משה אשולין
משה אשולין (9 בדצמבר 1880 – 17 במרץ 1959) היה יזם ארץ-ישראלי, גואל אדמות, מייסד שכונת אוהל משה בתל אביב.
קורות חיים עריכה
נולד בז' בטבת 1880 ביפו, ליצחק אשולין, השו"ב של יפו, ולאמו חיה (עיישה), שעלו ממרוקו.
בצעירותו, התחנך בבית הספר "אליאנס" ביפו של חברת כל ישראל חברים. כמו כן, למד לימודי תורה מפי רבי אליהו שמול, שהיה סבו מצד אמו. בבגרותו החל לעבוד כנפח בבית חרושת שטיין.
בשנת 1902 התחתן עם חנה, בת למשפחה שהתגוררה בעזה[1].
משה אשולין, שהיה מיודד עם התושבים הערבים והכיר את מנהגיהם, גאל אדמות רבות באזור של תל אביב-יפו של ימינו. כך לדוגמה, היה מעורב בהקמת השכונות מחנה יוסף, כרם התימנים, ושכונת ברנר. בנוסף לכל, היה מעורב ברכישת אדמות כרם ישראל, משכנות ישראל ועוד. במהלך עסקאות אלה הסתפק במועט, וראה הצלחה בעמלו על ידי השתתפות במצווה כגון זו.
פעולתו העיקרית והמוכרת ביותר הייתה הקמת שכונת "אהל משה" בשנת 1906, היא השכונה האחרונה מחוץ ליפו שהוקמה טרם הקמת אחוזת בית.
בתקופת מאורעות 1921 ו-1929 שימש ביתו של אשולין, ובעיקר המרתף, כמחסן נשק ותחמושת עבור ארגון ההגנה. אשולין ניצל את קשריו הטובים עם הערבים המקומיים לצורך רכישת נשק שהועבר ללוחמי ההגנה.
אשולין מסר את אקדחו האישי במתנה לאליהו גולומב, זאת לאחר הפצרות רבות.
לקריאה נוספת עריכה
- יפו-נווה צדק, ראשיתה של תל אביב (הוצאת משרד הביטחון), מרדכי אלקיים, 1990..
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ ❶ תל.אביב.פדיה - בית משה אשולין, באתר sites.google.com