משתמש:אבנר/הסכמה חופשית
הסכמה חופשית (באנגלית: Consent) הינה מרכיב הכרחי ביחסי מין. העדר הסכמה חופשית על ידי מי מהצדדים מהווה אונס.
בית המשפט משתמש במושג על מנת לקבוע את אופי מעשה הבעילה.
הגדרה עריכה
Consent In any allegation of rape, the absence of consent to sexual intercourse on the part of the victim is critical.[4] Consent need not be expressed, and may be implied from the context and from the relationship of the parties, but the absence of objection does not of itself constitute consent. Lack of consent may result from either forcible compulsion by the perpetrator or an incapacity to consent on the part of the victim (such as persons who are asleep, intoxicated or otherwise mentally helpless).[4][31] The law can also invalidate consent in the case of sexual intercourse with a person below the age at which they can legally consent to such relations with older persons. (See age of consent.) Such cases are sometimes called statutory rape or "unlawful sexual intercourse", regardless of whether it was consensual or not, as people who are under a certain age in relation to the perpetrator are deemed legally incapable of consenting to sex.[4] Consent can always be withdrawn at any time, so that any further sexual activity after the withdrawal of consent constitutes rape.
Duress, in which the victim may be subject to or threatened by overwhelming force or violence, and which may result in absence of objection to intercourse, leads to the presumption of lack of consent.[31] Duress may be actual or threatened force or violence against the victim or somebody else close to the victim. Even blackmail may constitute duress. Abuse of power may constitute duress. For instance, in Philippines, a man commits rape if he engages in sexual intercourse with a woman "By means of fraudulent machination or grave abuse of authority".[32] The International Criminal Tribunal for Rwanda in its landmark 1998 judgment used a definition of rape which did not use the word 'consent': "a physical invasion of a sexual nature committed on a person under circumstances which are coercive."[33] https://en.wikipedia.org/wiki/Rape#Consent
https://en.wikipedia.org/wiki/Consent
Consent is defined as 'free agreement'.
http://2nd-ops.com/orit/?p=19667
http://www.macom.org.il/legal1.asp
במשפט הישראלי עריכה
[נשיא ביה"ש דאז, שמגר] התייחסות לעבירת האינוס: "שלא בהסכמתה החופשית" –
, מאיר שמגר, הציב מספר קריטריונים להערכת הסכמה חופשית: היעדר התנגדות פסק דין של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר מציב הגדרה להסכמה חופשית וכן מספר קריטריונים: "הסכמה חופשית עולה מתוך מתן ביטוי להסכמה ואין די בהיעדר התנגדות, אם זה יכול להיות בנסיבות העניין תולדה של פחד, הלם או חוסר אונים שהאישה נקלעה אליו."
הסכמה לבעילה על-ידי פלוני אינה הסכמה לבעילה על-ידי פלמוני, והסכמה לבעילה בעבר אינה כשלעצמה הסכמה לצורכי בעילה בהווה. הווי אומר, בהיעדר סימן להסכמה במועד הרלוואנטי, אין זכות מוקנית להסכמה. הסכמה להתעלסות (נשיקות וחיבוקים) אינה גם הסכמה לבעילה ואינה מונעת הבעת אי-הסכמה לבעילה. אישה האומרת "לא" – מבטאת אי-הסכמה. [...] אין הצדקה והיגיון בכך שלצורכי מניעת חדירה לאיבר מינה של אישה תהיה דרושה יותר מאי-הסכמה מילולית. כל אדם בישראל נהנה מזכות יסוד לשלמות גופנית ולשמירת כבודו כאדם. גבר המתעלס עם אישה בהסכמתה אינו חייב לקרוא מחשבותיה ולחוש מיד כאשר חל שינוי בגישתה והיא פוסקת להסכים למעשה, אולם אם האי-הסכמה מובעת בדבריה או נובעת מהתנהגותה, די בה כדי להפוך בעילה – הנעשית בניגוד להבעת האי-הסכמה לעבירה. אין הכרח בכך שהאי-הסכמה תובע בצעקות, בהיאבקות וכדומה. בוודאי, אין מקום לתמיהה מדוע פלונית לא צעקה כאשר הנסיבות היו כאלה שהיא ראתה עצמה בסכנה לו הייתה מביעה התנגדות קולנית, או אם הצעקה היא בנסיבות העניין חסרת תוחלת או תועלת.
ייתכנו אפוא שלוש מערכות של נסיבות כאשר אין הסכמה חופשית של האישה הנבעלת: (1) העבריין היה מודע להיעדר ההסכמה, ואולם לא היה מוכן לוותר בשל כך על הבעילה; (2) התקיים מצב של טעות בעובדה; (3) הבועל עצם את עיניו מפני אפשרות התקיימותן של הנסיבות העובדתיות הרלוואנטיות להתהוות העבירה. בכך נדון עתה:
יש נסיבות שבהן נוצר חשד בלבו של עושה המעשה (הבועל את האישה), שמא מתקיימת נסיבה שעלולה להפוך את מעשהו למעשה עבירה, היינו, עולה במחשבתו החשד שמא האישה אינה מעניקה לו הסכמה חופשית. אם הוא בוחר לבצע מעשהו על-אף החשד האמור, בלי לבדוק את הנסיבות ובלי שהוא מראה אכפתיות לדבר התקיימותן – יש בכך משום עצימת עיניים. זו האחרונה דינה ומהותה כדין המודעות לקיום הנסיבה ההופכת את המעשה לעבירה. עצימת עיניים הינה שוות משמעות לידיעה. מסקנות:
[השופט חשין מוסיף]
ההבחנה בין "בניגוד לרצונה" לבין "שלא בהסכמתה החופשית", היא הבחנה בין דברים הנראים לעין או הנשמעים לאוזן לבין דברים שאינם נראים לעין ושאינם נשמעים לאוזן. [...] לענייננו כאן ניתן לומר, כי המושג "בניגוד לרצונה", ובצדו המושג "שלא בהסכמתה החופשית", הינם שני צדדים של אותה מטבע, כאשר "בניגוד לרצונה" (או "התנגדות") הינו הביטוי החיצוני לאי-הסכמה.
במקום בו מבקש גבר להתייחד עם אישה, אמור הגבר לבקש את הסכמתה של האשה, ולקבל את הסכמתה של האישה לדבר. הבקשה יכולה שתבוא באורח מפורש, ויכולה היא שתבוא במשתמע; אפשר שתבוא בדיבור מישרין, אפשר שתבוא בדיבור מרומז, ואפשר שתהיה במעשה. ואולם בין בדרך אחת ובין בכל דרך אחרת, חייבת שתהיה הסכמה בין שני בני הזוג. רק במקום בו הסכימה האישה – באחת מדרכי ההסכמה המקובלות: בין מקובלות על בני-אדם בכלל ובין מקובלות על הגבר והאישה המיוחדים – ניתן לומר כי מעשה האישות נעשה בהסכמתה של האישה. ואם לא נתנה האישה הסכמתה – הסכמה מפורשת או הסכמה במשתמע – יהיה מעשה האישות שלא בהסכמה. במקום בו עולה ספק אם הסכימה האישה למעשה אישות – או אם לא הסכימה – המסקנה חייבת להיות כי מעשה האישות היה שלא בהסכמה, שהרי עד שלא הייתה הסכמה לא הייתה הסכמה, ומעשה אישות שהיה לאחר אותה "לא הייתה הסכמה" נעשה ממילא "שלא בהסכמתה החופשית" של האישה. מסקנה נדרשת מאליה היא, שאישה אינה נדרשת כלל להתנגד או להביע אי-רצון – למעשה האישות כדי שהמעשה יהיה שלא בהסכמה. די לה שלא נתנה הסכמתה למעשה, והמעשה יהיה שלא בהסכמה.