משתמש:איש פשוט/תורתו של הרבי
חיבוריו עריכה
חיבוריו התורניים של הרבי מתחלקים בכללות לשניים: תורה שבכתב' - דברי תורה שרשם לעצמו או לפרסום בדרך כלל קודם עלותו על כס הנשיאות החב"דית. ותורה שבעל-פה - דברי התורה שאמר ברבים בהזדמנויות שונות, ונכתבו ע"י השומעים - חלקם הוגהו על ידו. הרשימה המופיעה כאן היא של דברי הרבי המקוריים ולא של מאות ספרי הליקוט והסיכום שנערכו על-פיהם.
היום יום...: לוח שנה שיצא לאור ע"י הרבי בשנת תש"ג (1943), ובו ליקוט פתגמים ורעיונות חסידיים על כל יום במעגל השנה. בהתבוננות בו אפשר לגלות את ניצני תורתו הגדולה של הרבי שהתגלתה לציבור בעיקר אחרי מות חותנו ר' יוסף יצחק שניאורסון ב1950. הלוח מתחיל מיום י"ט בכסלו שלא כלוח רגיל הפותח בראש השנה, וזאת לאור העובדה שי"ט בכסלו נקבע כ"ראש השנה לחסידות" - ולכן לוח שנה "חסידי" פותח ומסיים בו. אגב, בסוף הלוח (י"ח בכסלו) מופיע האיחול "חג שמח, לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו".
הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים: יצא לאור בשנת תש"ז (1947) והוא כולל ליקוט מכל הראשונים והאחרונים על ההגדה ומקורותיה, לצד מנהגי חב"ד. בהגדה מתגלה הרבי כביבלוגרף מהשורה הראשונה, כאשר לצד כל נוסח מופיעים המקבילות שלו בכל הנוסחים, וגאונות נדירה המסבירה מדוע בחר הבעל התניא שסידר את ההגדה בנוסח חב"ד בנוסח שלו דוקא.
רשימות (4 חלקים): לאחר פטירתו של הרבי בשנת תשנ"ד (1994) נמצאו בלשכתו בתוך מגירה - ארבעה חוברות גדולות המלאות בכתב-יד צפוף. הרשימת הללו נרשמו ע"י הרבי בעיקר בין השנים תר"ץ (1930) לת"ש (1940). הרשימות מכילות חידושי תורה רבים וכן יומנים אישיים בהם מרוכזים סיפורים ושמועות ששמע מחותנו ר' יוסף יצחק. רבים מדברי התורה פותחים בדיון בדרך הנגלה, ולאחר מכן עוברים לביאור הדברים בעבודת השם, ובתורת החסידות, סגנון זה קיים בכל תורתו של הרבי כולה.
"שניים אוחזים בטלית": בין הרשימות נמצאה חוברת מוכנה לדפוס משנת תש"ב (1942), על הסוגיה התלמודית המפורסמת "שניים אוחזין בטלית" (תחילת מסכת בבא מציעא). הרבי מקשה קושיות בו בדרך הנגלה - מקדים ומבאר את הסוגיה בדרך הדרוש וחוזר לתרץ את הקושיות ה"נגליות" ע"פ הדרוש.
רשימת המנורה: רשימה נוספת המבארת את השיטות השונות בדיני הדלקת המנורה בבית המקדש. שוב, הביאור הוא בדרך הנגלה, ולאחר מכן ביאור נוסף בדרך הדרוש - בעבודת השם.
לקוטי ציונים והערות לספר-של-בינונים: רשימה נוספת המכילה ציוני מראי-מקומות והערות תוכניות על ספר התניא. מלאכת העבודה על הליקוט לא הושלם, ולכן כנראה לא הו"ל בחייו. הליקוטים הודפסו בחוברות ועדיין לא רוכזו בספר.
תשובות וביאורים: "תשובות" מעניינות בהלכה ובהגדה שפרסם הרבי בבטאון החב"די "קובץ ליובאוויטש" שי"ל בניו-יורק בשנים תש"ח-ט (1948-1949).
אגרות קודש (28 חלקים): חלקים מובחרים ממכתביו של הרבי לכלל ולפרט. מתוך מאות אלפי מכתבים פורסמו לעת-עתה רק מעט יחסית - אלו שיש בהם ענין לציבור, האגרות הן מן השנים תרצ"ט - תשכ"ח (1939-1968). האגרות כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים בקבלה בחסידות ובנגלה, בתוך עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, שמחה, שלום בית ועוד). חלק גדול מהאגרות התורניות נדפסו כהוספה לסדרת הספרים "לקוטי שיחות".
לקוטי שיחות (39 חלקים) : לקוט מתוך דברי תורה שהשמיע הרבי בהתוועדויות המיוחדות שנערכו בבית מדרשו בכל שבת ומועד. בספרים פרוש הדרך החדשה של הרבי בלימוד פירושו של רש"י על התורה, ביאורים בספרי הרמב"ם בתורת החסידות ובשאר מקצועות התורה. - הספרים הוגהו ע"י הרבי.
ספר המאמרים המלוקט (4 חלקים) : ליקוט של "מאמרי-חסידות" - ביאורים עמוקים בתורת החסידות שהשמיע הרבי בהזדמנויות שונות. בספרים אלו מרוכזים רק המאמרים שהוגהו ע"י הרבי, מאות אחרים שלא הוגהו מוכזים בספרים המכונים "ספר המאמרים" סתם.
עניינה של תורת החסידות: באור מהותה של תורת החסידות, והחידוש שבה על חלקי התורה האחרים (חלק ה"פשט", ה"רמז" ה"דרוש" וה"סוד") - הוגה ע"י הרבי.
תורת מנחם - התוועדויות (י"ל עד עכשיו 70 חלקים): ריכוז דברי התורה שהשמיע הרבי בכל שבת ומועד. הספרים מסודרם בשני סדרות, הסדרה המאוחרת - תשמ"ב-תשנ"ב (1982-1992) היא של ארבעים ושתיים חלקים. והסדרה המוקדמת - תש"י-תשכ"א (1950-1961) עשרים ושמונה חלקים, סדרה זו עומדת באמצע עריכתה ומצפים שכאשר היא תגיע ל"סדרה המאוחרת" היא תכלול קרוב למאה וחמישים חלקים של דברי תורה. - רוב דברי התורה המופיעים בספרים אלו לא הוגהו על ידי הרבי, נרשמו ע"י השומעים והם על אחריותם הפרטית.