משתמשת:Sapir chen/לידה שקטה
הוראה:אוניברסיטת תל-אביב/ויקי-רפואה: מחזור שני (ב)
לידה שקטה הוא מונח בשפה חופשית השגור בפי הציבור, ולא מונח רפואי מקצועי, המתאר לידת עובר מת. נהוג ליחס מושג זה ללידה לאחר מות עובר תוך רחמי אך למעשה נכללים בהגדרה גם מקרים שונים בהם התקבלה ההחלטה על הפסקת הריון בשלבים מאוחרים, כשהדרך היחידה לביצוע ההפלה היא לידת עובר מת.
הפסקת הריון עריכה
הפסקת הריון מתרחשת לרוב בעקבות גילוי מומים קשים בעובר או הופעת סיבוכי הריון קשים המסכנים את חיי האם. בהריון מתקדם (לרוב משבוע 24) לא ניתן לבצע הפסקת הריון על ידי טיפול תרופתי, שאיבה או גרידה אלא יש לזרז את לידה באופן יזום וללדת את העובר המת. טרם זירוז הלידה מפסיקים את פעימות לבו של העובר. הזירוז נעשה על ידי שימוש במשפחת תרופות הנקראת פרוסטגלנדינים, אשר גורמת להתכווצויות עזות של הרחם, ולכן לתחילת תהליך הלידה באופן מלאכותי. שם התרופה המשמש לזירוז לידה הוא מיסופרוסטול (Misoprostol; שם מסחרי ציטוטק - cytothec).
מות עובר תוך רחמי עריכה
מוות תוך רחמי הוא מצב בו עובר מת מסיבה כלשהי בעודו ברחם. כאשר המוות התוך רחמי מתרחש בין השבועות 20–28 להיריון הוא נקרא "מוות תוך רחמי מוקדם", ולאחר השבוע ה-28 נקרא "מוות תוך רחמי מאוחר". כאשר שבוע ההיריון איננו ידוע, אזי החישוב הוא לפי משקל העובר, כאשר בין 500 גרם ל-1000 גרם מוגדר כמוות תוך רחמי מוקדם ומ-1000 גרם מדובר במוות תוך רחמי מאוחר. [1][2].
הסיבות ללידה שקטה[3] עריכה
במקרים בהם העובר סובל במומים קשים שלא נתגלו בבדיקות מוקדמות כמו סקירת מערכות, יכול להיגרם נזק בהתפתחותו התקינה של העובר ואף להביא למותו ברחם ולהשריית לידה מוקדמת אשר תוביל ללידה שקטה. מומים אלו יכולים להתרחש כתוצאה מבעיות כרומוזומליות כדוגמת טריזומיה, שינויים מבניים במערכות חשובות כמו מערכת העצבים המרכזית, לב וכליות, מחלה המוליטית בעובר, מחלות מטבוליות בעובר. סיבוכים שונים יכולים להוביל לבעיות באספקת הדם מהאם לעובר עקב פגיעה בחבל הטבור. בעיות אלה כוללות לחץ על חבל הטבור, קשירת חבל הטבור והפרעות נוספות. הנזק העוברי שנגרם כתוצאה מאספת הדם הלקויה לעובר יכולה להוביל לפגיעה בלתי הפיכה ואף להביא למותו. בעיות בשליה או במי השפיר יכולות לגרום גם כן לפגיעה קשה בעובר ולמותו בטרם עת. אי ספיקת שליה והאטה בגדילה תוך רחמית, היפרדות שליה, שליית פתח, דימום שלייתי, ריבוי או מיעוט מי שפיר. כמו כן, זיהום תוך רחמי הנגרם על ידי חיידקים או וירוסים יכול להוביל לפגיעה בעובר ולמותו ברחם.
הסיכון ללידה שקטה[3] עריכה
ישנם מספר גורמי סיכון העשויים להוביל לסיום הריון וללידה שקטה, חלקם קשורים לאורך החיים של האם ולמצבה הבריאותי וחלקם נוגעים למהלך ההריון עצמו. בעיות רפואיות של האם המהוות גורם סיכון הן יתר לחץ דם, הפרעות קרישה (טרומבופיליה), תפקודי כבד לא תקינים, סכרת וקרע של הרחם כתוצאה מניתוח קיסרי קודם. שתיית אלכוהול, עישון וצריכת סמים במהלך ההריון, מגדילים את הסיכון להווצרות מומים ולהוביל ללידה שקטה, שכן חומרים אלו יכולים לחדור מבעד לשלייה ולפגוע בהתפתחות התקינה של העובר. בכלל זה גם החשיפה לעישון פסיבי הוא בעל אפקטים שלילים. מחקרים הראו כי בהריונות בגילאים צעירים מאוד (גיל 18 ומטה) או בגילאים מאוחרים יותר (35 ומעלה) השכיחות למות עובר ברחם עולה. הריונות אלה נחשבים הריונות בסיכון ודורשים מעקב קפדני יותר. כמו כן, תת-גובה, תת-משקל ומשקל יתר מהווים גם הם גורם סיכון. בהריון ממושך, הנמשך מעבר ל-40 שבועות, הסיכון לסיבוכים ולמוות תוך רחמי עולה. כדי להימנע מסיבוכים אפשריים, עם התקדמות ההריון מעבר לשלב זה ישקלו זירוז לידה באמצעות תרופות. בנוסף, עוברים בעלי משקל נמוך שלא התפתחו כמצופה והגיעו למשקל תקין נמצאים בסיכון יתר להתפתחות סיבוכים שונים שעשויים להסתיים בלידה שקטה.
אופן ביצוע לידה שקטה עריכה
כשלב מקדים להליך עצמו, יוחדר לצוואר הרחם מקלון הנקרא למינריה (הקרוי גם דילפאן) במטרה לגרום להתרחבותו. למינריה היא סוג של אצה הסופחת נוזלים ובכך מאפשרת את ההתרחבות ההדרגתית של צוואר הרחם. לאחר מספר שעות יבוצע דיקור מי שפיר במהלכו תופסק פעילות לב העובר, ויוזרקו למי השפיר טבליות ציטוטק או תמיסת פרוסטגלנדינים אשר יגרמו לזירוז הופעת צירים. משלב זה יש להמתין תחת השגחה עד לתחילת שלב הלידה הפעילה. במקרים רבים, בתום הלידה ולאחר פליטת השלייה, יש צורך בביצוע גרידה על מנת להבטיח כי לא נשארו שאריות שלייה הדבוקות לקיר הרחם. הגרידה מתבצעת בחדר ניתוח תחת הרדמה ונמשכת דקות ספורות. לאחר הלידה היולדת עשויה לסבול ממספר תופעות כגון דימומים וגינליים, גודש בשדיים והתכווצויות הרחם (המנסה לחזור בהדרגה לגודלו המקורי טרם ההריון). תופעות אלו יחלפו מספר ימים לאחר הלידה וניתן להיעזר ברופא להקלת הסימפטומים.
התמודדות נפשית עריכה
לידה שקטה היא חוויה נפשית קשה לשני בני הזוג המלווה לעתים בתחושת קשות כמו אובדן, אבל, כעס, דיכאון ותחושת אשמה. מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע כמו פסיכולוג או עובד סוציאלי לתמיכה והקלת ההתמודדות עם אירוע קשה זה. ישנן קבוצות תמיכה ופורומים שונים בהם נשים חולקות את סיפורן האישי ובכך מסייעות לעצמן ולאחרות בהתמודדות עם המצב הנפשי המורכב אליו נקלעו.
בחוק הישראלי עריכה
עובדת שילדה בלידה שקטה זכאית לחופשת לידה ככל יולדת, אך סעיף 6(ה) לחוק עבודת נשים מתיר לה, באישור בכתב של רופא, לקצר את חופשת הלידה כך שתכלול לפחות שלושה שבועות שאחרי הלידה. לידה שקטה לאחר השבוע ה-26 להיריון מזכה את היולדת במענק אשפוז, במענק לידה ובדמי לידה, בהתאם לכללים החלים על כל יולדת.[4]
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- הספר "להפרד לפני שמכירים" מאת יעל בשור, המגוללת את סיפורה האישי.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Mohammad, Y., Joy, L., Gary, D., Zulfiqar, B.(2010 ). Stillbirth: Epidemiology, evidence, and priorities for action, Seminars in perinatology, 387-394.
- ^ Smith, G., Fertts, R.(2007). Stillbirth, Seminar, 370, 1715-1725.
- ^ 1 2 ד"ר ארביב, לידה שקטה
- ^ אמהות - זכויות יולדת שתינוקה נפטר, באתר המוסד לביטוח לאומי