משתמש:אוריין סטבינסקי/טיוטה

גריעה מזכויות נוכח מצב חירום

קיימים מצבים לא שיגרתיים, מצבי חירום, אשר בגינם תתאפשר גריעה מזכויות האדם. חשוב להדגיש, שהגריעה תהיה באופן מידתי ועל-פי מערך עדיפויות תועלתי, אשר יצדיק את הפגיעה בזכות, לטובת קיומה של זכות עדיפה אחרת או קיומו של אינטרס חברתי. יחד עם זאת, קיימות זכויות אדם שלא ניתן להפרן, גם לטובת זכות או אינטרס חברתי אחרים.

גריעה מזכויות על פי המשפט הבין לאומי

מצבי חירום בהגדרה בינלאומית

ההגדרה הבינלאומית המוזכרת בספרה של רות גביזון, ״זכויות האדם בישראל״, מתבססת על מסמכים בינלאומיים הדנים במצבי חירום ומאפיינים באופן צר מתי חל מצב חירום: מצב חירום חל, כאשר קיימת סכנה מסוימת על המדינה, כגון איומים פיסיים מידיים, סכנה מוחשית למלחמה או למהפכה אלימה. בנוסף, יש המנסים להכליל את האפיון כך שיכלול גם סכנות כלכליות-חברתיות או סכנות ביטחוניות כלליות, שאינן מתבטאות דווקא בחשש מידי להתפרצות אלימה. על פי ההגדרה, קיים קונצנזוס רחב של הציבור, לאפשר לגורמי הביטחון להפעיל סמכויות חירום מופרזות, תוך פגיעה בזכויות האדם במטרה, להגן על ביטחון המדינה ועל ביטחון תושביה.

על פי ס׳ 4 לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות: ״רשאיות המדינות שהן צד לאמנה, בשעת חירום מוכרזת רשמית, אשר מאיימת על חיי האומה, לנקוט אמצעים הגורעים מהתחייבויותיהם שעל-פי האמנה, במידה הנדרשת מפאת חומרת המצב, ובלבד שהאמצעים אינם נוגדים התחייבויות אחרות״.דהיינו, כל מדינה שהיא צד לאמנה, במצבי חירום, רשאית לגרוע מהתחייבותה, בתנאי שהפגיעה תהיה מידתית ומינימלית. בנוסף, כל מדינה שהיא צד לאמנה ונוקטת בזכות הגריעה, מחויבת לדווח לשאר המדינות, אשר גם הן צד לאמנה, על ההוראות שמהן גרעה, ועל הטעמים שהביאו אותה למעשה הגריעה.כדי לפעול כנגד ניצול כוחה של הממשלה כנגד האזרחים, האמנות הבינלאומיות בדבר זכויות האדם, קובעות רסנים על סמכויות החירום, שיצמצמו את החשש לפגיעה שלא כדין בזכויות. כך, ניתן להצר זכות מוגנת רק כאשר האמצעי הפוגע הוא ״במידה הנדרשת, במדוקדק ומפאת חומרת המצב״. הסעיף למעשה עומד על חשיבות עיקרון המידתיות, שיבטיח שלא יעשה שימוש באמצעי החירום הפוגעניים.

זכויות שאינן ניתנות לגריעה (במישור הבינלאומי)

מקורות הזכויות אשר לא ניתנות לגריעה גם בעתות חירום, מצויות באמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות:ס׳ 6 לאמנה קובע, כי לכל בן אנוש זכות טבעית לחיים.ס׳ 7 לאמנה קובע, כי אין להעמיד אדם בעינויים או בעונשים אכזריים (כולל ניסוי רפואי או מדעי).ס׳ 8 לאמנה קובע, כי לא יוחזק אדם במצב של עבדות וסחר.ס׳ 11 לאמנה קובע, כי אסור לאסור אדם על אי-קיום התחייבות חוזית. ס׳ 15 לאמנה קובע, איסור על הרשעתו של אדם בשל, מעשים ומחדלים אשר לא מהווים עבירה פלילית, עפ״י המשפט הלאומי או הבינלאומי בשעת עשייתם.ס׳ 16 לאמנה קובע, כי קיימת לאדם הזכות להוקרה כאישיות בפני החוק.ס׳ 18 לאמנה קובע, כי לכל אדם הזכות לחופש המחשבה, המצפון והדת.

מצב חירום בישראל

הגדרתו של מצב חירום, כוללת שני מובנים. ראשית, במובן הצר של ההגדרה, מצב חירום מתקיים כאשר קיימת סכנה ביטחונית כלשהי אשר מסכנת את המדינה, כגון: איומים פיסיים מידיים, סכנה מוחשית למלחמה או למהפכה אלימה. סיכונים שכאלו, יאלצו את הממשל לנקוט אמצעים קיצוניים בכדי להשתלט על הסכנה. שנית, במובן הרחב, מצב חירום הוא לא רק מצב ביטחוני מסוכן, אשר מצריך ומצדיק גריעה מזכויות אדם, אלא מצב חירום יכול להתקיים גם כאשר קיימות סכנות כלכליות-חברתיות או סכנות ביטחוניות כלליות רחוקות יותר, אשר מאיימות על קיום המדינה והתנהלותה. ההכרזה על מצב חירום במדינת ישראל הינה באחריותה של הכנסת, אך במקרים שהדבר לא מתבצע, לממשלה הכוח והסמכות להכרזה מכוח סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה. מדינת ישראל נמצאת במצב חירום עוד מקום המדינה וזאת, בשל הסכנה הביטחונית השגרתית. לפיכך, הדבר מעניק לממשלה סמכויות רחבות ודרקוניות באופן תמידי. את ״מצב החירום המתמשך״ במדינת ישראל, נהוג לכנות ״מצב החירום המשפטי״.

האם ניתן לגרוע מכל זכות שהיא?

סעיפים אשר מעגנים את חוקיותו של מצב החירום והשלכותיו מעוגנים בחוק יסוד: הממשלה. מחד גיסא, קיימים סעיפים אשר קובעים כי יש בכוחן של תקנות שעת חירום, לגרוע מזכויות אדם. מאידך גיסא, קיימים סעיפים שלא ניתן לגרוע מהן, גם לא במצב חירום.

ס׳ 39(ג) לחוק יסוד הממשלה קובע, יש בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות כל חוק, זולת אם אין הוראה אחרת בחוק אחר. ס׳ 39(ד) לחוק יסוד הממשלה קובע, שאין בכוחן של תקנות שעת חירום להתיר פגיעה בכבוד האדם.

דהיינו, מחד גיסא, בס׳ 39(ג) לחוק יסוד הממשלה, ניתן לראות שתקנות שעת חירום קובעות מצבי חירום, שבהם ניתן אישור לגריעה מזכויות אדם. מאידך גיסא, ע״פ ס׳ 39(ד) לחוק יסוד הממשלה, נראה שתקנות שעת חירום, לא יכולות להתיר פגיעה בכבוד האדם. לפיכך, המחוקק קבע, שקיימות זכויות אשר ניתנות לפגיעה ע״י תקנות שעת חירום, אולם לא כל הזכויות ניתנות להפרה בשל עצם היותן זכויות קוגנטייות. לשם הבהרת הסוגיה, ראה ס׳41 לחוק יסוד הממשלה, אשר חוזר וקובע באופן מפורש, שתקנות שעת חירום, לא יפגעו בחוקי יסוד.

לקריאה נוספת

1.בג"ץ 3091/99 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הכנסת ואח', פיסקה ב׳ לפסק דינו של השופט א׳ רובינשטיין

2.גביזון,ר.(2009). הסדרה חוקתית של מצב חירום. החריג ומצב החירום-סמינר ון ליר 2006 (קבץ):(תל אביב): הקיבוץ המאוחד, תש״ע 2009, 35-54

3. International Covenant on Civil and Political Rights

4. אורן גזל-אייל, ״פגיעה בזכויות יסוד״ בחוק או ״לפי החוק״ (381), משפט וממשל| כרך ד (תשנ״ז-תשנ״ח)