משתמשת:Natalie262/טיוטה

דניאל – נביא או חוזה?

בספר דניאל לא מצוין האם דניאל היה נביא, כפי שמוזכר אצל נביאים אחרים, או שרק היה "חוזה". פרשנים נחלקו בדעותיהם:

בגמרא משמע דרך אגב שדניאל לא היה נביא בניגוד לבני תקופתו חגי, זכריה ומלאכי. אולם כבר רש"י פירש שדניאל לא נשלח לעם בנבואה ולא שלא היה נביא ממש[11].

הרמב"ם חילק בין רמות שונות של נביאים ונבואה ומשייך את דניאל לרמה השנייה ולא כנביא רגיל[12].

הרמב"ן מגיב לרמב"ם בפירושו לתורה בטענה שדניאל לא היה כלל נביא[13].

ספר דניאל מעלה שאלות רבות לגבי אופיו של הספר ואופיו של דניאל, האם מדובר בספר נבואי, שבגלל תהליך ההתקדשות (קאנוניזציה) נכנס לקובץ כתובים, אף על פי שיש בו מאפיינים נבואיים רבים. מצד שני, ניתן לראות בטקסטים של ספר דניאל כהמשך של הספרות ההיסטוריוגרפית – קורות עם ישראל בגלות. ספר דניאל לא שובץ בנוסח המסורה (במקרא) תחת חטיבת נביאים, אולי משום שהתגבשות ספריי הנביאים קדמה לחיבורו של ספר דניאל, ואילו התגבשות הכתובים (מיקומו הנוכחי בתנ"ך) תאמה את זמנו. על פי תרגום השבעים, מיקומו של ספר דניאל נמצא בחטיבת ספריי הנבואה אחרי יחזקאל. הזיקה של ספר דניאל לספרות הנבואה:

1. דניאל א', פסוק 1: "בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמַלְכוּת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה, בָּא נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלַ‍ִיים וַיָּצַר עָלֶיהָ" פסוק זה מתאר את תחילת ההתממשות של נבואת ירמיהו הנביא על גלות יהודה לבבל אשר תימשך 70 שנה, ובתום 70 השנים הם יוחזרו חזרה ליהודה. פרק כ"ט, פסוק 10: "כִּי כֹה אָמַר יְהוָה כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה"

2. דניאל ט', פסוק 2: "בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ, אֲנִי, דָּנִיֵּאל, בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים, מִסְפַּר הַשָּׁנִים אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל יִרְמִיָה הַנָּבִיא לְמַלֹּאות לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלַ‍ִים שִׁבְעִים שָׁנָה" בפסוק זה דניאל מספר שבשנה הראשונה למלכות מלך בבל הוא קרא בספרים שאלוהים אמר לירמיהו לנבא שהגלות תמשך 70 שנה. מבחינת הטקסט הוא מתקשר לטקסט הנבואי בספר ירמיהו כ"ה, פסוק 11: "וְהָיְתָה כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת לְחָרְבָּה לְשַׁמָּה, וְעָבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה."

3. דניאל א', פסוקים 4-5: "(4) יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כָּל (מאום) מוּם וְטוֹבֵי מַרְאֶה וּמַשְׂכִּילִים בְּכָל חָכְמָה וְיֹדְעֵי דַעַת וּמְבִינֵי מַדָּע וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, וּלֲלַמְּדָם סֵפֶר וּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּים. (5) וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ מִפַּת בַּג הַמֶּלֶךְ וּמִיֵּין מִשְׁתָּיו וּלְגַדְּלָם שָׁנִים שָׁלוֹשׁ, וּמִקְצָתָם יַעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ"

פסוק 4- יש חוקרים החלוקים באשר למשמעות התארים בפסוק 4: "וּמַשְׂכִּילִים בְּכָל חָכְמָה וְיֹדְעֵי דַעַת וּמְבִינֵי מַדָּע" האם יש לראות בתארים הללו תאום של תכונותיהם העכשווית של המועמדים, או שמא מדובר בסוג של כתיבה נבואית, המתייחסת כבר לתוצאות חינוכם לאחר שלוש שנים.

פסוק 5- "וּלְגַדְּלָם שָׁנִים שָׁלוֹשׁ" הדעה המקובלת באשר למשמעותו המדויקת של המשפט זה, ובו השורש גד"ל בבניין פיעל, היא שמדובר בתקופת חינוך של שלוש שנים, ולכן וגדלם למעשה זה לחנכם, ללמדם. משמעות זו תקפה רק לספר דניאל, ביתר ספרי המקרא הוא נודע לעניין הטיפול הגופני של המבוגר בילד. לדוגמא:

• ישעיהו א', פסוק 2: "בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי, וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי"

• ישעיהו כ"ג, פסוק 4: " לֹא-חַלְתִּי וְלֹא-יָלַדְתִּי, וְלֹא גִדַּלְתִּי בַּחוּרִים--רוֹמַמְתִּי בְתוּלוֹת"

• ישעיהו נ"א, פסוק 18: " וְאֵין מַחֲזִיק בְּיָדָהּ, מִכָּל-בָּנִים גִּדֵּלָה"

• הושע ט', פסוק 12: " כִּי אִם-יְגַדְּלוּ אֶת-בְּנֵיהֶם, וְשִׁכַּלְתִּים מֵאָדָם"

מקור: עולם התנ"ך- דניאל, עזרא ונחמיה. מאתר כותר

ראו גם: נביא, נביאים (כבר הוספנו זאת בערך עצמו)