מרתה כהן
| ערך ללא מקורות | |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
מרתה כהן (בצרפתית: Marthe Cohn; נולדה ב-13 באפריל 1920) היא ניצולת השואה יהודיה צרפתית, אחות, מרגלת לשעבר, שקיבלה מספר עיטורים ואף נעשה סרט דוקומנטרי על פעלה במלחמת העולם השנייה. חיברה את הספר "מאחורי קווי האויב".
 | |
| לידה |
13 באפריל 1920 (בת 105) מץ, צרפת |
|---|---|
| שם לידה |
Marthe Hoffnung  |
| מדינה |
צרפת |
| מקום מגורים |
פאלוס ורדס, קליפורניה |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
תחילת חייה
עריכהנולדה ב-13 באפריל 1920, כמרתה הופנונג במץ, צרפת, למשפחה יהודית אורתודוקסית כאחת משבעת ילדיהם של פישל הופנונג (1887-1965) ורגינה לבית בלייטרך (1887-1997), סבה היה רב העיר.
העיר מץ, בירת חבל לורן, הושבה לצרפת זמן קצר לפני לידתה, בעקבות מלחמת העולם הראשונה. לאחר המערכה על צרפת ב-1940 במהלך מלחמת העולם השנייה, העיר סופחה לגרמניה הנאצית. שאר צרפת חולקה בין אזור הכיבוש הגרמני בצפון צרפת, ל"אזור החופשי" בשליטת ממשלת וישי ששיתפה פעולה עם גרמניה הנאצית.
בזמן מלחמת העולם השנייה
עריכהלאחר מעצרה של אחותה הבכורה סטפני על ידי הגסטפו ב-17 ביוני 1942, ארגנה מרתה את בריחתם של בני משפחתה לאזור החופשי תוך שימוש במסמכים מזויפים שהוכנו לפני שברחה. היא החלה באוקטובר 1941 את לימודיה בבית הספר לאחיות של הצלב האדום הצרפתי בפואטייה ובנובמבר 1943 סיימה אותם. ארוסה, ז'אק דלאוניי, סטודנט שפגש בפואיטה, היה מעורב בתנועת ההתנגדות הצרפתית ונורה למוות ב-6 באוקטובר 1943 במבצר מונט-ולריאן שבסורנס. אחותה סטפני נרצחה במחנות ההשמדה ב-20 בספטמבר 1942.
לאחר שחרור פריז, בספטמבר 1944, התגייסה מרתה לצבא הצרפתי, כאחות. היא הוצבה בגדוד הרגלים 151, אך כשהתברר שהיא דוברת גרמנית מושלמת, (השפה בה דיברו במשפחתה) הוצע לה להצטרף לשירות המודיעין של הארמייה הראשונה בפיקודו של ז'אן דה לאטר דה טסיני. היא ניסתה לחדור לאזורים בשליטת הגרמנים, ולאחר ארבעה עשר ניסיונות חדירה לא מוצלחים באלזס, היא נכנסה לגרמניה דרך שווייץ באזור שפהאוזן ב-11 באפריל 1945.
המידע שמסרה הקל על התקדמות הכוחות הצרפתים. בפרט היא הצביעה על נטישת קו זיגפריד, באזור פרייבורג, ודיווחה על מארב גדול של הוורמאכט ביער השחור, מה שהציל בדיעבד חיי חיילים רבים מקרב בעלות הברית.
חיים אישיים
עריכהלאחר המלחמה כהן חזרה לצרפת כדי להמשיך בעבודתה כאחות. בשנת 1956, בזמן שלמדה בז'נבה, היא הכירה סטודנט אמריקאי לרפואה, לויד כהן, והם התחתנו לאחר שלוש שנים. הם התגוררו בלוס אנג'לס שבמדינת קליפורניה בארצות הברית.
יחד נולדו להם 2 בנים, סטפן ו-רמי.
בעזרתה של העיתונאית הבריטית ונדי הולדן פרסמה בשנת 2002 אוטוביוגרפיה בשם "מאחורי קוי האויב".
בשנת 2019 יצא סרט תיעודי בשם "איך הפכתי במקרה למרגלת" המספר את סיפורה במלחמת העולם השנייה.
רשימת עיטורים
עריכה- צלב המלחמה הצרפתי (1945)
- המדליה הצבאית של צרפת (1999)
- לגיון הכבוד בדרגת אביר (2002)
- אשת האומץ ממרכז שמעון ויזנטל (2002)
- צלב מסדר הזכות הגרמני
בנוסף לעיטורים והוקרה ממדינות שונות כגון ישראל, צרפת וגרמניה.
לקריאה נוספת
עריכה- כתבה על מרתה כהן ששודרה בערוץ כאן 11 לרגל יום הזיכרון לשואה 2019
- המרגלת היהודיה בלב גרמניה הנאצית באתר כאן 11
