משתמשת:סיון ל/נגווא סאלם

נגווא סאלם
نجوى سالم
לידה 17.11.1925
פטירה 12.3.1988 (בגיל 0 חודשים בערך)
מדינה מצרים
ידועה בשל שחקנית תאטרון

נגווא סאלם (בערבית: نجوى سالم; 17 בנובמבר 1925–12במרץ 1988) הייתה שחקנית מצרייה ממוצא יהודי.

ביוגרפיה

עריכה

שמה המקורי של נגווא סאלם הוא "נט'ירה מוסא שח'אתה", אך בקרב משפחתה נקראה "נינט". אביה היה במקורו מלבנון ואימה יהודיה ספרדיה. בגלל עוני המשפחה, למדה סאלם רק בבית ספר יסודי. תחילת קריירת המשחק שלה הייתה בקבוצת התאטרון של נגיב א-ריחאני. מספרים כי ריחאני ביקש את ידה אך היא סירבה מכיוון שלא רצתה שדבר יפריע לה באמנותה.[1] היא התפרסמה בשנות ה-60 וה-70 של המאה העשרים והשתתפה בסרטים רבים ובהצגות תאטרון. ב-1970 הקימה קבוצת תאטרון משלה שהצגותיה הועלו גם במסגרת המכון למוסיקה ערבית בקהיר. באותה שנה גם התחתנה עם מבקר האמנות עבד אל-פתאח אל-בארודי.[2] בערוב ימיה סבלה מפראנויה וחששה שזוממים להתנקש בחייה בגלל מוצאה היהודי, אף על פי שהכריזה כי התאסלמה. איל שגיא-בזאוי מציין כי בקהיר נפגש עם ראשת הקהילה היהודית שטענה כי סאלם נקברה כיהודיה.[3] היא קבורה בבית הקברות אל-בסאתין בקהיר.[4]

מסרטיה

עריכה
  • 1949 - הרוח והגוף (الروح والجسد)
  • 1958 - אסמאעיל יאסין בדמשק (إسماعيل يس في دمشق)
  • 1962 - מלך הנפט (ملك البترول)
  • 1963 - חיי רווק (حياة عازب)
  • 1967 - הנשיקה האחרונה (القبلة الاخيرة)

הצגות תאטרון

עריכה
  • 1954 - חסן, מרקוס וכהן (حسن ومرقص وكوهين)[5][6]
  • 1967 - בעלת הפיג'מה האדומה (ذات البيجامة الحمراء)[7]

לקריאה נוספת

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ רווצ'א פואד, "נגווא סאלם, היהודיה שחיה עם תסביך רדיפה," alcinema.com. (בערבית)
  2. ^ נורהאן מצטפא, "סיפורה של שחקנית יהודיה שתמכה בצבא המצרי," מצרים היום, 10.3.2017 (בערבית).
  3. ^ איל שגיא ביזאוי, "בחזרה אל תור הזהב," הארץ 30.07.2015.
  4. ^ רווצ'א פואד, "נגווא סאלם, היהודיה שחיה עם תסביך רדיפה," alcinema.com. (בערבית)
  5. ^ אייל שגיא-ביזאווי, "כהן כבר לא גר כאן," הארץ 12 בדצמבר 2008.
  6. ^ Sh. Boraie, The golden years of Egyptian film, Cairo Cinema, 1936-1967, Cairo 2008, p. 130.
  7. ^ ההצגה ביוטיוב.

קטגוריה:שחקני קולנוע וטלוויזיה יהודים מצרים קטגוריה:שחקני תיאטרון קטגוריה:יהודים הקבורים במצרים קטגוריה:יהודים מצרים