מרק אלדר
מרק פיליפ אלדר (באנגלית: Sir Mark Philip Elder, נולד ב-2 ביוני 1947) הוא מנצח בריטי. הוא מנצחה הנוכחי של תזמורת האלה במנצ'סטר, אנגליה.
 | |
| לידה |
2 ביוני 1947 (בן 76) הקסהאם, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| מוקד פעילות |
הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
קורפוס כריסטי קולג', קיימברידג', בית הספר בריאנסטון |
| סוגה |
מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
בסון |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
חייו עריכה
אלדר נולד בנורת'מברלנד שבאנגליה. אביו היה רופא שיניים. בנעוריו למד נגינה בבסון. אלדר למד בקולג' קורפוס כריסטי, קיימברידג', שם למד מוזיקה במלגת השתתפות במקהלה. בהמשך היה לבן חסותו של אדוארד דאונס ורכש ניסיון בניצוח על אופרות של ורדי באוסטרליה, בבית האופרה של סידני.
קריירה עריכה
אלדר היה מנהל מוזיקלי של האופרה האנגלית הלאומית משנת 1979 עד 1993. הוא נודע כאחד מצוות "תחנת הכוח", שכלל גם את המנהל הכללי פיטר ג'ונאס ואת המנהל האמנותי דייוויד פאונטני, שבזכות הפקותיהם נהנתה האופרה הלאומית מכמה שנים מוצלחות מאוד. אלדר כיהן גם כמנצח אורח ראשי של התזמורת הסימפונית של ברמינגהאם (1992-1995) ומנהל מוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית של רוצ'סטר (1989-1994). כמו כן היה מנצח אורח ראשי של תזמורת רשות השידור הבריטית (1982-1985) ונגני מוצרט הלונדוניים (1980-1983).
אלדר התמנה למנהל מוזיקלי של תזמורת האלה בספטמבר 2000. בין שאר רעיונות חדשניים לקונצרטים, הציע לוותר על תלבושת ערב מסורתית לקונצרט. מקובל לראות באלדר את מי שהשיב את התזמורת לרמות מוזיקליות גבוהות, גם בעיני הביקורת, אחרי תקופה של פקפוק בהמשך קיומה של התזמורת. בשנת 2004 חתם על חוזה, המאריך את תקופת כהונתו משנת 2005 עד 2008, עם אפשרות להארכה בסוף התקופה. דיווח מאוחר יותר מלמד, שאלדר ימשיך את עבודתו עם התזמורת לפחות עד 2010.[1]
בפעם הראשונה ניצח אלדר על קונצרט הנעילה של "קונצרטי הפרום" בשנת 1987. הוא היה אמור לנצח שוב ב-1990, אבל הערותיו על טבען של כמה מתוכניות הפרום המסורתיות בהקשר של מלחמת המפרץ הראשונה, המשמשת ובאה, הביאו לביטול ההזמנה הזאת.[2] ב-2006 חזר לנצח על תזמורת רשות השידור הבריטית בקונצרט הנעילה, שאליו הוזמן בפעם השנייה בקריירת הניצוח שלו. בנאום המסורתי בסוף הקונצרט ניצל את ההזדמנות למתוח ביקורת על הגבלות מטען בטיסות, בהמשך לחשיפת התוכנית לטיסות טרנסאטלנטיות מ-2006, המקשה על נגנים לקחת עמם את כלי הנגינה בטיסה. בהתייחסו לעובדה, שמחשבים נישאים מותרים עכשיו בהכנסה לתא הנוסעים, אמר אלדר, "...נראה לי, שבשנה הבאה יהיה עלינו לצפות לקונצ'רטו למחשב נישא ותזמורת'. עוד ביקש אלדר לתת לילדים הזדמנויות רבות יותר לשיר בבית הספר.
באפריל 2007 היה אלדר אחד משמונה מנצחי תזמורות בריטיות שתמכו בקול קורא להצטיינות במוזיקה קלאסית בעשר השנים הבאות, "לבנות על מצוינות: תזמורות למאה ה-21", שנועד להגביר את נוכחות המוזיקה הקלאסית בממלכה המאוחדת, ובכלל זה כניסה חופשית לכל התלמידים בבתי הספר הבריטיים לקונצרטים של מוזיקה קלאסית.
אלדר הקליט לחברות היפריון, NMC ותקליטי צ'אנדוס, נוסף להקלטות לחברת של תזמורת האלה עצמה. נוסף לפעילותו כמנצח בקונצרטים ובהקלטות, אלדר גם כותב בעיתונות בנושאי מוזיקה.[3]
לאלדר ולאשתו מנדי בת אחת, קייטי.[4]
פרסים ותארים עריכה
בשנת 1989 קיבל אלדר תואר מפקד במסדר האימפריה הבריטית (CBE).[5]
בשנת 1991 זכה בפרס אוליבייה על עבודתו המצוינת עם האופרה האנגלית הלאומית.
בשנת 2006 קיבל את פרס המנצח של החברה הפילהרמונית המלכותית.[6]
בשנת 2008 קיבל תואר אבירות (Knight Bachelor) על תרומתו לתחום המוזיקה.[7]
בשנת 2017 מונה לחבר במסדר עמיתי הכבוד על תרומתו לתחום המוזיקה.[8]
קישורים חיצוניים עריכה
מרק אלדר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מרק אלדר, באתר ספוטיפיי
מרק אלדר, באתר AllMusic (באנגלית)
מרק אלדר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מרק אלדר, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
- Mark Elder biography at the Bridgewater Hall
- Femke Colborne, MusoLife article on Mark Elder, 1 August 2007.
- David Ward, I'm staying with Hallé, says conductor, The Guardian, 19 July 2004
- Geoffrey Norris, A joyful and exuberant farewell, The Telegraph
הערות שוליים עריכה
- ^ Hugh Canning, "Opera: Armed for action". The Times, 16 October 2005.
- ^ Richard Morrison, "Restored to (hope and) glory". The Times, 28 April 2006.
- ^ Mark Elder, "The music of war". The Guardian, 5 October 2001.
- ^ Joey Canessa, "My Home: Mark Elder, conductor". The Independent, 14 December 2005.
- ^ הלונדון גאזט, מספר 51772, עמוד 7, 16 ביוני 1989
- ^ Charlotte Higgins, "Hallé's Elder, champion of British music, takes conductor prize". The Guardian, 10 May 2006.
- ^ הלונדון גאזט, מספר 58729, עמוד 1, 13 ביוני 2008
- ^ הלונדון גאזט, מספר 61962, עמוד B25, 17 ביוני 2017
| הקודם: צ'ארלס גרובס |
מנהלים מוזיקליים, האופרה האנגלית הלאומית
1979-1993 |
הבא: סיאן אדוארדס |
| הקודם: יז'י סמקוב |
מנהלים מוזיקליים, הפילהרמונית של רוצ'סטר
1989-1994 |
הבא: רוברט ברנהרדט |
| הקודם: קנט נגאנו |
מנהלים מוזיקליים, תזמורת האלה
2000 - |
הבא: לא נקבע |