משתמש:דוד הרזהב/ידידי כזב

ידידי כזב (Faux ami בצרפתית, False friend באנגלית) היא תופעה של זוג מילים או ביטוי, בשפות שונות שהן זהות או דומות מאוד בכתיב ו / או הגייה, אבל שונים חלקית או לחלוטין במשמעותם. במילים אחרות: זוג (או קבוצת) מילים, שיש להן מסמן זהה, גרפי ו/או פונטי, בשתי שפות (או יותר), אך יש להן מסומנים שונים מלאים או חלקיים[1].

ישנם ידידי כזב בעלי מוצא משותף בשפתם (או בשפה אחרת), ויש כאלו שאין להם מוצא משותף. ידידי כזב ללא מוצא משותף נקראים ידידי כזב מקריים, וידידי כזב בעלי מוצא משותף נקראים ידידי כזב אטימולוגיים. המוצא המשותף יכול להיות באחת מהשפות הנידונות או בשפה שלישית. מיונים נוספים להלן.

בלשנים שהתבקשו על ידי חוקר לתת לתופעה שם בעברית, הציעו גם: (תרגום מילולי) – רעים לא נאמנים, חברים מדומים, ידידי שקר, ידידים כוזבים, חברים למראית עין; (תרגום משמעות) - קרובים מדומים, אחיות מדומות, אחיות לכאורה, תואמות מטעות. רובם המכריע של הבלשנים שענו לשאלה הציעו "ידידי כזב" [2].

דוגמאות ידידי כזב לעבריתעריכה

דוגמאות ידידי כזב באנגלית-עברית:

  • she זה היא
  • he זה הוא
  • who זה מי
  • me זה אני…
  • משמעות "אקטואלי" בעברית היא "עכשווי, רלוונטי", בשונה מ-actual באנגלית (ממשי, בפועל).
  • לורד (במשמעות טוּש) הוא ידיד כזב של lord (אדון, בן אצולה).
  • המילה solid היא ידיד כזב של סולידי.

דוגמאות ידידי כזב בהונגרית-עברית[3]

  • מילת השאלה "מי?" (Mi) בהונגרית היא מילת השאלה "מה?" בעברית.
  • לֶבֶש (leves) בהונגרית זה מרק. ידיד כזב של לבאש (lavaş) בטורקית, או לבאשי (ლავაში) בגיאורגית (סוג של לחם).
  • פּיטֶה (pite) בהונגרית זו לא פיתה, זו פשטידה או פאי.
  • שוֹר (sör) בהונגרית זו בירה, ולא בהמת עבודה.
  • טֵיי (tej) בהונגרית זה חלב.

רוסית - עברית

  • ל"די" העברי מול מקבילו הרוסי, פירושים הפוכים, אחד אומר "מספיק" והשני אומר "תביא"

יוונית - עברית

  • "תקלה", "τα καλά" זה "הטובות",
  • חרא, χαρά זה שמח.

ערבית - עברית

  • בערבית "לחימא" لحم זה בשר.

אידיש - עברית

מילה באידיש משמעות בעברית מילה בעברית נקרא באידיש
כלי זמר נגן כלי זמר מוזיקאלישע כלי
חוזק לעג חוזק שטארקייט
עולם ציבור עולם וועלט

צרפתית - עברית

  • אפרסמון בצרפתית, גרמנית, איטלקית ועוד שפות נקרא בשמו המדעי קאקי;
  • חטיף פופולרי במזרח הרחוק נשמע כ-קקה

סיווגי ידידות כזבעריכה

במחקרים שונים מיינו את ידידויות הכזב בכמה קטגוריות:

  • כתיב, פונולוגית, מורפולוגיים, וסמנטיים.
  • ידידי כזב מוחלטים, וידידי כזב חלקיים.
  • תחביריים, אדיומטיים, פרגמטיים
  • פסבדו אנגליזציה
  • ידידי כזב באותה שפה: דיאכרונים, סינכרונים, ובין ניבים שונים של אותה שפה (אנגלית אמריקאית, בריטית ואוסטרלית)

השלכותעריכה

ידידי כזב מקשים על רוכשי שפה זרה במיוחד ברכישת שפה קרובה לשפת האם שלהם. תלמידים נוטים לטעות בזיהוי מילים דומות לשפת האם שלהם. כדי לעזור לתלמידים, המורים מלקטים רשימות של ידידי כזב. ידידי כזב מהוים גם מקור לא אכזב בין דוברי ניבים שונים של אותה שפה. כמו דוברי אנגלית בריטית ואנגלית אמריקאית.

ידידות כזב בעייתית במיוחד היא כשאחת המילים היא מילת גנאי. היו מקרים שיצרו שערוריה. טייגר וודס התבטא פעם על עצמו שהוא "ספאז" spaz. באנגלית אמריקאית ספאז הוא אדם מסורבל, אבל באנגלית בריטית זוהי מילה מעליבה לנכה.

ידידי כזב הם גם אויבי המתרגמים משפה לשפה שעלולים ליפול לתוך מלכודות כאלו.

בענף התיירות, מתמודדים עם ידידי כזב פונטיים בתקשורת עם תיירים. ביטויים תמימים בשפות שנות מעוררים רתיעה או מבוכה אצל דובר העברית (אפרסמון בלשונות רבים נשמע קאקי). תרגום שגוי או תעתוק מלשון המקור משמעותו שונה בלשון היעד (חלב בהונגרית נשמע כמו "תה" לדובר העברית).

סיבותעריכה

מוצא אטימולוגי משותף הסיבות האפשריות להיווצרות ידידי כזב אטימולוגיים, במיוחד בשפות קרובות כמו אידיש ועברית, וניבים שונים של אותה שפה (אנגלית אמריקאית ואנגלית בריטית) הם שינויי המשמעות שחלו באחת מהשפות או בשתיהם: 1. שינוי קטגורי. 2. הרחבת משמעות, 3. צמצום משמעות, 4. הגבהת משמעות. 5. הנמכת משמעות. 6. שינויי משמעות אחרים (מטפורה, מטונימיה וכו').

בעברית, ישנם מילים בעלי משמעות שונה בלשון המקרא, בלשון חז"ל ובעברית החדשה. לפעמים המשמעות בלשון חז"ל התקבלה על סמך פירוש מוטעה של לשון המקרא.

הוֹמוֹנִים, מילה זהה בכתיב ובהיגוי אך שונה במשמעות


הומוגליף


פסבדו אנגליזציה

שינוי סמנטי

שימוש מכוון בספרות ארנסט המינגוויי בספרו למי צלצלו הפעמונים עשה שימוש מכוון בידידי כזב להעביר מסר לקורא בספר שהשיחות באנגלית מייצגות בעצם ספרדית.

Chamizo-Domínguez סובר שלידידי כזב יש תפקיד חיובי קוגניטבי בספרות ובהומור. הוא מציע לדובר שפה זרה או מתרגם שנופל במלכודת ידידי כזב, אסטרטגיות מעשיות לשחזור האמירה בשפת המקור. הוא מציג דוגמאות ליישום בטקסטים בשדות הספרות, מדע, פילוסופיה, עיתונאות, ובשיח היום יום.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה
  • חיים כהן, "רעים לא נאמנים" : משמעים רגילים של מילים בעברית בת זמננו שנולדו מתוך טעות. שערי לשון - כרך א מוסד ביאליק, ירושלים תשס"ח

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה