משתמש:אבנר/מונחים בנפש
- הקבעות
- הקבעות לוגית/אונטולוגית
עמדת המטריאליסטים: מחוייבים לטענה שתכונות נפשיות נגרמות ע"י תכונות פיזקליות במובן חזק, חזק יותר מטענה סיבתית גרידא. ע"פ מושג ההיקבעות הרלבנטי, תכונות נפשיות מכוננות ע"י התופעות הפיזקליות שבעולם. ההתממשות של התכונות הפיזקליות, מבטיחה מבחינה לוגית את ההתממשות של התכונות הנפשיות. בלתי אפשרי מבחינה לוגית שהתכונות הפיזקליות תתממשנה והתכונות הנפשיות לא תתממשנה.
- דואליזם יסודתני
- דואליזם אמרג'טניסטי - מצבים נפשיים לא מתקיימים בנפרד ממערכות פיזקליות מורכבות. הם אינם נקבעים לוגית או אונטולוגית ע"י תכונות אחרות של המערכות הפיזקליות.
- תכונות אמרג'ניטיות - תכונות שיש למערכות מורכבות מסוימות ואין למרכיבים פשוטים יותר של אותן מערכות. אלו תכונות חדשות.
דואליזם יסודתני מדובר בתכונות לא רק של רכיבים פיזקליים, אלא אפילו של חלקיקים יסודיים של היקום. כלומר, התכונות הרוחניות הן תכונות שמאפיינות חלקיקים יסודיים של היקום והן מקור כל הנפשיות. על פני הדברים, ניתן לדבר גם על כך שפיזקליסטים יהיו יסודתנים- התכונות הנפשיות הן תכונות של חלקים יסודיים, ההבדל הוא שהדואליזם היסודתני ידבר על נפשיים רוחניים, אבל אין פיזקליסטים יסודתנים. יש הבחנה בין שתי גרסאות: • גרסא פאן פסיכיטית- מחלקים פיזקלים יסודיים כרוכים במצבים נפשיים רוחניים. כלומר, כל חלקיק יתאפיין במצבים שיש להם תכונות נפשיות רוחניות, לא פיזקליות. ואם זה המצב, אנחנו מגיעים בעצמם למסקנה שנראית לרבים מאוד בעייתית, לפיה, תכונות נפשיות מאפיינות כל דבר ביקום. ההשלכה נראית בעייתית ואכן גרסא זו היא לא מאוד מקובלת. • גישת החלקיקים הנפשיים רוחניים- בצד החלקיקים הפיזקליים היסודיים, יש חלקיקים אחרים- חלקיקים נפשים רוחניים. לגישה זו אין את אותה השלכה בעייתי- שלהכל יש תכונות נפשיות.
פיזקליזם ותורת הזהות
רוב הפיזקליסטים טוענים שיש מצבים נפשיים, אבל הם טוענים שמצבים האלו הם מצבים חומריים, פיזקליים. באותו אופן יש תהליכים נפשיים, כמו היסק וגם הם תהליכים פיזקליים. באופן יותר ספציפי, רוב הפיזקליסטים טוענים שמצבים נפשיים הם מצבים מוחיים ושתהליכים נפשיים הם תהליכים מוחיים.
תורת הזהות הנפשית מוחית - זוהי התורה המקובלת. על פיה, מצבים ותהליכים נפשיים הם מצבים ותהליכים מוחיים, גם עובדות נפשיות הן עובדות מוחיות.
תורת הזהות מחוייבת הן לטענה אמפירית והן לטענה פילוסופית: • הטענה האמפירית- ישנם קשרים עובדתיים בין מצבים נפשיים לבין מצבים מוחיים. במילים אחרות, קיימים מתאמים נפשיים מוחיים. מבוססת על תצפיות. • הטענה הפילוסופית- ההסבר לקיומם של המתאמים הללו הוא שהמצבים הנפשיים אינם אלא מצבים מוחיים.
- יחס נסמכות (supervienience) - יחס כללי החל בין תכונות שונות, לא בהכרח של שני דברים שונים, יכול גם להיות על אותו דבר בזמנים שונים. הטענה שתכונות מסוג x נסמכות על תכונות מסוג y, משמעה שאם שני דברים זהים בתכונות מסוג y, הם זהים גם בתכונות מסוג x, אם הם נבדלים בתכונות מסוג x, הם נבדלים גם בתכונות מסוג y. הטענה המקובלת היא שתכונות נפשיות נסמכות על תכונות פיזקליות וספציפית על תכונות מוחיות.
- עיקרון נסמכות הנפשי על פיזקלי- זהות בתכונות פיזקליות בין יצורים נפשיים (או בין מצביו השונים של יצור נפשי בזמנים שונים) מחייבת זהות בתכונותיהם הנפשיות ובמילים אחרות, הבדל נפשי מחייב הבדל פיזקלי.
- עיקרון נסמכות הנפשי על המוחי- זהות בתכונות מוחיות בין יצורים נפשיים (או בין מצביו השונים של יצור נפשי בזמנים שונים) מחייבת זהות בתכונותיהם הנפשיות ובמילים אחרות, הבדל נפשי מחייב הבדל מוחי.
- העיקרון ההופכי- זהות נפשית מחייבת זהות פיזקלית, הבדלים פיזקליים מחייבים הבדלים נפשיים.
תזה אסטרנליסטלית של תוכן - תוכן מחשבה (לא רק השאלה אם הן מרכיביה אמיתיים או לא) נקבע בהשתתפות גורמים בסביבה פרספקטיביות מצבים פנומנלים:
הביקורת האינטנסיונליסית על הטיעון היא פונה למאפיין של ידע ואינפורמציה שנקרא: אינטנסניונלית [לא אינטנציונאליות!!! (למרות שיש קשר – בהמשך)]. מתבססת על עיקרון לוגי שחל על הרוב הגדול של משפטים: רוב המשפטים בשפה הם כאלו שאם אנחנו מחליפים ביטוי אחד בביטוי אחר שמציין את אותו הדבר, ערך האמת של המשפט נשמר. החלפת ביטויים שווי הוראה משמרת ערך אמת. דוגמה: כוכב הערב שוקל יותר מטון כוכב הבוקר שוקל יותר מטון
ביטויים אינטנציונלים הם סוג אחד של ביטויים שהמשפטים שבהם הם מופיעים הם אינטנסיונלים.
האינטנסיונליות של ידע הוא מאפיין חשוב של אינטנציונליות.
לאור האינטסיונליות של ידע ואינפורמציה ניתן לומר את הדבר הבא: העובדה ששתי פיסות אינפורמציה הן שונות, אין פירושה שהדברים על אודותם הן נסבות, הם שונים.
פיזקליזם פרט במובן הרחב- התאוריה של "זהות פרט"
כל מצב נפשי ספציפי הוא מצב פיזקלי ספציפי. כל פרט של מצב נפשי, הוא פרט של מצב פיזקלי. כל אחד מהפרטים האלו, הוא איזהשהוא מצב פיזקלי מוחי. מצב פיזקלי- למצב יש רק תכונות פיזקליות ורק תכונות שנקבעות לוגית או אונטולוגית על ידי תכונות כאלו. מכך: התכונות הנפשיות הן כאלו שהן זהות לתכונות פיזקליות או לפחות נקבעות לוגית או אונטולוגית לתכונות נפשיות.
תאוריה זו לא נותנת תשובה לשאלת האינדיבידואציה של מצבים נפשיים. התאוריה לא אומרת מה הופך מצב נפשי למצב הנפשי שהינו. התאוריה לא אומרת לנו מהן תכונות נפשיות. זה לא שהיא לא אומרת כלום על תכונות נפשיות, היא מקבלת את כך שתכונות נפשיות נקבעות ע"י תכונות פיזקליות. היא לא מתחייבת לתשובה ספציפית לגבי איזה תכונות מדובר.
- הטבע האונטולוגי של מצבים נפשים. - האינדיבידואציה של מצבים נפשיים.
- פיזקליזם פרט בלעדי - התכונות הנפשיות נקבעות על ידי התכונות הפיזקליות, אך הן אינן זהות אליהן.
למעשה פיזקליסט צריך לקבל את כך שהפיזיקה כוללת את כל מה שצריך, כדי שיהיו תכונות נפשיות- הפיזיקליזם נקבע לוגית או אונטולוגית ע"י הפיזיקה.
- פיזקליזם סוג- התאוריה של "זהות סוג". התיאוריה מחויבת לכך שכל פרט מצב נפשי הוא פרט של מצב פיזקלי. בנוסף לכך, יש לה טענה נוספת וחזקה יותר: כל סוג של מצב נפשי, הוא סוג של מצב פיזקלי. כל תכונה נפשית היא תכונה פיזקלית וספציפית מוחית.
הדיבור על סוגים שקול לדיבור על תכונות. לדוגמה: להגיד ששני דברים שייכים לסוג של כיסא זה לומר ששניהם חולקים את התכונה של להיות כיסא.
אינדיבידואציה- סיווג של מצבים נפשיים - הטבע האונטולוגי של מצבים נפשיים. - האינדיבידואציה של מצבים נפשיים.
ריבוי מימושים - מערכות פיזיקליות שונות אחת מהשנייה יכולות לממש את אותה תכונה נפשית.
- עמדה שוביניסטית (בפילוסופיה של הנפש) - שלילת מצבים נפשיים מיצורים/מערכות כלשהם.
התאוריה הפונקצינליסטית
התאוריה הפונקצינליסטית מאפשרת לנו לומר: מצד אחד, תכונות נפשיות הן אינן סוגים שונים של מצבים פיזקלים, התכונות הנפשיות אוטונומיות למצבים הפיזקליים. ומצד שני, היא מתיישבת עם תמונת עולם פיזיקליסטית.
זוהי טענה אנליטית, הטענה שלה נובעת מעצם ניתוח המושגים הללו. הביטוי כואב משמעו... פיזיקליזם התנהגותי: תיאוריה זו משלבת את הטענות: - מצבים נפשיים מציינים מצבים פנימיים של האורגניזם. - עיקרון האינדיבידואציה של המצבים הנפשיים הוא הפלט ההתנהגותי שמאפיין אותם.
משלבת את תורת הזהות ואת תיאוריית הביהביוריזם. גם פה, הקריטריון אינו פיזקלי, אך מתיישב עם פיזיקליזם.
קריטריון האינדיבידואציה ע"פ הפונקציונליסט
התפקיד הסיבתי הוא תפקיד מאוד מורכב, קריטריון האינדיבידואציה שלנו הוא: המצב הנפשי מסוג מסויים, הוא מצב פנימי שממלא פונקציה מסויימת- תפקיד סיבתי מסויים, כשהפונקציה מורכבת מקשרים סיבתיים מכל הסוגים.
תפיסה הוליסטית: הזהות של מצב נפשי מסוג מסוים תלויה באופן שבו הוא קשר סיבתית למצבים אחרים, אבל גם כמובן שהזהות של כל המצבים הנפשיים תלויה בקשרים הסיבתיים שלהם. ולכן, הזהות של כל מצב נפשי קשורה בסופו של דבר, במערכת של כל המצבים הנפשיים ובזהות של כל המצבים הנפשיים האחרים.