משתמשת:TZivyA/רוסו

https://en.wikipedia.org/wiki/Jean-Jacques_Rousseau רוסו נולד בז'נבה שהייתה באותה התקופה עיר מדינה פרוטסטנטית השייכת לקונפדרציה השווייצרית הישנה (היום קנטון בשווייץ). בשנת 1536 אימצה העיר את הנצרות הפרוטסטנטית והייתה למרכז קלווניסטי חשוב. אחד מאבי אבותיו של רוסו הגיע חמישה דורות לפני לז'נבה: דידייה, אחד מאבות אבותיו של רוסו הגיע חמישה דורות לפני לז'נבה: הוא היה מוכר ספרים שמכר כתבים פרוטסנטים ונמלט מצרפת כי נרדף על ידי הקתולים שם. לז'נבה הגיע בשנת 1549, ושם הפך לסוחר יין. משפחתו של ז'נבה שהייתה שייכת למעמד הבינוני בעיר נמנתה על מעמד האזרחים בז'נבה, הזכאים לזכות הצבעה, דבר שהיה מקור לגאווה עבור רוסו שנהג לחתום את ספריו ב"ז'אן ז'ק רוסו, אזרח ז'נבה".

לכאורה, ז'נבה הייתה דמוקרטיה שבה האזרחים שלטו בה באופן דמוקרטי והיו בעלי זכות הצבעה. בפועל, האזרחים, גברים כולם, היו מיעוט בז'נבה. לרוב התושבים לא הייתה זכות הצבעה והעישר נשלטה בפועל על ידי מספר קטן של משפחות עשירות הרכיבו את "מועצת המאתיים", ואלה האצילו את כוחם לקבוצת ניהול בת 25 חברים מתוכם שכונתה "המועצה הקטנה".

מצב זו בו ז'נבה הלכאורה דמוקרטית מנוהלת בפועל על ידי מועצה מצומצמת שבוחרת את חבריה עורר דיון רב בז'נבה, דיון שלקחו בו חלק גם אנשי המסחר והאולגרכיה השולטת לעגה לו. רפורמטור דמוקרטי בשם פייר פטיו אמר בשנת 1707 ש"ריבון שלעולם אינו מבצע מעשה ריבונות הוא ישות דמיונית", וקרא לביצוע רפורמות בפרלמנט. הוא נורה בפקודת המועצת הקטנה. בין תומכיו הבורגנים היה סבו של ז'אן ז'אק רוסו, דייויד רוסו, שבעקבות כך איבד את עבודתו הממשלתית.

אביו של רוסו, אייזק רוסו, היה שען כפי שהיו סבו, אביו ואחיו . הוא גם לימד ריקוד לתקופה קצרה. על אף שהיה שייך למעמד האומנים היה אייזק משכיל וחובב מוזיקה. רוסו כתב "שען מז'נבה הוא שען שניתן להציג בכל מקום; שען פריזאי יודע לדבר רק על שעונים".

בשנת 1699 נקלע אייזיק לעימות עם קצינים אנגליים ששלפו בתגובה חרבות לעברו ואיימו עליו. לאחר שגורמים מקומיים התערבו בעימות, נענש אייזק משום שלז'נבה היה חשוב לשמור על קשריה עם מעצמות זרות.

אמו של רוסו, סוזן ברנרד רוסו, הייתה בת למשפחה מהמעמד הגבוה. היא גדלה אצל דודה סמואל ברנרד, מטיף קלוויניסטי שטיפל בסוזאן לאחר שאביה, ז'אק, שנקלע לצרות עם הרשויות המשפטיות והדתיות בגין זנות וכן החזקת פילגש, ומת בתחילת שנות ה-30 לחייו. בשנת 1695 הואשמה סוזן שהשתתפה בתיאטרון רחוב מחופשת לאיכרה כדי שתוכל להביט במ. וינסנט סרסין, בו חשקה למרות שהיה נשוי. לאחר השימוע, היא קיבלה הוראה של ידי הקונסיסטוריה של ז'נבה לא לקיים איתו לעולם אינטראקציה נוספת. היא נישאה לאביו של רוסו בגיל 31. אחותו של אייזק נישאה לאחיה של סוזן שמונה שנים קודם לכן, לאחר שהיא נכנסה להריון ממנו דבר שהוביל לנזיפה על ידי הקונסיסטוריה. הילד מת בלידה.