משתמש:אביה ריש/סוגיא

*סוגיא* הינה רשת אינטרנטית המציעה פלטפורמה דיגיטלית ייחודית לחידוש השיח בתחומים שונים באמצעות כלים טכנולוגיים חדשנים: בית מדרש מקוון ואינטראקטיבי המשלב את המודלים של הפייסבוק, עם הויקיפדיה בהשראת המתודולוגיה התלמודית.

האתגר עריכה

תהליך יצירת חכמה אנושית מתחדשת עובר כיום שני שינויים מרכזיים. הראשון הוא "החכמה הקולקטיבית". לעומת המודל הקלאסי של "היחיד היוצר", שבו מרבית הפיתוח בתחומי הידע, החשיבה וההגות כיום מתרחשים. הדיון הפנימי בהם מדרבן התמודדות איכותית  עם האתגרים העכשוויים, שכן הוא מציף נקודות מבט שונות, מעמת בניהם ובכך מעשיר את ההתמודדות עם האתגרים העכשוויים המורכבים. תופעה זו מגיעה לשיאה ברעיון "חכמת ההמונים" כמו למשל הויקיפדיה שבה יצירת הדעת האנושית היא פרי מאמץ משותף שרבים השותפים לו. במקביל ובאופן משלים התפתחה ההבנה שהחלוקה הנוקשה בין הדיסציפלינות השונות מפריעה לתהליכי החשיבה והיצירה בכך שהיא מצרה את נקודות המבט השונות ולכן הגישה הדומיננטית כיום היא עבודה אינטרדיסציפלינרית.

בתחום הנורמטיבי, ההוויה הפוסטמודרנית מאתגרת מחדש את היכולת להתמודד עם דילמות ערכיות בעולם של חוסר ודאות פילוסופית. למרות שאנו חיים לכאורה בעידן של שיח מתמיד ואינטנסיבי דרך הרשתות החברתיות השונות, הרי שהשיח הציבורי והערכי בחברה העכשווית נקלע למבוי סתום של דיונים שטחיים במקרה הטוב ועד להיעדרו של שיח נורמטיבי משמעותי החיוני לקיומה של כל חברה אנושית וחברה יהודית במיוחד.

השיטה עריכה

פרויקט "סוגיא" בא להתמודד עם כל אלו על ידי יצירת פלטפורמה אינטרנטית ייחודית המקבלת את השראתה מאחת היצירות המרכזיות של העם היהודי– התלמוד. בעולם כולו נפוצה ההשערה שייתכן כי התלמוד היהודי הינו אחת הסיבות לקדמה הבולטת האינטלקטואלית והיצירתית של העם היהודי. לא מדובר על הוראת הטקסט התלמודי כדיסציפלינה, אלא, שימוש בדרכי החשיבה והמתודולוגיה התלמודית להתמודדות עם אתגרי החשיבה והיצירה בימינו. אמנם חלק מהדיון כולל גם דיון בטקסטים תלמודיים קלאסיים, אך, אלו רק חלק מהמקורות הכוללים בין השאר קלאסיקה עולמית, מחקרים , שירה, אמנות פלסטית וכו'. החשיבה התלמודית מבוססת על רעיון "בית המדרש" –הדומה לרעיון "סיעור המוחות" העכשווי. כלומר, קבוצה הלומדת יחד, מתדיינת ומנצלת את המשאבים השונים של חבריה ליצירת חכמה קולקטיבית. בית המדרש התלמודי לא רק שאינו חותר להסכמה אלא מעודד מחלוקת מתוך תפיסה בסיסית שהמציאות היא מורכבת מכדי לצמצמה לעמדה אחת. ייחוד נוסף של התלמוד הוא רעיון העריכה. חכמי תלמוד כמו הלל ושמאי או אביי ורבא לא כתבו ספרים משל עצמם. המטרה העיקרית הייתה לייצר שיח ורק לאחר מכן לערוך ולשמר את הויכוח על טיעוניו וראיותיו הסותרים. מטרת סוגיא היא לערוך ולתמצת את הדיון הוירטואלי וכך להשאירו פתוח להמשך דיון עתידי, ולא ל"כלוא" אותו בסיכום כתוב וליניארי.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה