משתמש:אורח פורח/הגיגים/מחקנים, מכלילנים וההיסטוריה ביניהם
המאבק בין פילוסופיית ההכללה לפילוסופיית המחיקה, בין כמות לאיכות, שונה ממאבקים דומים שהיו לאורך ההיסטוריה בכך שהבעיה אינה אחסון אלא נגישות. למרות זאת, לפי דעתי, ניתן ללמוד ולהסיק מסקנות ממאבק דומה שהיה בעבר.
בתלמוד הבבלי, במסכת ברכות דף כ"ח ע"א מסופר:
"תנא אותו היום סלקוהו לשומר הפתח ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס שהיה ר"ג מכריז ואומר כל תלמיד שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש ההוא יומא אתוספו כמה ספסלי א"ר יוחנן פליגי בה אבא יוסף בן דוסתאי ורבנן חד אמר אתוספו ארבע מאה ספסלי וחד אמר שבע מאה ספסלי הוה קא חלשא דעתיה דר"ג אמר דלמא ח"ו מנעתי תורה מישראל אחזו ליה בחלמיה חצבי חיורי דמליין קטמא ולא היא ההיא ליתובי דעתיה הוא דאחזו ליה תנא עדיות בו ביום נשנית וכל היכא דאמרינן בו ביום ההוא יומא הוה ולא הייתה הלכה שהייתה תלויה בבית המדרש שלא פירשוה ואף ר"ג לא מנע עצמו מבית המדרש אפילו שעה אחת".
תרגום חופשי שלי[1]: "שנו חכמים: באותו יום [שהעבירו את רבן גמליאל מכהונתו כנשיא] סילקו את השומר בכניסה [לבית המדרש] ואושר לכל תלמיד ללמוד. [לפני כן לא היה הדבר אפשרי בגלל] שרבן גמליאל היה דורש שכל מי שילמד יהיה תלמיד ראוי. באותו יום נוספו תלמידים רבים. כמה תלמידים נוספו? אמר רבי יוחנן: "בשאלה זו נחלקו אבא יוסף בן דוסתאי וחכמים. אחד מהם אמר שנוספו 800 תלמידים[2] ואחד מהם אמר שנוספו 1400 תלמידים". ראה זאת רבן גמליאל והצטער: "אולי לא חודשו חידושים חשובים בתורה בגללי?" והראו לו בחלומו כדים לבנים מלאים באפר [כלומר: כלפי חוץ הם נראים תלמידים טובים אבל בפועל הם גרועים]. [דוחה הגמרא את מה שנטען בחלום ואומרת:] זה לא היה באמת ככה והראו לו את זה רק כדי שירגע. שנו חכמים: כל מסכת עדיות באותו היום [שסילקו את שומר הפתח] נשנתה ובכל מקום שאומרים: "באותו יום" הכוונה ליום ההוא. ולא הייתה הלכה שלא הוכרעה שלא הכריעו באותו יום בבית המדרש. ואפילו רבן גמליאל [שהועבר מתפקידו] לא נמנע מללמוד בבית המדרש, אפילו לרגע אחד".
מה אפשר ללמוד מזה? קודם כל, זה שלא הסכימו איתך זה לא סיבה לפרוש. דבר שני: להאמין בנכונותו של האדם לעזור ולא לפסול אותו מראש. ודבר שלישי וחשוב מכל: סביר שהתוצאה תפתיע אתכם...