ובשנת 1975, תחת הדרכתו של המאמן ג'ון וודן, הצעיד אותה לזכייה באליפות טורניר המכללות. הייתה זו הזכייה העשירית והאחרונה של וודן באליפות ה-NCAA, שפרש מאימון בסיום העונה. בעונת 1976/1977, האחרונה של ג'ונסון במכללה, העמיד הפורוורד ממוצעים של 21.1 נקודות ו-11.1 ריבאונדים למשחק וזכה הן בפרס נייסמית' והן בפרס ג'ון ר. וודן, המוענקים לכדורסלן המצטיין של השנה ב-NCAA. בשנת 1996 העלתה אוניברסיטת UCLA את גופייתו של ג'ונסון, עם המספר 54, על תקרת אולם הכדורסל של הקבוצה.[2]

קריירה מקצועיתעריכה

מילווקי באקסעריכה

ג'ונסון נבחר על ידי מילווקי באקס בבחירה השלישית של דראפט ה-NBA‏ 1977.[3] כבר בעונתו הראשונה במילווקי הפך לכוכב הקבוצה, כשקלע 19.5 נקודות והוריד 10.6 ריבאונדים בממוצע למשחק ונבחר לחמישיית הרוקיז של העונה. לאור היכולת הגבוהה שהציג ג'ונסון, החליטה מילווקי בסיום העונה לוותר על מחליפו בעמדת הסמול פורוורד, אלכס אינגליש, שהועבר לאינדיאנה פייסרס. בהמשך הקריירה הפך אינגליש לאחד הקלעים הגדולים בתולדות ה-NBA, נבחר 8 פעמים למשחק האולסטאר והוצג בשנת 1997 בהיכל התהילה של הכדורסל.[4]

את עונתו השנייה עם הבאקס, שבדיעבד הייתה עונת השיא, סיים ג'ונסון במקום השלישי בטבלת קלעי הליגה עם 25.6 נקודות למשחק, אחרי ג'ורג' גרווין (29.6) ולויד פרי (28.8).[5] במהלך אותה עונה נבחר להשתתף במשחק האולסטאר כשחקן פותח, ובסיומה נכלל בחמישיית העונה הראשונה. יחד עם הקלע סידני מונקריף שהצטרף לבאקס בעונת 1979/1980, החזיר ג'ונסון את מילווקי למעמד אחת הקבוצות החזקות בליגה, על אף עזיבתם של כרים עבדול-ג'באר ואוסקר רוברטסון בעונות 19741975. הבאקס העפילו לפלייאוף ה-NBA בשש מתוך שבע עונותיו של ג'ונסון בקבוצה, ובעונות 1983 ו-1984 הגיעו עד שלב גמר המזרח.

במהלך פלייאוף 1984 נפצעו במילווקי מספר שחקנים מעמדות הרכז והקלע, ומאמן הקבוצה, דון נלסון, הציע להעביר את מלאכת הובלת הכדור לידי ג'ונסון. לדבריו של ג'ונסון, תגובתו לנלסון הייתה: "טוב, אז במקום פוינט גארד, אשחק כ'פוינט פורוורד'", ובכך למעשה טבע את הביטוי.[6]

במרץ 2019 הפרישו הבאקס את גופייתו של ג'ונסון, עם המספר "8".

לוס אנג'לס קליפרסעריכה

בסיום עונת 1983/1984 נשלח ג'ונסון בטרייד ללוס אנג'לס קליפרס, יחד עם ג'וניור ברידג'מן והארווי קצ'ינגס (אנ'), בתמורה לטרי קאמינגס, קרייג הודג'ס (אנ') וריקי פירס.[7] בשתי עונותיו הראשונות בלוס אנג'לס המשיך ג'ונסון להיות שחקן מוביל כשקלע 19.9 נקודות למשחק, אך הקבוצה כשלה בניסיונה להעפיל לפלייאוף ה-NBA. לאחר עשרה משחקים בעונת 1986/1987 נפצע ג'ונסון בצווארו והוא נאלץ להחמיץ את המשך העונה ולפרוש למעשה בגיל 31.

גולדן סטייט ווריורסעריכה

בתחילת עונת 1989/1990, כשלוש שנים לאחר הפציעה, חזר ג'ונסון מפרישתו כשחתם על חוזה בגולדן סטייט ווריורס, אך נופה מהקבוצה אחרי עשרה משחקים בהם קלע 4.4 נקודות למשחק בלבד.[8][9]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מרקיז ג'ונסון בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה