משבר שרשרת האספקה

משבר שרשרת האספקה החל בשנת 2020 עקב מגפת הקורונה, ונסיבות נוספות שהצטרפו בהמשך הדרך ולא כולן ברורות. הוא הביא לשיבושים בשרשרת האספקה הגלובלית וכתוצאה מכך הביא למחסור במוצרים ולעליית מחירים.

תהליך הגלובליזציה בסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 הביא לגידול ניכר בסחר הבינלאומי, להעברה של פעולות ייצור רבות מאירופה ומצפון אמריקה למזרח הרחוק, וכתוצאה מכך לגידול ניכר בייצוא של סין ומדינות נוספות, וגידול ניכר בפעילות התובלה הימית, שהיא האמצעי העיקרי להובלת הייצוא.

בתחילת 2020, עם התפשטות מגפת הקורונה בעולם, מפעלים רבים צמצמו פעילותם עד למציאת דרך בטוחה להמשיך בפעילות. החזרה ההדרגתית לפעילות מלאה בדעיכת הגלים הראשונים של המגפה נפגעה עם התפשטות וריאנט דלתא של נגיף הקורונה והזמינות המוגבלת לחיסונים במדינות מתפתחות.

המגפה גרמה לירידה בצריכה של מוצרים ושירותים שונים, אך מאידך השהייה הממושכת ביותר בבית והמעבר לעבודה מהבית הגביר את הביקוש לציוד לבית. זינוק בביקוש העולמי לשבבים, הנחשב גם הוא כאחת התוצאות של מגפת הקורונה, הביא למחסור בשבבים,[1] שהוביל להשבתה זמנית של קווי ייצור בתעשיית הרכב, הזקוקה לשבבים מסוגים שונים להרכבת מכוניות.[2] הקמת מפעל לייצור שבבים נמשכת זמן רב ועלותה גבוהה מאוד (מיליארדי דולרים) כך שהתגברות על המחסור אינה מהירה.

בנמלים רבים נוצר באמצע שנת 2021 עומס, שהביא להאטה בפריקת אוניות, שנאלצו להמתין לפריקתן ימים ושבועות, וגרם להעלאת מחירי התובלה הימית. גם התובלה היבשתית סבלה ממחסור בכוח אדם. בנמלי ארצות הברית הגדולים נוצרו פקקים חסרי תקדים. הנמלים לוס אנג'לס ולונג ביץ' שבחוף המערבי, הם השער ל-40% מספינות המכולה שמגיעות לארצות הברית, רובן מסין. בנמל לוס אנג'לס נוצר תור של עשרות אוניות שנאלצו להטיל עוגן מחוץ לנמל ולחכות לתורן לפרוק את המטען. מספר הספינות הממתינות הגיע ל-100, בעוד במצב תקין אוניות אינן נדרשות לעגון מחוץ לנמל, והן פורקות את מטענן תוך יומיים[3][4].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה ובנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.