משתמשת:TMagen/דוגמה
._(12083002914).jpg)
נשים בחברה הצ'רקסית עריכה
"יפהפיות צ'רקסיות" עריכה
יפהפיות צ'רקסיות הוא ביטוי המתייחס לדימוי אידיאלי של הנשים הצ'רקסיות. היסטוריה ספרותית נרחבת למדי מעידה על כך שהנשים הצ'רקסיות נחשבו כיפות להפליא, בעלות רוח חופשית ואלגנטיות, וכתוצאה, היו מבוקשות כפילגשים ורעיות בתרבויות שונות ברחבי עולם. מוניטין זה התפתח בימי הביניים המאוחרים, כאשר החוף הצ'רקסי הפך ליעד של סוחרים מגנואה, ולמייסד שושלת מדיצ'י, קוזימו דה מדיצ'י, נולד בן עם שפחתו הצ'רקסית. בתקופת האימפריה העות'מאנית והשושלות הפרסיות הספווית והקאג'ארית, הנשים הצ'רקסיות שהתגוררו כשפחות בהרמונות הסולטאן והשאה רכשו שם כיפהפיות מעודנות, סטראוטיפ שאומץ לאחר מכן לתוך האוריינטליזם המערבי. כתוצאה ממוניטין זה, באירופה ובאמריקה היו הנשים הצ'רקסיות לעיתים קרובות מאופיינות בתור האידיאל של היופי הנשי בשירה ובאמנות. מהמאה ה-18 ואילך, מוצרי קוסמטיקה וטיפוח פורסמו בעזרת דימוי זה. עם הזמן, רבות מנשות הסולטאנים הטורקיים היו צ'רקסיות שהתאסלמו.[1][2][3] האידאל והמוניטין, עם הזמן, אומצו על ידי הצ'רקסים עצמם כמקום לגאווה.
מעמד האישה ביחס לנישואים עריכה
בחברה הצ'רקסית, נישואים נערכו על בסיס אהבה, וללא שידוכים או נישואים כפויים, כפי שנהוג אפילו עד היום במגוון תרבויות אסייתיות. זוגות נטו להכיר במרכז הכפר או מקור המים המקומי, לפעמים במפגשים אשר אורגנו על ידי הדודים מצד האם של הזוג המיועד. לאישה צ'רקסית בגיל הנישואים היה חדר בבית המשפחה בו יכלה לארח מחזרים. עם זאת, היו חוקים נוקשים מה מותר במסגרת זו, ובני משפחתה היו נשארים בקרבת מקום ומגנים עליה אם המבקר היה עובר גבולות.
נשים בחברה הצ'רקסית היו נישאות בגיל מאוחר יחסית לתרבויות אחרות בקווקז וברחבי אסיה - בגילאי ה-30 לחייהן. הנישואים נערכים על ידי בריחה של הזוג, לאחר הסכמה בין החתן ומשפחת הכלה על נדוניה, שבסיומה הכלה מתקבלת לחיקה של משפחת החתן. פוליגיניה כמעט ולא קיימת בתרבות הצ'רקסית, ואף גירושים הם נדירים.
בעבר, התא המשפחתי הצ'רקסי כלל את המשפחה הפטרילינארית המורחבת, כאשר לכל תא משפחתי מגורים משלו סביב חצר משותפת. במשפחה הצ'רקסית היה נהוג להביא 3-5 ילדים, מספר קטן יחסית לחברות הסובבות את החברה הצ'רקסית בקווקז.[4]
- ^ Colarusso, John 1989. "Prometheus among the Circassians". "
- ^ Ballou, Maturin Murray (1851). The Circassian Slave, or, the Sultan's Favorite: A Story of Constantinople and the Caucasus. Frederick Gleason.
- ^ DelPlato, Joan (2002). "Chapter 2. The Colonial Contexts for the Harem Representation". Representing the Harem: 1800–1875. Madison, NJ: Fairleigh Dickinson University Press. ISBN 978-0-838-63880-4.
- ^ Circassians - Marriage and Family, World Culture Encyclopedia