משתמש:אלי גודין/תקרת החוב של ארצות הברית

תקרת החוב של ארצות הברית בסוף כל שנה מ-1981 עד 2010

תקרת החוב של ארצות הברית (באנגלית: United States debt ceiling) הוא הגבלה שהוגדרה בחקיקה על גובה החוב הלאומי שיכול להינתן על ידי משרד האוצר האמריקאי, לממשל הפדרלי. תקרת החוב היא נתון מצטבר החל על החוב ברוטו הכולל חוב בידי הציבור ובחשבונות פנים - ממשלתיים (כ -0.5% מהחוב אינו מכוסה על ידי התקרה). מאחר שההוצאות מאושרות על ידי חקיקה נפרדת, תקרת החוב אינה מגבילה באופן ישיר את הגירעונות הממשלתיים. למעשה, הוא יכול רק לרסן את משרד האוצר לשלם עבור הוצאות וחובות פיננסיים אחרים לאחר שכבר הוגבל, אבל אשר כבר אושרו (בתקציב) והופקעו.

כאשר תקרת החוב הושגה בפועל, כל עוד החלטה על הגדלת התקרה לא התקבלה האוצר יהיה זקוק לנקוט "צעדים יוצאי דופן" כדי לממן באופן זמני את הוצאות הממשלה והחובות. האוצר מעולם לא הגיע לנקודה של צעדים יוצאי דופן, וכתוצאה מכך נוצר מצב של ברירת מחדל, אם כי במקרים מסוימים, הקונגרס הראה כאילו זה יאפשר להתרחשות ברירת מחדל כספית. אם המצב הזה הי מתרחש, לא ברור אם האוצר יהיה מסוגל לתעדף תשלומים על החוב, כדי למנוע מחדל על התחייבויות האג"ח שלה, אבל זה היה לפחות צריך מחדל על חלק החוב שלה שאינם חובות. מחדל ממושך עלול לגרום למגוון בעיות כלכליות, כולל משבר כלכלי, וירידה בתוצר שתביא את המדינה למיתון כלכלי.

ניהול החוב הציבורי בארצות הברית "מהווה חלק חשוב מהמקרו-כלכלה של הכלכלה והמערכת הפיננסית בארצות הברית", ותקרת החוב היא מגבלה על יכולתו של המנהל לנהל את המשק האמריקאי. עם זאת, יש ויכוח על האופן שבו צריך לנהל את הכלכלה האמריקאית, והאם תקרת החוב היא מנגנון הולם לריסון הוצאות הממשלה.

רקע

תחת סעיף 8 לחוקת ארצות הברית, רק הקונגרס יכול לאשר את גיוס הכסף על האשראי של ארצות הברית. מיסודה של ארצות הברית עד 1917, הקונגרס אישר ישירות כל חוב בודד שהונפקו. כדי לספק גמישות רבה יותר לממן את מעורבותה של ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה, שינתה הקונגרס את השיטה שבאמצעותה היא אישרה את החוב במסגרת חוק החירות השנייה משנת 1917. על פי חוק זה, הקונגרס קבע גבול מצטבר, או "תקרה", על הסכום הכולל של איגרות חוב חדשות שניתן להנפיק.

תקרת החוב הנוכחית היא גבול מצטבר שמיושם כמעט על כל החוב הפדרלי, אשר הוקמה באופן משמעותי על ידי החוב הציבורי ב-1939 ו-1941 אשר לאחר מכן תוקן כדי לשנות את סכום התקרה.

מדי פעם מתעוררים סכסוכים פוליטיים כאשר משרד האוצר מייעץ לקונגרס כי תקרת החוב עומדת להגיע ולהראות כי ברירת המחדל קרובה. כאשר התקרה לחוב הגיע, ועדיין גדול הגבול, האוצר רשאי לנקוט "צעדים יוצאי דופן" כדי לקנות עוד זמן לפני התקרה שניתנה להעלות על ידי הקונגרס. ארצות הברית מעולם לא הגיעה לנקודת ברירת המחדל שבה לא היה האוצר מסוגל לשלם את החובות של ארצות הברית, אם כי זה היה קרוב בכמה הזדמנויות. היוצא מן הכלל היחיד היה במהלך מלחמת 1812 כאשר חלקים של וושינגטון, כולל האוצר נשרפו.

בשנת 2011, הגיעה ארצות הברית לנקודת משבר של כמעט מחדל על החוב הציבורי. העיכוב בהעלאת תקרת החוב הביא לירידה הדרגתית הראשונה בדירוג האשראי בארצות הברית, לירידה חדה בשוק המניות ולעלייה בעלויות האשראי. הקונגרס העלה את גבול החוב עם חוק הפיקוח על התקציב של 2011, אשר הוסיף לצוק הכספים כאשר התקרה החדשה הושגה ב-31 בדצמבר 2012.

עוד משבר תקרת החוב התעוררה בתחילת 2013 כאשר התקרה הושגה שוב, והאוצר אימץ צעדים יוצאי דופן כדי למנוע מחדל. המשבר ב-2013 נפתר, לעת עתה, ב -4 בפברואר 2013, בעת שהנשיא ברק אובמה חתם על אין תקציב, לא לשלם חוק של 2013, בנוסף לדברים אחרים, להשעות את תקרת החוב עד 19 במאי 2013. אחרי 19 מאי, תקרת החוב הועלה ל-16,699,000,000,000 $, רמת החוב שנגרם במהלך ההשעיה, ואוצר חידש אמצעים יוצאי דופן. שר האוצר ג'ק ליו הודיע לקונגרס כי צעדים אלה ימוצו עד ה-17 באוקטובר 2013. ביום 7 באוקטובר 2013, ציין האוצר כי תקרת החוב ואמצעים יוצאי דופן ימוצו וכי ברירת המחדל תבוצע ב-17 באוקטובר כאשר תשלומי הריבית יגיעו.

תקרת החוב הושגה שוב ב-3 בנובמבר 2015. ב-30 באוקטובר 2015 נדחתה תקרת החוב למרס 2017.

הקשר לתקציב הפדרלי

תהליך קביעת תקרת החוב הוא נפרד ונבדל מתהליך התקציב של ארצות הברית, והעלאת תקרת החוב אינה מגדילה ולא מקטינה באופן ישיר את הגירעון התקציבי, ולהפך. משרד האחריות הממשלתית מסביר, "גבול החוב אינו שולט או מגביל את היכולת של הממשלה הפדרלית לנהל גירעונות או לשאת בחובות, אלא הוא גבול על היכולת לשלם חובות שכבר התהוו."

הנשיא מגבש תקציב פדרלי מדי שנה, שהקונגרס חייב להעביר, לעיתים עם תיקונים, בהחלטה מקבילה, שאינה מחייבת את חתימת הנשיא ואינה מחייבת. פרטי התקציב צפויים לגבות מסים והוצאות, ולכן, מציין את סכום ההלוואה שהממשלה תצטרך לעשות באותה שנת כספים.

היסטוריית החקיקה

עד לשנת 1917, לא הייתה לארצות הברית תקרת חוב. הקונגרס היה בעל סמכות להלוואות ספציפיות אז לאפשר לאוצר להנפיק מסמכי חוב מסוימים או לאזרחים בודדים למטרות ספציפיות. לפעמים הקונגרס נתן לאוצר שיקול דעת לגבי איזה סוג של מסמך חוב יונפק. ארצות הברית הנהיגה לראשונה גבול חוב סטטוטורי בחוק החירות השני ב-1917. חקיקה זו קובעת מגבלות על הסכום המצטבר של החוב, מאחר שיכול להיות שנצבר דרך קטגוריות אזרחיות של החוב (כגון אג"ח וחשבונות). בשנת 1939, הקים הקונגרס את הגבול הראשון על סך החוב שנצבר על כל מיני מסמכים.

לפני חוק התקציב והבקרה של 1974, תקרת החוב מילאה תפקיד חשוב המאפשר לקונגרס לקיים שימועים ודיונים על התקציב. ג'יימס סורוביצקי טען כי תקרת החוב איבדה את התועלת שלה לאחר רפורמות אלה לתהליך התקציב.

ב-1979, כאשר ציין את הבעיות הפוטנציאליות של פגיעה בברירת מחדל, הוביל דיק גפהארדט את "חוק הגאפארטט", חוק פרלמנטרי שהחשיב את תקרת החוב שהועלתה כאשר התקציב עבר. זה פתר את הסתירה בהצבעה על הקצאות, אך לא הצביע לממן אותן. הכלל עמד עד אשר בוטל על ידי הקונגרס בשנת 1995.

הנשיא רונלד רייגן נלחם בהתנגדות דו-מפלגתית מהקונגרס להגדלת גבול החוב ב -1981.

משבר תקרת החוב של 1995

הוויכוח על תקרת החוב ב -1995 הוביל לעימות על התקציב הפדרלי, שלא חלף, והביא להפסקת הממשל הפדרלי בארצות הברית ב -1995 וב-1996.

משבר תקרת החוב של 2011

בשנת 2011, הרפובליקנים בקונגרס דרשו הפחתת הגירעון במסגרת העלאת תקרת החוב. טענה זו נפתרה ב 2 אוגוסט 2011 על ידי חוק הפיקוח על התקציב של 2011.

ב-5 באוגוסט 2011, פרסמה S&P את הדירוג הראשון של דירוג האשראי הממשלתי הפדרלי של ארצות הברית, בהסתמך על אזהרותיהם, הקושי לגשר על הצדדים, ושהסכם שהתקבל נפל בהרבה מן "העסקה הגדולה", ההפחתה בדרגת האשראי וכשל תקרת החוב תרמו לממוצע הדאו ג'ונס בירידה של כמעט 2,000 נקודות בסוף יולי ואוגוסט. לאחר הורדת הדירוג עצמו, ה-DJIA היה אחד הימים הגרועים ביותר בהיסטוריה שלו ונפל ב -635 נקודות ב -8 באוגוסט.

משבר תקרת החוב של 2013

בעקבות העלייה בתקרת החוב ל-16.394 טריליון דולר בשנת 2011, שוב הגיעה ארצות הברית לתקרת החוב ביום 31 בדצמבר 2012 והאוצר החל לנקוט צעדים יוצאי דופן. הצוק הפיסקלי נפתר עם חלוף חוק מס הכנסה של אמריקן אקספלורד, אך לא נעשתה כל פעולה על תקרת החוב. בעקבות הפחתות המס מ- ATRA, היה על הממשלה להעלות את תקרת החוב ב -700 מיליארד דולר למימון פעילותה עד סוף שנת הכספים 2013. צעדים חריגים היו אמורים להיות ממוצים עד 15 בפברואר. משרד האוצר אמר כי הוא לא נקבע כדי לקבוע סדרי עדיפויות, וכי הוא נתן את חוות הדעת כי לא ברור אם יהיה חוקי לעשות זאת.

הדיונים על תקרת החוב

קטגוריה:ארצות הברית: היסטוריה כלכלית קטגוריה:ארצות הברית: כלכלה