בשנת 1991 הקים שר החינוך דאז, זבולון המר, ועדה מיוחדת בראשותו של נשיא מכון ויצמן לשעבר, פרופ' חיים הררי, במטרה לבחון את נושא החינוך הטכנולוגי-מדעי בישראל.

מטרת התכנית הייתה ארגון מחדש ושדרוג של מקצועות המדע, הטכנולוגיה והמתמטיקה בכל הגילאים, מתוך רצון לקדם את החינוך למדע וטכנולוגיה בישראל לקראת המאה ה- 21. כדי לפתח אוריינות מדעית וטכנולוגית לכלל אוכלוסיית התלמידים בכל המגזרים, כחלק מההשכלה הכללית הנדרשת כיום ותידרש בעתיד.

באוריינות המדעית והטכנולוגית גלומות יכולות רבות: היכולת ללמוד באופן עצמאי, ולהשתמש בידע מדעי וטכנולוגי ובמיומנויות קוגניטיביות ותחושתיות להבנת תופעות בעולם, לפתרון בעיות, לקבלת החלטות ולפיתוח עמדות בסוגיות חברתיות במעגלים רבים בסביבה הקרובה והרחוקה; היכולת לשאול שאלות, לאתר ולהעריך מקורות מידע באופן ביקורתי; היכולת להיות מעורב בחיים האזרחיים באופן מושכל, תוך הפעלת שיקולי דעת המסתמכים על ידע והיכולת להתמודד עם אתגרי מציאות משתנה במהירות ולהיות חלק ממנה, כשותפים לפיתוחה ושגשוגה.

בשנת 1992 הגישה ועדת הררי את המלצותיה בדו"ח מיוחד שזכה לשם: "מחר 98". השם נבחר מפני שהוועדה הציעה לסיים את מימוש המלצותיה בשנת 1998, שנת היובל. הדו"ח כלל המלצות לתכנים לימודיים חדשים, שינויים ארגוניים במערכת, הכנסת מחשבים לבתיה"ס ותחשיב התקציבים הנדרשים לרפורמה.

ההערכה הייתה שיידרשו 1.4 מיליארד שקל, מעבר לתקציב החינוך השוטף, כדי לממש את המלצות הוועדה. למרות העלויות האדירות אומצו ההמלצות, ו"מחר 98" יצא לדרך. מורים רבים הוכשרו במרכזים פדגוגיים מיוחדים; נכתבו תוכניות לימודיות חדשות; הותקנו תשתיות מחשוב בבתי ספר שונים והוקמה מנהלת מיוחדת לפרויקט שתקוות רבות נתלו בו. ואולם, למרות החזון השאפתני וכל הרצון הטוב, הפרויקט נתקל בקשיים רבים, עבר שינויים תוך כדי מימושו ובסופו של דבר דעך אל ספרי ההיסטוריה של מערכת החינוך בישראל.

בשנת 1998 קוצץ תקציב הפרויקט ופרופ' הררי התפטר מתפקידו ב"מחר 98". יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה אז, זהר זיסאפל, הוציא הודעה מיוחדת שקבלה על הפגיעה בפרויקט וקראה לממשלה לשנות את החלטתה: "ההיסטוריה לא תסלח למי שיחמיץ הזדמנות נדירה להעמיד את ישראל בראש האומות בתחום המדעי והטכנולוגי, תוך ביטול הפערים החברתיים והכלכליים בתוכה", טען זיסאפל. אבל הדעיכה המשיכה, ובשנת 2002 החליטה שרת החינוך לימור לבנת לסגור את מרכזי ההכשרה המיוחדים של הפרויקט.

בשנת 2016 יצא דו״ח שסוקר את הלקחים מהתוכנית שנכתב על ידי שרה קליין שמרצה בתחומי המדעים והוראת המדעים במכללת 'אורות ישראל' ובמכללת 'חמדת הדרום'. מן הסקירה עולה כי דוח 'מחר 98' נותן את אותותיו לאורך השנים בהיבטים רבים של החינוך למדעים, הן באשר להוראת המדעים בחטיבת הביניים והן באשר למורים. ללא ספק, תכנית 'מחר 98' מהווה התשתית הרעיונית והלוגיסטית של מערכת החינוך המדעי-טכנולוגי בחטיבת הביניים. כמו כן, הניחה התכנית את היסוד להטמעת טכנולוגיות הלמידה הממוחשבות והמתוקשבות, המשתנות ללא הרף ומעצבות את פני הוראת המדעים והטכנולוגיה בעיקר בחטיבת הביניים, החטיבה העליונה ובמוסדות האקדמיים

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה