ויקיפדיה

משתמש:אקראי אחר/אלטרואיזם אפקטיבי לעיין ערך

אלטרואיזם אפקטיבי לעיין ערך עריכה

איך לעשות טוב – טוב יותר

אלון עזר

היזם פול גרהם משוכנע שהדרך הכי מסוכנת להפוך מעשיר לעני היא לא פינוק עצמי[1]. הוא התחיל לתהות על כך כשהתעשר ממכירת הסטארט-אפ שלו. קשה לבזבז כסף בלי לשים לב, הוא גורס. ברגע שמוציאים אלפי שקלים, אזעקות בראש יתחילו לצפצף. מגיל צעיר למדנו שאנחנו צריכים לרסן את הדחפים שלנו, ולדחות סיפוקים. לפי גרהם, הדרך הכי מסוכנת לאבד כסף היא באמצעות השקעות. כשאנחנו משקיעים, האזעקות לא פועלות – זאת לא הוצאה, רק העברה של הכסף ממקום למקום. אבל האמת היא שקל לאבד מיליונים בהשקעה לא מוצלחת.

לדידו, הפתרון הוא לפתח אזעקות חדשות, וזה לא קל. אזעקות שיתריעו מפני השקעה רעה הן משהו שצריך לרכוש, ואת היכולת להבדיל בין השקעה טובה להשקעה רעה צריך לפתח. הדבר נכון גם לגבי זמן, הוא אומר. כשאנחנו מבזבזים זמן, קל לשים לב. אם נראה טלוויזיה במשך כמה שעות, אזעקות בזבוז הזמן כנראה יתחילו לצפצף. זה לא מאתגר וזה כיף? צריך לחזור לעבוד. אבל קל מאוד להשקיע זמן רב בדברים שלא באמת תורמים לנו. יום שלם יכול להתבזבז על דברים שלא באמת יובילו אותנו לשום מקום. כתלמידים, אנו עלולים להתפתות להסחות דעת בזמן למידה. אנו יכולים גם ללמוד משהו ולשכוח אותו אחרי שבועיים. כעובדים, אנו יכולים לבזבז זמן במענה על מיילים לא חשובים, או בהשתתפות בישיבה מיותרת. כחברים, ייתכן כי נבלה עם אנשים שאנחנו לא באמת מתחברים אליהם, והרשימה ממשיכה. בגלל שהדברים האלה מאתגרים ולא כיפיים, הם נראים כמו עבודה רצינית, אבל בפועל הם השקעה גרועה.

אני חושב שפילוסופיית ההשקעות הזאת דומה גם בעשיית טוב לאחרים. למעשה, אני חושב שבהקשר זה היא נכונה וחריפה פי כמה. הפספוס בנושא לא נגרם מחוסר רצון; רוב האנשים שאני מכיר רוצים להשפיע לחיוב על הסביבה. אני חושב שממש כמו זמן, רוב הטוב שאנחנו "מבזבזים" נגרם מהקושי להבדיל בין השקעות טובות להשקעות רעות.

כצעיר בן 19 שעדיין לא באמת יודע מה יעשה בחייו, וגם סתם כאדם בחברה, השאלה של איך לעשות טוב מעסיקה אותי מאוד. במשך זמן רב חשבתי שאלמד מדעי התזונה ואעסוק במניעת מחלות. לאחר שסיימתי את כיתה י"ב, התברר לי שיש תנועה עולמית בשם "אלטרואיזם אפקטיבי" (Effective Altruism – EA). התנועה הזאת שמה לה למטרה למצוא את הדרכים הטובות ביותר לעשות טוב ולהפיץ אותן. האנשים בתנועה לא מאוחדים על ידי פתרון מסוים לבעיות העולם, אלא על ידי דרך חשיבה. הם מנסים למצוא את הדרכים שבאמצעותן כמות נתונה של עבודה תסייע לאחרים בצורה יוצאת דופן. התנועה הזאת שינתה לי את ההסתכלות על מטרותיי בעולם, וגם את הבחירה בתחום עיסוק. במאמר הזה אני מתכוון לעמוד על כתפי ענקים ולהתבסס על המחקר והרעיונות שמאחורי "אלטרואיזם אפקטיבי". אני מבקש להציג מדוע קשה להשקיע באחרים בצורה נבונה, ואיך בכל זאת ניתן לעשות זאת.  

איך נראית השקעה?

כל השקעה של זמן או כסף מגיעה מהחלטה להשקיע בדבר מסוים על פני כל האלטרנטיבות. כדי להבין למה רובנו לא מצליחים להשקיע טוב באחרים, צריך קודם להבין איך אנחנו משקיעים משאבים בעצמנו.

ראשית, אנחנו משתמשים במידע קיים. אני הולך לסרט כי הוא של במאי שאני אוהב, או שאני נפגש עם הבויז כי אני יודע שבפעמים קודמות נהניתי. במהלך האירוע אני חווה חוויה, שמורכבת מהרגשות ומהמחשבות שלי. יש לי משוב מהחוויה הזאת – כמה נהניתי.

לבסוף, אנו משקיעים לפי מידע חדש. אני משתמש בכל המידע, הישן והחדש, כדי לקבל את ההחלטה הבאה.

לעומת זאת, בהשקעה באחרים קיים שוני מהותי. המשוב שלנו משובש. הוא בדרך כלל מבוסס על החוויה שלנו ולא של אחרים –  האם הרגשנו שאנו בני אדם טובים יותר?

אין לנו בהכרח מושג איך הרגישו האחרים, ואיך הם היו מרגישים לו לא היינו משקיעים בהם. הדבר הזה הוא חצי צרה כשמדובר באנשים שאנחנו מכירים או רואים – אותם אנחנו מבינים יותר. הם נותנים משוב לגבי התמיכה שסיפקנו להם, בשפת גוף ובמילים. ייתכן שנראה אותם שוב ונוכל להבין אם התמיכה שלנו באמת שינתה משהו.

אבל כשמדובר באנשים שאנחנו לא מכירים ורואים, אין סיכוי שנדע איך התרומה שלנו השפיעה. כמעט שאין משוב. הדבר נכון בין שאימצנו מקצוע שלדעתנו יתרום לאחרים (חוקר, פעיל ציבור וכו') ובין שתרמנו לעמותה.

[yd1]

איך פותרים את הבעיה?

אם אנו רוצים למקסם את העזרה לאחרים, ההחלטה היכן לתרום צריכה להתחיל אצל הנתרם. עד כמה שזה מוזר, הרגשות האישיים שלנו לא משנים לנתרמים. לדוגמה, אנו לא צריכים לתרום בהכרח דווקא לאגודה למלחמה בסרטן בגלל שיש לנו קרוב שנפטר מהמחלה. יש שיקולים אחרים שיש להביא בחשבון, ויש להפריד בין הרגשות האישיים שלנו לבין התועלת של הנתרמים.

אם מישהו תורם לאגודה למלחמה בסרטן בגלל קרוב שחלה, האם הוא באמת מעוניין לסייע למלחמה בסרטן, או למלחמה במחלות ובסבל בכלל? הרבה מהתרומות שלנו באות ממקום של רצון אוניברסלי לטוב, שלא קשור לתחום הספציפי שאנחנו תורמים לו. אנחנו פשוט חושבים על תחום מסוים כי הוא נמצא לנגד עינינו. עם זאת, אין זה אומר שאנחנו לא צריכים להתחשב ברגשות אישיים כלל, בגלל שתרומה ממקום רגשי מספקת יותר ומגדילה את הסבירות שנתרום שוב.

אז איך מוצאים את הדרכים הכי טובות לעשות טוב?

כנזכר, יש שתי דרכים עיקריות לתרום לאחרים: דרך המקצוע שלנו (רופא, מורה…), ודרך תרומה לעמותה. ראשית, נסקור את התרומה לעמותות לשם נוחות ההדגמה. השאלה שלנו היא בעצם: מה הנתרמים הכי צריכים? התשובה מסובכת. יש בעולם המון אנשים וחיות שצריכים המון דברים שונים: חיסונים, תמיכה נפשית, תנאי מחיה טובים יותר, אוכל, כסף למחקר ועוד ועוד. איך נשווה בין עמותה שמספקת מזון ובין כזו שמספקת תמיכה נפשית או מלגות חינוך? אציג כעת שתי גישות להתמודדות עם הבעיה הזאת.

גישה 1 – קונצנזוס קופנהגן

בספטמבר 2000 החליט האו"ם לנסות משהו חדש: להציב לעצמו מטרות מוחשיות להתפתחות עולמית. הארגון פרסם שמונה מטרות שבכוונתו להשיג עד שנת 2015 (Millennium Development Goals – MDGs). המטרות הקיפו דברים כמו מלחמה באיידס ובמלריה, חינוך יסודי אוניברסלי, קיימות ושוויון מגדרי. על פניו, זה נשמע רעיון טוב. הצבת מטרות קונקרטיות מסייעת להשגת יעדים, והיעדים האלה התקבלו בהסכמה רחבה מאוד בין המדינות.

אבל היה אדם אחד שחשב שיש ברעיון הזה פגם גדול. ביורן לומבורג, ד"ר למדע המדינה מדנמרק[2], טען שה-MDGs צריכות להיות מדורגות לפי חשיבות, כי כשמתחייבים ליותר מדי מטרות, זה כמו לא להתחייב לאף מטרה. עדיף להשקיע כמה שיותר משאבים במטרות הטובות ביותר מאשר להשקיע את חלקם במטרות פחות טובות. שוב נשאל, איך אפשר להשוות בין מטרות כל כך שונות?

ללומבורג היה רעיון מהפכני – מה אם נשתמש במודל של חברות מסחריות בשביל עמותות? המדובר במודל "החזר השקעה" (Return on Investment – ROI).המודל בעצם חוזה את מספר הדולרים הנוספים שתניב השקעה של כל דולר, בין שבאמצעות מניעה של הוצאות מיותרות ובין שבאמצעות תפוקה מוגברת. הוא השווה זאת לתפריט במסעדה. בכל מסעדה אנו מקבלים תפריט שנכתבים בו מחירי המנות והמרכיבים שלהן. בתפריט של "קונצנזוס קופנהגן" - [yd2] השם שלומבורג נתן לפרויקט - כתוב מחיר המטרה וכמה היא תתרום לאנושות. לומבורג גייס צוות מחקר שהורכב מכלכלנים בעלי שם עולמי, כולל ארבעה זוכי פרס נובל, כדי לדרג את הבעיות שיש להתמודד עימן. הצוות פרסם עשרות דוחות מחקר עבור עשר בעיות עיקריות נבחרות. כך זה נראה בדו"ח הראשון שיצא ב-2004:

וככה זה נראה ב-2015, בדו"ח הכי חדש:

לומבורג עשה היסטוריה. לראשונה הוצג שימוש רחב היקף בעקרונות שעומדים בבסיס האלטרואיזם האפקטיבי: סדר עדיפויות, עלות–תועלת, ושימוש זהיר במומחים ובראיות כדי להבין את אלה. בגלל שהקונצנזוס התקבל בצורה חיובית, לומבורג שכלל את השיטה שלו כך שתתאים לתחומים נוספים.

אז מה הראו תוצאות הקונצנזוס?

בכל הדוחות השונים של הקונצנזוס [yd3] התקבלה התוצאה שהשקעות גרועות יכולות לעלות סכום כסף גבוה יותר מהסכום שהן מניבות. ההשקעות הכי טובות, לעומת זאת, הן ממש מצוינות. למעשה, על פי קונצנזוס 2015, ההשקעות הכי טובות יניבו יותר מ-$40 על כל $1 שמושקע! התחומים היעילים[yd4]  והרווחיים ביותר הם בעיקר כאלה הנוגעים למדיניות ממשלתית (סחר והגירה חופשיים) ולבריאות ועוני עולמיים (אמצעי מניעה לנשים, טיפול וחיסונים נגד מחלות מידבקות, תזונה משופרת לילדים). השקעה קטנה יחסית ומוגבלת בזמן בתחומים הללו מספיקה כדי להביא לתוצאות ארוכות טווח.

במשך רוב חיי לא חשבתי שיש לי חובה מוסרית לתרום לעמותות. חשבתי שאני תורם לחברה בכך שאני אזרח מתפקד – עובד, משלם מיסים, קונה דברים בכספי ועוזר לחבריי. עד שנתקלתי בקונצנזוס קופנהגן. כשנתקלתי בקונצנזוס, התחלתי להבין את הכוח האדיר שיכול להיות לי בהשפעה על אחרים. בעזרת תרומה של עשרה שקלים למקום הנכון, אני יכול להרוויח מעל 400 שקלים לטובת אנשים אחרים! ולא אנשים כמוני. האנשים האלה הם ברוב המקרים בין האנשים הכי עניים בעולם. ככל שיש לך פחות, כך תרומה תעזור לך יותר. נוסף על כך, הבנתי את ההבדל העצום בין תרומות שונות. לתרומות הכי טובות יש ROI של מעל 40, בעוד לתרומות הכי פחות טובות יש ROI של פחות מ-0.5 (כלומר הן מפסידות כסף). זה הבדל של פי 80!

קונצנזוס קופנהגן בעצם הביא לתחילת המסע שלי לאלטרואיזם אפקטיבי וגרם לי להבין את הכוח של תרומה אפקטיבית. התחנה הבאה – GiveWell.

גישה 2 – GiveWell

ייתכן ששמתם לב שיש פגם במתודולוגיה של קונצנזוס קופנהגן. למעשה, החולשה שלו קשורה בנקודת החוזק שלו: הוא מעריך הכול בכסף. אבל ברור שבבריאות ובחיים קיים ערך מהותי, שאינו קשור בכסף. כמו כן, הקונצנזוס לא נותן המלצות ספציפיות לגבי עמותות שניתן לתרום להן. יכול להיות שהתחום עצמו טוב להשקעה, אבל הניהול של העמותות בו גרוע. חשוב לבחון זאת, משום שיעילות התרומה נמדדת לפי המכפלה הבאה: יעילות תרומה = יעילות התחום X יעילות העמותה[aUa5]

אבל כמו שכבר הבנתם, ישנו ארגון שמטפל בשתי הבעיות האלה. ב-2006, שני עובדים בקרן גידור יצרו קבוצה לא רשמית עם הקולגות שלהם במטרה למצוא עמותות אפקטיביות. הולדן קרנופסקי, אחד משני המייסדים, אמר[3]:

טוב, זה פשוט – זה התחיל עם הרצון שלנו לתת קצת לצדקה. אתה יודע, שנינו היינו די מרוצים בעבודות הקודמות שלנו, אבל כשרצינו לתת לצדקה לא הצלחנו למצוא את המידע שהיינו צריכים כדי להיות בטוחים שהמקום שנתנו לו ישפיע בסופו של דבר על אנשים בצורה משמעותית. ומה שאני מתכוון בזה, הוא שאני לדוגמה מעוניין במים נקיים באפריקה. והתקשרתי לארגון צדקה לשאול אותם מה הם עושים, והם היו אומרים, ובכן, 20 דולר יספקו לילד מים נקיים לכל החיים. והייתי אומר "מה זאת אומרת? איך אתם עושים את זה? האם אתם חופרים בארות? איפה אתם חופרים את הבארות האלה? כמה זמן מחזיקה הבאר? למה הילדים היו צריכים מים נקיים? מה יקרה להם אם הם לא יקבלו את המים הנקיים?" [...] ולדברים האלה לא היו להם תשובות.

ב-2007 החליטו השניים להקים את GiveWell, עמותה שמטרתה למצוא את העמותות היעילות והטובות ביותר ולהעביר להן כסף. GiveWell עובדת בצמוד עם העמותות שלה כדי לבחון את רמת היעילות של כל אחת.

לפי מה GiveWell בוחנים יעילות? ברור שאי אפשר להשוות ישירות בין עמותה שמספקת מים נקיים לעמותה שמסייעת בחינוך. GiveWell נקטה גישה מעניינת בנושא. העובדים של GiveWell מנתחים סקרים באוכלוסיות היעד, דנים בהם, ולפי זה נותנים משקל מוסרי למוות מסוגי מחלות שונים ולעלייה ברמת העושר[4].

כך, GiveWell מביאה בחשבון גם תועלת כספית וגם את ערך החיים.

בקיצור, GiveWell מנתחת את היעילות של עמותות בקפדנות ובעבודה צמודה עם הדו"חות שלהן. נכון להיום, מאות עמותות עברו ניתוח קפדני על ידי GiveWell, אך רק ארבע מומלצות כעמותות הטובות ביותר (Top Charities)[5]. שתיים מהן מחלקות תרופות ורשתות למניעת מלריה, אחת משלמת להורים כדי שיחסנו את ילדיהם, ונוספת מחלקת לילדים קטנים כמוסות של ויטמין A.

כמה עולה להציל חיים?

בתרבות שלנו, הצלת חיים היא ערך מקודש. האמת היא שהיום קל יותר להציל חיים מאי פעם. יותר מכך – אני מאמין שכל מי שקורא את המאמר יוכל להציל כמה וכמה אנשים במהלך חייו. GiveWell העריכו כמה עולה הצלת חיים לכל אחת מארבע העמותות שהם ממליצים עליהן. המחיר הנמוך ביותר הוא בעמותה Helen Keller INTL:  כ-$4000 (כ-15,000 ש"ח), חצי ממכונית חדשה. העמותה נותנת ויטמין A לילדים עד גיל חמש במדינות מתפתחות, מה שמחזק את המערכת החיסונית שלהם. חוץ ממניעת מוות, נמנעות גם המון מחלות. לא מדובר ב"סתם" חיים, אלא בחיים של ילד קטן. כלומר, אפשר להציל חיים בלי להקריב הרבה. צריך רק להשקיע לאורך די זמן. בהערכה של GiveWell קיים אומנם ממד של אי-ודאות, אבל חייבים להודות שהיא מרשימה מאוד.

לסיכום, אם מחפשים היכן לתרום לעמותות שהוכח שעוזרות לאנשים, GiveWell הוא המקום. אז יופי, אפשר ללכת הביתה?

עוד לא.

ראשית, ישנן עוד הרבה עמותות אפקטיביות שפועלות – בגישות שונות – בתחום של בריאות ועוני עולמיים. חלקן מתמקדות בשינוי החוק, חלקן עוזרות לעמותות חדשות להצליח, וחלקן מקימות עמותות חדשות בתחומים שנמצאו יעילים[6]. עוד לא ברור מהי הגישה הכי אפקטיבית.

אבל יש בעיה גדולה יותר. GiveWell מנתחת רק עמותות שיש ראיות טובות לכך שהן מסייעות לבני אדם, וקונצנזוס קופנהגן ניתח מטרות שהומלצו על ידי האו"ם. כך יוצא שהנושאים העיקריים שעוסקים בהם הן קונצנזוס קופנהגן והן GiveWell קשורים בבריאות ובעוני עולמיים. אבל האם אלה באמת התחומים הכי יעילים? זו הרי השאלה שמטרידה אותנו (ובמקרה גם משמשת כנושא נצחי לוויכוח בתנועת האלטרואיזם האפקטיבי). כעת אציג אלטרנטיבות, ואת האופן שבו הגיעו אליהן.  

חשיבות, מוזנחות, פתירות

כלל האצבע לניתוח היעילות של תחומים הקשורים באלטרואיזם אפקטיבי נעשה בעזרת מכפלה של שלושה גורמים:

·      חשיבות (Importance) – כמה חשובה הבעיה? כמה טוב יהיה לעולם אם נפתור אותה?

·     מוזנחות (Neglectedness) – כמה אנשים כבר עובדים על הבעיה? פחות משכדאי? ההנחה היא שככל שעובדים יותר על הבעיה, כך יהיה קשה יותר לתרום לפתרונה. יש שיקראו לזה תפוקה שולית פוחתת או כלל ה-80/20.

·     פתירות (Solvability) – כמה קל לפתור את הבעיה באופן כללי? כמה משאבים צריך ומה הסיכוי להתקדם?

היגיון בריא יראה לנו שאם בעיה מקבלת דירוג גבוה בשלושת הפרמטרים, כדאי מאוד לנסות לפתור אותה.

עוני ובריאות עולמיים עומדים היטב בקריטריונים האלה. כמו שכבר ראינו, אלו הם תחומים חשובים מאוד, בעלי השפעה על מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם. הם גם די מוזנחים – כמות הכסף שהולכת לתחומים הללו היא קטנה יחסית[7]. בעיות רבות הקשורות בהם הן פתירות – אנחנו יודעים איך למנוע מחלות מין או מלריה, או איך אפשר לתמרץ חיסונים או לתת לילדים ויטמינים.

אבל אם שואלים את מרבית הקהילה של אלטרואיזם אפקטיבי, יש עוד תחומים שעומדים בקריטריונים האלה, אפילו יותר מעוני ובריאות עולמיים, ולכן רבים בקהילה בוחרים לעסוק בהם.

תחום עשייה: חקלאות בעלי חיים

אני רוצה שתנסו לנחש כמה חיות הורגת האנושות בשנה לטובת מזון.

תחשבו...

יש לכם הערכה?

אם ההערכה שלכם היא 80 מיליארד, הערכתם נכון.

80 מיליארד חיות נהרגות בשנה בשביל בשרן[8]. מיליארדים מהן יונקים עם מוחות מפותחים – פרות, חזירים, כבשים ועיזים – יצורים שבבירור יכולים להרגיש כאב. ישנן ראיות חד-משמעיות שגם עופות כמו תרנגולות והודו יכולים להרגיש כאב[9][10]. החיות האלה לעיתים קרובות מבלות את חייהן בכלובים קטנטנים שבהן הן אפילו לא יכולות להסתובב, נהרגות בלי חומר הרדמה, וזוכות ליחס נורא בחייהן. את זה אתם בטח רגילים לשמוע, אבל מה שאולי לא שקלתם הוא את הדרך הטובה ביותר לעזור לחיות האלה. אני מניח שכולכם מכירים צמחונים. הם מהווים 5%-10% מהאוכלוסייה בארץ[11]. אבל אף שהם תורמים לשיפור המצב,  צמחונות וטבעונות הן כנראה לא הפתרונות היעילים ביותר לבעיית הסבל של בעלי החיים בחקלאות.

בעיית הסבל בחקלאות בעלי חיים נובעת משני גורמים בסיסיים. האחד הוא כמובן הביקוש למוצרי בעלי חיים, והשני, שלא פחות חשוב, הוא היחס הנוראי שבעלי החיים מקבלים בחייהם.

החולשה של הצמחונות והטבעונות היא שהן מטפלות רק בגורם אחד – הביקוש, אך אם אנחנו רוצים להילחם בסבל, עלינו לשפר גם את תנאי המחייה של בעלי החיים. למעשה, יש פרוטוקול שכל חקלאי שמגדל בעלי חיים צריך לציית לו ושיכול להבטיח תנאי גידול טובים: קוראים לו החוק. השפעה על החוק, בצורת שדלנות ואקטיביזם, יכולה להיות דרך יעילה לשפר את תנאי הגידול של בעלי חיים וגם להקטין את הביקוש למוצרים מהחי (מיסים על מוצרים מהחי, סבסוד וייבוא של אלטרנטיבות מהצומח וכו'[12]).

גם בתחום הזה יש הבדל תהומי בין עמותות אפקטיביות יותר ופחות. קשה לגרום לאנשים לשנות את הרגלי הצריכה שלהם, ולכן עמותות וחברות אפקטיביות בדרך כלל נוקטות גישות פרגמטיות יותר ומשתמשות ב"מינוף" – ניסיון להשפיע על גורם קטן שמחזיק הרבה כוח. הן מעודדות שינויים חוקיים, מדרבנות חברות מזון גדולות לקנות ממקורות שגורמים לפחות סבל, וממריצות הוזלה ופיתוח של אלטרנטיבות מן הצומח. לשם דוגמה, לאדם פרטי קשה לשנות את ההרגלים שלו, אבל למנכ"ל של חברת מזון קל למדי להורות לחברה לקנות ביצים מתרנגולות חופשיות יותר, או לדאוג ליותר אפשרויות צמחוניות. ומה אתם חושבים שמביא לשינוי גדול יותר?

כשאדם נעשה טבעוני או צמחוני, השיפור הישיר מבחינת בעלי חיים הוא שבמקום שיצרוך X חיות בשנה, הוא יצרוך אפס, כלומר מצב זהה למצב שהיה לו לא היה נולד. כשאדם תומך בעמותה אפקטיבית בתחום, הוא יכול לעשות יותר מכך.

החשיבה הזו נראית לאנשים רבים שגויה. הקרבה עצמית נראית לנו כדרך הלגיטימית ביותר להיות טובים. אנו סבורים שאדם הוא טוב יותר אם הטוב שלו נובע מהקרבה עצמית. מכיוון שלרוב האנשים קל יותר לתרום $100 לארגון צדקה מאשר להיות טבעונים, זה נראה כמו רמאות. אבל לחיות לא אכפת אם השיפור נעשה בעזרת טבעונות או בעזרת תרומה לעמותה יעילה. רק השיפור הוא שמשנה. כשאנחנו מסתכלים על הדברים מנקודת המבט של הנתרמים, אנו יכולים להפיק יותר תועלת.

אדגיש, גם צמחונות וטבעונות מוסיפות למאבק, ויש להן ערך רב. הסבל שאפשר למנוע בעזרת צמחונות וטבעונות הוא ללא ספק גדול הרבה יותר מהיעדר ההנאה שתיגרם מהימנעות מבשר, מביצים וכו׳. כמו כן, הבחירה בהן היא אמירה חברתית ברורה בנוגע לזכויות בעלי חיים, שיכולה להשפיע גם על הקרובים לנו. לפי סקר מ-2019, כמעט חצי מהאלטרואיסטים האפקטיביים הם צמחוניים או טבעוניים[13], ואין זה מקרה.

הנקודה הזאת חשובה – כל רמה של טוב היא טובה. הדבר נכון גם לגבי התנדבות – אם עשיתם טוב, כל כמות של טוב, זה מצוין. הזדמנויות יעילות יותר לעשות טוב לא גורעות מטוב שנעשה. אני חושב שכדאי לנסות לחפש את ההזדמנויות הכי יעילות לטוב, אבל אנחנו חייבים לאזן זאת עם פעילויות מספקות רגשית. אני נהנה לדעת שעזרתי לאדם עני שלעולם לא אכיר, או שתרמתי מעט לסיכוי שיהיו לנו כלי AI בטוחים, אבל זה לא מספק רגשית כמו עזרה למישהו שאני רואה ומתחבר אליו. אם נתעלם מהרגשות שלנו, יש סיכוי טוב שנישחק.

תחום עשייה: סכנות קיומיות

עד עכשיו דיברנו על דברים שקיימים בעולם כרגע, אבל חלק מהקהילה גם חושב על העתיד. בגלל שעתיד האנושות יכול להיות רחב לאין שיעור, הפוטנציאל להשפעה שהוא טומן בחובו עצום - אולי יותר מכל תחום אחר.

אז מה הן סכנות קיומיות?

סכנות קיומיות הן בעיות שיכולות להשמיד את האנושות, או לפגוע בהתקדמות שלה לתמיד. אתמקד כעת  בעיקר בבעיות של הכחדת האנושות, שכן זוהי סכנה ברורה יותר. אנו דנים כאן בבעיה ספקולטיבית, כזאת שייתכן שתתרחש וייתכן שלא. לכן, החשיבות שלה נמדדת בעזרת שני פרמטרים: מידת ההשפעה שלה אם תתרחש, והסיכוי שתתרחש.  

באשר לחשיבות של הבעיה אם תתרחש, ברור למדי שהכחדת האנושות היא אחת הבעיות החשובות ביותר שניתן להעלות על הדעת. זה מילולית סוף העולם. כל האנשים, המשפחות והחברים בעולם ימותו. אפילו יותר עצוב, אף אחד כבר לא יוכל לצפות בסדרה אווטאר. אבל למעשה, הבעיה אפילו חשובה משהיא נראית במבט ראשון. היא לא רק תפגע באנשים שחיים היום, אלא בכל הפוטנציאל להמשך קיום האנושות. כיום יש כשמונה מיליארד אנשים על כדור הארץ, וההערכה היא שעד היום 117 מיליארד אנשים חיו אי פעם[14].

מספר האנשים שיכולים להתקיים ולחיות חיים שמחים אם לא ניכחד יכול להגיע לטריליונים ויותר. מאמר אחד מציע שעלינו להיות פסימיים מאוד כדי לחשוב שהעתיד יכלול פחות מ-100 טריליון אנשים בממוצע[15]. זאת בעיקר בגלל הפוטנציאל העצום של התפשטות אנושית. לדוגמה, באותו מאמר הוצגה הערכה שאם נצליח להתפשט בכל גלקסיית שביל החלב נוכל להגיע ל-1045 אנשים. כלומר, לפי ההערכות הכי אופטימיות, היחס בין האנושות שחיה עד היום לפוטנציאל שלנו הוא כמו היחס שבין גרגר חול קטנטן למדבר סהרה. אני לא מגזים, עשיתי את החישוב. אם כן, אנו מבינים שפוטנציאל האנושות בעתיד הוא עצום.

האם צריך להיות אכפת לנו מאנשים שעוד לא נולדו? יש ניסוי מחשבתי שאני אוהב בנושא. נגיד שאתם הולכים בשביל קטן ליד הבית ומפילים בטעות בקבוק זכוכית ושוברים אותו. אתם יודעים שיש ילד שתמיד הולך יחף בשביל הזה, ואם לא תאספו את השברים הוא יידקר היום. האם תאספו את השברים? כעת נניח שאתם יודעים שהולכים בשביל הזה לעיתים נדירות, ואם לא תאספו את השברים הילד כנראה יידקר בעוד 10 שנים. האם תאספו אותם? ואם זה יהיה בעוד 1000 שנה?

נניח שעדיין לא אכפת לנו מאנשים שטרם נולדו. הינה מסקנה אבסורדית של הגישה הזאת, שלקוחה מפורום האלטרואיזם האפקטיבי[16]:

אתה מפיל את הבקבוק ולא מנקה אותו. עשר שנים מאוחר יותר, אתה חוזר לאותו מקום ונזכר בבקבוק הזכוכית. הרסיסים עדיין שם, ולמרבה האימה, לנגד עיניך, ילדה נחתכת מהרסיסים. אתה חש כאב ואשמה, ומרגיש שחוסר האכפתיות שלך לפני עשר שנים היה מגונה מוסרית. אבל אז, אתה נזכר שמבחינה מוסרית אנשים עתידיים היפותטיים אינם חשובים, וצועק: "בת כמה את?"  הילדה מרימה את מבטה, מבולבלת. "אני בת שמונה." ואז אתה תוהה אם מה שעשית באמת לא משנה מוסרית. האם אנשים עתידיים באמת לא חשובים? האם זה מוצדק לבטל את ההשלכות של מעשיך בעבר? הרי לפני 10 שנים הילדה עוד לא נולדה...

מקווה ששכנעתי אתכם.

אם יש בכם איזושהי אמונה שהעולם הוא טוב[7], או שסביר שהוא יהפוך לטוב, ברור שגם סיכוי קטנטן להכחדת האנושות בקרוב הוא דבר נורא ומהווה בזבוז של המון פוטנציאל. גם אם אתם חושבים שהעולם כמו שהוא היום רע, יכול להיות שבעתיד נפתור הרבה בעיות. האנושות התקדמה מוסרית, מדעית וטכנולוגית בצורה קיצונית במאות השנים האחרונות, ואני לא מוצא סיבות טובות לחשוב שההתקדמות הזאת תיעצר. חוץ מסכנות קיומיות כמובן.

מה הסיכוי להכחדה? לאף אחד אין באמת מושג. אנחנו טובים בלהבין את ההסתברויות של אירועים שחוזרים על עצמם, אבל הכחדת האנושות לא ממש מתאימה לתיאור הזה. ההערכות הקיימות בדרך כלל מתייחסות למאה ה-21[17]. לפי האנשים המוסמכים ביותר, הסיכוי להיכחדות עד 2100 הוא בין 1% ל-20%[18].

מעניין לציין שיש סיכוי לא רע לסכנה קיומית עוד בימי חיינו וחיי האנשים שאנחנו אוהבים. תזכרו, ההערכות מדברות על 1%–20% עד שנת 2100. הסיכוי שנשרוד עד 2100 גבוה. אפילו אם אכפת לכם מאנשים בהווה הרבה יותר מאנשים עתידיים, כדאי לשקול לעבוד על סכנות קיומיות.

אם נשלב סיכוי באמצע הטווח, 10%, יחד עם ההנחה של טריליון אנשים שיתקיימו בממוצע אם לא ניכחד, נקבל את הגרף הבא:

ממה נובע הסיכון הזה?

אפשר לחלק את הגורמים שיכולים להביא להכחדת האנושות לשניים: אסונות טבע ופעולות אנושיות. כבר שרדנו 200,000 שנים, אז די ברור שהסיכוי להכחדה מאסונות טבע הוא זניח יחסית. הסיכוי להכחדה כתוצאה ממעשי ידי אדם גדול יותר.

אז ממה הוא נובע?

לפי רוב המומחים, בינה מלאכותית היא הדבר הכי מסוכן. אתם אולי מכירים את טיעון הסינגולריות. הטיעון הזה מסביר כיצד מחשבים יכולים להגיע לבינה גבוהה משל בני אדם במהירות. אני ממליץ לצפות בהרצאה של סם האריס[19]. הוא מסביר את זה בצורה הכי טובה שראיתי. מפאת קוצר היריעה לא אתייחס לטיעון [yd6] הזה כאן (אפשר לקרוא בנספחים).

כפי שהיום מינים רבים נכחדים בגלל חוסר התאמה בין מטרותיהם למטרותינו (ולא בגלל שנאת האדם כלפיהם), כך נוכל גם אנו להיכחד. כל מטרה שנזין למחשב, שלא תתאים לחלוטין למטרות אנושיות, יכולה להביא להשמדת האנושות. דוגמה קלאסית ופשוטה היא הוראה לייצר כמה שיותר סיכות. הבינה תבין שהיא צריכה לאסוף כמה שיותר מתכת. היא גם תבין שלבני האדם יש הרבה מתכת, ושהם לא ירצו שהיא תיקח אותה סתם, ולכן היא יכולה לפעול נגד מטרותינו. היא יכולה לשחד אדם כדי שייצור וירוס קטלני, לפרוץ למערכות נשקים, ולמצוא עוד מגוון פתרונות שיהיו קשים מאוד לחיזוי. יש שהשוו זאת לכלב שמנסה לגרום לבעלים שלו לעשות דבר מה. כל מי שמתכנת יודע שבהרצות הראשונות של תוכנה תמיד יש כמה בעיות שמסדרים אחר כך. הפעם הן יכולות להשמיד את האנושות.

כמובן גם יכול להיות (ויהיה) שימוש לרעה בבינה מלאכותית. משטרים אפלים יכולים להשתמש בה למטרות זדוניות. האתגר של מניעת הכחדה בידי הדבר החכם ביותר אי פעם גם הוא משהו שקשה מאוד להתכונן אליו.

עוד סכנה קיומית היא מגפה מהונדסת[20]. הקורונה הראתה לנו איך מגפות יכולות להתפשט במהירות אדירה בעולם המודרני. כרגע טכנולוגיות ביולוגיות רבות מתפתחות בקצב מהיר ונהיות נגישות וזולות. לדוגמה, הינה התפתחות העלות של ריצוף דנ"א. שימו לב שהציר האנכי קטן פי עשרה בכל משבצת!

הכלים האלה מקלים מאוד את יצירתם של נגיפים וחיידקים מהונדסים. הסיכוי שייווצר באופן טבעי חיידק או נגיף שיהיה קטלני מספיק בשביל לגרום לסכנה קיומית הוא קטן, כמו שאמרנו. הסיכוי שמישהו ייצר דבר כזה הוא, אממ… בערך 100%. מדענים כבר עשו את זה. ב-2011 מדענים יצרו גרסה מאוד מידבקת של שפעת H5N1. נאמר עליה שאם תשתחרר לציבור, היא תוכל להרוג מיליונים. המדענים האלה אפילו לא ניסו ליצור את הדבר הכי קטלני שאפשר, ומאז הטכנולוגיה התקדמה שנות-אור. הדבר שהם יצרו הוא משחק ילדים ביחס לאפשרויות שיהיו לנו בעתיד.

יש מעט אנשים שרוצים להרוס את העולם, אבל הם קיימים. יש הרבה אנשים שמבצעים פיגועים המוניים. חלקם משכילים ומוצלחים, ואפילו בעלי תארים בביולוגיה. ב-2012, לדוגמה, דוקטורנט צעיר למדעי המוח מאוניברסיטת קולורדו ביצע פיגוע ירי המוני באולם קולנוע[21]. לא קשה לדמיין שבעוד 30 שנים, אדם דומה יהנדס וירוס קטלני וישחרר אותו לציבור. זה רק עניין של זמן. כדאי להיות מוכנים, לא?

וכמובן, ישנו גם נשק גרעיני (עכשיו הנושא באופנה…יימר). במקרה זה הסכנה קטנה הרבה יותר, לפי דעת הרוב[22]. זאת משום שהסכנות מנשק גרעיני ברורות וקלות למניעה. ההשפעות של נשק מסוג זה ידועות ומוגבלות, ומספר האנשים עם גישה אליו מוגבל מאוד. גם אם תפרוץ מלחמה גרעינית בהיקף מלא, סביר שיהיו הרבה מקומות שלא יופצצו (מי ירצה להפציץ את ניו זילנד?). האתגר העיקרי יהיה לשרוד את החורף הגרעיני, אבל סביר שיהיו מקומות בעולם שבהם זה יהיה אפשרי, אלא אם תפרוץ מלחמה שיוטלו בה מאות פצצות גרעיניות.

אבל רגע! הסכנה הכי גדולה וחשובה היא כמובן שינויי אקל… לא.

דווקא לא ממש. קודם כול, שינויי אקלים הם תחום עם פעילות ענפה מאוד בהשוואה לבטיחות AI או מגפות מלאכותיות. משמח לראות שיחסית לתחומים אחרים, אפשר למצוא בו  הרבה עניין ועשייה. לכן הוא עובר פחות את מבחן המוזנחות. בשל הפעילות הנרחבת בתחום, יהיה קשה לחוקר אחד לשפר את המצב. כמו כן, הסכנה להכחדה מהם היא קטנה מאוד יחסית[23]. בקצב הנוכחי סביר שהם יגרמו להמון נזקים, אבל לא ברמת הכחדה.

אוקיי, ראינו שבצורה מפתיעה הכחדה של כל האנושות היא דבר די חשוב. אנחנו יכולים לסמן וי על הקריטריון הראשון – חשיבות. אז מה עם מוזנחות? כמה משאבים אנחנו משקיעים במניעת סכנות קיומיות? אנשים ודאי הבינו את החשיבות של הנושא ואנחנו משקיעים בו המון משאבים.

הרשו לי לגחך בחרדה קיומית. כשזה נוגע להשקעה כספית, האנושות אוהבת להשתמש בשיטת הניסוי והטעייה. הבעיה היא השיטה הזאת לא כל כך פועלת במקרה של סכנה קיומית. במילים אחרות, לרוב תקציב מושקע רק בסכנות שכבר התבררו ככאלה, ועדיין טבועות בזיכרון הקולקטיבי. לפני הקורונה, כמות הכסף שהושקעה במניעת מגפות הייתה קטנטנה. לפני ChatGPT, כמות הכסף שהושקעה בבטיחות AI הייתה מזערית אף היא. גם עכשיו, כמות הכסף שמושקעת בצורה נבונה בשינויי אקלים היא קטנה למדי, אף שהנושא, כאמור, הרבה פחות מוזנח משאר הבעיות. האנושות משקיעה באי ההכחדה שלה פחות משהיא משקיעה בגלידה[24].

אוקיי, הבעיה מוזנחת לאללה. אבל כמה קל לפתור אותה?

קשה מאוד להעריך את הפתירות, אבל אנחנו רואים שהסכנות העיקריות הן מפעילות של בני אדם. אנחנו יודעים שמאמצים דיפלומטיים יכולים לעזור נגד מלחמות, ושישנם כל מיני דברים שאפשר לעשות כדי להתכונן למגפות. אנחנו יודעים שמחקר בנושא בינה מלאכותית הוא אפשרי ומגלה לנו הרבה דברים מעניינים שיכולים להיות שימושיים. הבעיה חשובה מאוד ומוזנחת, בעיקר בכל הנוגע לבינה מלאכותית ולמגפות מלאכותיות. לכן גם אם אנחנו לא בטוחים לגבי האפשרות לפתרון – כנראה ששווה להשקיע בכך מאמץ.  

תחום עשייה: מטא – בניית קהילה ומחקר

מובן שכל מי שמאמין בעקרונות של האלטרואיזם האפקטיבי ירצה שכמה שיותר אנשים יחשפו אליהם. כמו כן, אנחנו רוצים שיתבצע יותר מחקר בנושאים כלליים של אלטרואיזם אפקטיבי: אילו תחומים הם הכי כדאיים ואפקטיביים? איך אפשר לשכנע אנשים לעסוק בהם? איך אפשר להיות יותר פרודוקטיביים?

אפשר ליישם את העקרונות של האלטרואיזם האפקטיבי בכל תחום. בכל תחום יש משאבים מוגבלים שצריך להקצות לאפשרויות יעילות יותר ופחות, וההבדלים יכולים להיות אסטרונומיים. גם אם אכפת לכם ספציפית מסרטן או חינוך, יש עמותות טובות יותר ופחות בתחומים הללו. אם רק תתחילו לחשוב על כך, מבחינתי זה ניצחון. בארץ, לדוגמה, יש תוכנית חדשה בשם "מקסימום אימפקט", שליוותה הרבה עמותות ועזרה להן ליצור ניתוחי עלות–תועלת[25].

תחום עשייה: תחומי שוליים

תחומי העשייה הקשורים באלטרואיזם אפקטיבי רחבים הרבה יותר מאלה שהספקתי לדון בהם[26]. ציינתי רק את ארבעת התחומים הנפוצים, אבל יש עולם ומלואו: תחומים כמו בריאות נפשית, אלימות נגד נשים, אקטיביזם חברתי, אקלים, קבלת החלטות נבונה, מדיניות, חיזוי, מחקר ופיתוח, ואפילו עזרה עצמית. אני בטוח שתחומים נוספים יצוצו עם השנים. כל עוד אפשר להציג טיעון סביר לכך שהתחום יעיל ואפקטיבי ביחס לאחרים, התנועה תקבל אותו בחום. אף אחד לא באמת בטוח מהו התחום הכי טוב – אלטרואיזם אפקטיבי הוא שאלה, לא תשובה.

עבודה אפקטיבית

עד עכשיו דיברתי על עמותות ותחומי עשייה, אבל הבטחתי לדבר גם על עבודות שעושות טוב. האמת היא ששאלתי את עצמי אילו עבודות עושות הכי הרבה טוב הרבה לפני שגיליתי את האלטרואיזם האפקטיבי. כשגיליתי אותו, הבנתי שזה בדיוק מה שחיפשתי! חשוב לציין, התחום הזה סבוך מאוד. בחירת עבודה היא החלטה שמשלבת מגוון שיקולים אישיים, וקשה מאוד לאדם חיצוני להגיד מה אנו אמורים לעשות. אבל בכל זאת יש כמה עצות שימושיות.

קודם כל, עצות רגילות לבחירת עבודה עדיין תקפות: כדאי לעשות משהו שאוהבים, שטובים בו, שיכניס לכם מספיק, ושיתאים באופן כללי לחיים שאנו רוצים. כשאנחנו עובדים בעבודה שמתאימה לנו, אנחנו עובדים הרבה יותר טוב. בתחילת הקריירה כדאי כנראה להשאיר הרבה דלתות פתוחות ולהקדיש זמן רב ללמידת כישורים שימושיים.

לפי האלטרואיזם האפקטיבי, יש ארבע דרכים עיקריות לתרום בעזרת מקצוע:

●     השפעה על אחרים – עבודות מסוימות מציבות אותנו בעמדת השפעה טובה על אחרים. מורה או עיתונאי יכולים לעורר עניין בנושא מסוים בקרב תלמידים או קוראים. ישנו אפילו ארגון של אתלטים שמוקדש להפצת רעיונות EA בקרב מעריציהם, וערוץ אנימציה ביוטיוב שעוסק ברעיונות של EA. אפשר גם לעודד עמותות לאמץ את העקרונות של אלטרואיזם אפקטיבי.

●     פיתוח כישורים – כדאי ללמוד ולעבוד במקצועות שיימצא בהם שימוש בעתיד. אדם יכול לפתח את הכישורים שלו במקצוע שלא קשור ישירות ל-EA, ולהתחיל עבודה ישירה (ראו הסעיף הבא) לאחר מכן[27].

●     עבודה ישירה – עבודה בארגוני EA.

●     להרוויח כדי לתת – הרעיון הוא להשתלב בעבודה רווחית ולתרום חלק מההכנסות לעמותות אפקטיביות.

למי שרוצה להעמיק עוד בנושא, אני ממליץ על האתר 80k Hours (השם מייצג את זה שיש לנו כ-80 אלף שעות בממוצע בקריירה)[28]. באתר יש הרבה עצות בנושא קריירה, אבל גם המון חומר מעניין בנושאים אחרים. מומלץ גם להיכנס לאתר Probably Good הישראלי[29].

איפה אפשר ללמוד עוד על אלטרואיזם אפקטיבי?

יש לנו מזל, כי בישראל הקהילה חזקה. ישנו האתר של אלטרואיזם אפקטיבי ישראל שיש בו שלל חומרים טובים[30]. ישנה קבוצת פייסבוק למי שרוצה להיחשף לאירועים עדכניים כמו מפגשים והרצאות[31]. אפשר לדבר עם מנהלת צמיחת הקהילה בארץ, אביטל: vital@effective-altruism.org.il‏a

עוד מקום מצוין ללמוד בו על אלטרואיזם אפקטיבי הוא האתר Giving What We Can[32], שממנו למדתי אני בתחילת הדרך. האתר מציג חומרים סופר-מעניינים בבהירות. יש בו גם רשימה ממש טובה של עמותות אפקטיביות[6]. אם אתם מחפשים מקום אחד, לכו לשם.

אתר נוסף הוא 80k Hours שהצגתי. החומרים שם בדרך כלל ברמה קצת יותר גבוהה.

עוד המלצה היא סדרת כתבות שנקראת Future Perfect באתר החדשות Vox[33]. הסדרה מגוונת מאוד, כתובה מצוין, ובדרך כלל מתרכזת באתגרים הקטנים והמעניינים שקשורים לאלטרואיזם אפקטיבי.

לסיכום, בעולם יש המון בעיות, אבל כל אחד מאיתנו יכול להשפיע השפעה אדירה לטובה. אנחנו חכמים וחזקים מספיק. הלוואי שכולנו נשקיע בטוב הכי טוב שנוכל.

ביבליוגרפיה:

[תוסף לאחר העריכה]

  1. ^ How to Lose Time and Money, www.paulgraham.com
  2. ^ יש לציין שלד"ר ביורן לומבורג יש טענות שנויות במחלוקת על שינויי האקלים, אבל קונצנזוס קופנהגן מורכב מטענות של צוות מומחים שהרכיב, ולא שלו.
  3. ^ Young Duo to 'Clear' the Way for Charitable Giving, NPR, ‏2007
  4. ^ 2023 GiveWell cost-effectiveness analysis — version 2 (public), Google Docs
  5. ^ Our Top Charities | GiveWell, www.givewell.org (באנגלית)
  6. ^ 1 2 ראו כאן: https://www.givingwhatwecan.org/donate/organizations
  7. ^ 1 2 לדיון נוסף ראו נספחים
  8. ^ Yearly number of animals slaughtered for meat, Our World in Data
  9. ^ Lori Marino, Thinking chickens: a review of cognition, emotion, and behavior in the domestic chicken, Animal Cognition 20, 2017-03-01, עמ' 127–147 doi: 10.1007/s10071-016-1064-4
  10. ^ Michael J. Gentle, Pain issues in poultry, Applied Animal Behaviour Science, Special Issue: Pain in Farm Animals 135, 2011-12-15, עמ' 252–258 doi: 10.1016/j.applanim.2011.10.023
  11. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         , צמחונות וטבעונות לפי מדינה, ויקיפדיה
  12. ^ Kelsey Piper, Vegan diets are hard to sell. Animal activists might do better focused on corporate decisions, not people’s plates., Vox, ‏2018-10-31 (באנגלית)
  13. ^ Neil_Dullaghan, EA Survey 2019 Series: Community Demographics & Characteristics
  14. ^ How Many People Have Ever Lived on Earth? | Corrections Environmental Scan, info.nicic.gov
  15. ^ Christian Panzer, How many lives does the future hold? - Toby Newberry (Future of Humanity Institute, University of Oxford), Global Priorities Institute
  16. ^ tlevin, Common-sense cases where "hypothetical future people" matter
  17. ^ בעיקר בגלל שיש כמה סכנות ייחודיות שמעריכים שכנראה יתממשו עד 2100, ראו: The Most Important Century - EA Forum, forum.effectivealtruism.org
  18. ^ Database of existential risk estimates (or similar), Google Docs
  19. ^ Can we build AI without losing control over it? | Sam Harris, נבדק ב-2023-09-15
  20. ^ How synthetic biology could wipe out humanity -- and how we can stop it | Rob Reid - עוד הרצאת TED מדהימה בנושא.
  21. ^ Erin Fuchs, 'Dark Knight' Suspect Had An NIH Grant Given To 'Outstanding Neuroscientists', Business Insider (באנגלית אמריקאית)
  22. ^ How you can lower the risk of a catastrophic nuclear war, 80,000 Hours (באנגלית אמריקאית)
  23. ^ Is climate change the greatest threat facing humanity today?, 80,000 Hours (באנגלית אמריקאית)
  24. ^ Frequently Asked Questions, The Precipice (באנגלית אמריקאית)
  25. ^ MAX IMPACT – למקסם את האימפקט של תרומות בישראל
  26. ^ לדוגמה ראו: https://www.openphilanthropy.org/research/cause-exploration-prizes-announcing-our-prizes/
  27. ^ זה מה שאני עושה כרגע. אני לומד תואר בביולוגיה חישובית, ומקווה להשתמש בו לעבודה בסיכוני בינה מלאכותית או סכנות ביולוגיות.
  28. ^ You have 80,000 hours in your career., 80,000 Hours (באנגלית אמריקאית)
  29. ^ Probably Good – Impact-Focused Career Advice (באנגלית אמריקאית)
  30. ^ אלטרואיזם אפקטיבי ישראל, ‏2020-06-17
  31. ^ Effective Altruism Israel - אלטרואיזם אפקטיבי ישראל, באתר Facebook
  32. ^ Giving What We Can Community: Maximise your charitable impact, www.givingwhatwecan.org (באנגלית)
  33. ^ Future Perfect, www.vox.com, ‏2023-09-13 (באנגלית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:אקראי_אחר/אלטרואיזם_אפקטיבי_לעיין_ערך&oldid=38320042"