משתמש:דור פוזנר/טיוטה
המסע בצופים היא תכנית ההדרכה של תנועת הצופים העבריים החל משנת 2014. על-פי תנועת הצופים, "המסע בצופים" הוא התהליך החינוכי שעובר חניך מכיתה ד' ועד לכיתה י"ב, או סך כל המסעות השכבתיים שעובר חניך בשנותיו בצופים.
עקרונות ההדרכה במסע מבוססים על תפיסתו החינוכית של הלורד רוברט באדן פאוול, שמרכיביה הם: קבוצה קטנה, טבע ואתגר[1].
חווית החניך (למידה בהתנסות) - הדרכה טובה היא כזו שהחניך יוצא ממנה עם תחושות שייכות, משמעות ומסוגלות. כדי להשיג זאת על החניך להיות פעיל (לכן קוראים לזה פעולה). בשונה מבית הספר בו החניך בעיקר פסיבי, בצופים, על החניך לקבל על עצמו אחריות, לבצע משימות ולעמוד באתגרים – אלו יהפכו את ההדרכה לטובה בהרבה.
דמות המדריך - מדוגמא אישית לאישיות לדוגמא. העיקרון קובע כי ההשפעה החינוכית הגדולה ביותר מתרחשת מהסתכלות על המדריך ועל אופן התנהגותו ולאו דווקא מדברים שהמדריך עושה. לפי עיקרון זה, הדרכה טובה היא הדרכה הנשענת על מדריך שמתנהג בדיוק כפי שהוא מצפה מחניכיו להתנהג. "היה מי שאתה מחנך את חניכיך להיות".
קשר מדריך חניך- העיקרון קובע כי הדרכה משמעותית היא הדרכה שמבוססת על יחסים חמים וקרובים בין המדריך לחניכיו. יחסים המבוססים על אמון, אכפתיות, הבנה ונתינה. הדרכה כזו, היא הדרכה שנעשית בסביבה בה המדריך הוא "מדריך" במלוא מובן המילה ולא רק "מעביר הפעולות".
תוכן איכותי – העיקרון קובע כי הדרכה טובה היא הדרכה שהתוכן שמועבר במסגרתה הוא תוכן איכותי וערכי המכוון לחשיבה מעמיקה על נושאים מגוונים ועל גיבוש דעה.
אופן העברת הפעולה- העיקרון קובע כי הדרכה טובה נשענת על יכולתו של המדריך להעביר את הפעולה בצורה מעניינת וכזו המעודדת דיון פורה בו נשמעים כל המשתתפים. כמו כן קובע העיקרון כי הדרכה טובה היא הדרכה המותאמת למצב הקבוצה, להזדמנויות החינוכיות שנוצרות בה ולמציאות ההדרכתית המשתנה.
היסטוריה
עריכהבשנת 1999 יצאה תוכנית ההדרכה התנועתית המקיפה האחרונה טרם "המסע בצופים", הידועה בשמה "הדרכה 2000". בני הנוער עבורם נכתבה תוכנית זו היו שונים מאד מחניכי ומדריכי התנועה בשנת 2014- הם כמעט ולא השתמשו ברשת האינטרנט, הם לא העלו סטטוסים בפייסבוק ולחלקם הגדול אף לא היה מכשיר סלולרי, בוודאי שלא מכשיר "חכם". נראה כי במהלך השנים שלאחר מכן מעמדה של ההדרכה ככלי המרכזי של תנועת הצופים הלך ונשחק, הידע הצופי והשימוש במתודה הצופית התפוגגו והמדריכים בילו שעות רבות בכתיבת פעולות בפורמטים מסובכים במקום להדריך הדרכת טבע פשוטה או הדרכת חדר מדויקת. פורמטים המקדשים את המבנה וצורת הפעולה ולא את התהליך, התוכן, המהות והחוויה הצופית.
בשל גורמים אלה, ובעיקר בשל העדר כיוון הדרכתי ברור מכיוון מטה התנועה, החליטה תנועת הצופים על הקמתה מחדש של מחלקת הדרכה ועל יציאה למסע של כתיבת תפיסת הפעלה הדרכתית ותוכנית הדרכה מקיפה ומעודכנת. תוכנית זו החליפה את תוכנית הדרכה 2000 שבמילא לא נמצאה בשימוש בחלק גדול משבטי התנועה.
מקור השם "המסע בצופים"
עריכה
יציאה למסע היא תהליך מתוכנן וספונטני כאחד, שנשען על ידע והיכרות קודמים ועם זאת עמוס באי וודאות. כדי להשאיר מאופיו הלא-וודאי של המסע, בחרה מחלקת ההדרכה של תנועת הצופים העבריים שלא לשרטט את המפה כולה, אלא לתת סימנים ברורים וקבועים, שבעזרתם יוכלו המדריכים לנווט את הדרך יחד עם החניכים שלהם[2].
תהליך הכתיבה
עריכה
גיבוש תוכנית ההדרכה היה תהליך מהותי וארוך המלווה באופן רציף על ידי ועדת הדרכה מורחבת ומחודשת והושפע מדיונים בפורומי תנועה משתנים. התהליך החל בשלב של חיפוש ולמידה בו חברי הועדה ענו יחד על דילמות מהותיות הקשורות לחינוך והדרכה, המשיך אל שלב פדגוגי בו הוגדרה תפיסת ההפעלה של ההדרכה בתנועה: מהי דמות המדריך הרצוי, כיצד צריכה להיכתב פעולה, מהי הפעולה הצופית, אילו מדרגי התפתחות חשוב לשלב בתוכנית ועוד ולבסוף נכתב סילבוס התוכנית והתכנים עצמם. שלושת השלבים: שלב החיפוש, השלב הפדגוגי ושלב הכתיבה היו שלבים מורכבים שאופיינו בעבודת חשיבה משותפת של קהלים ובעלי תפקידים שונים והגיעו לשיאם בכנס כתיבה רב משתתפים שפעל על עקרון חוכמת ההמונים[3].
דילמות שליוו את תהליך פיתוח המסע בצופים
עריכהמי צריך לפתח הדרכה?
עריכההשאלה מי אמון ואמור לפתח הדרכה בתנועת נוער בכלל ובתנועת הצופים בפרט, היא איננה שאלה טריוויאלית. עד לתוכנית "המסע בצופים", רוב פיתוח ההדרכה התרחש בשבטים עצמם על ידי בני הנוער ויש שיאמרו כי מדובר במצב רצוי ומיטבי. לדעת אלה האחרונים , פיתוח ההדרכה מבטיח העצמה ולמידה של בני הנוער ובמקביל, מייצר תוכן שמותאם לקבוצה ולשבט בצורה מיטבית. כמו כן, היכולת של מדריך להעביר פעולה שהוא בעצמו כתב היא יכולת טובה יותר שכן הוא מבין לעומק את הפעולה והיא ככל הנראה חשובה לו. מצד שני, שנים של פיתוח הדרכה המתבצע בשבטים על ידי בני הנוער, ככל הנראה, הביא לירידה ברמת ההדרכה וכמו כן לירידה ברמת העיסוק בתכני ליבה תנועתיים דוגמת דמוקרטיה, אחריות חברתית או זהות יהודית.
במסע בצופים, התנועה אחראית על רוב פיתוח התוכן, תוך שהיא מותירה "מרחבי פיתוח" להנהגות, לשבטים ולמדריך. בכל מסלול יהיה חופש למדריך לבחור משחקים, את משימת המסלול, את סדר הפעולות, להתייחס למציאות, לפתח תוכן בנושא מסוים שקרוב לליבו וכן להתאים את הפעולות לקבוצתו. פיתוח התוכן על ידי התנועה, העלה את רמת התוכן וכמו כן הפנה זמן להכשרת המדריכים ע"י הרשג"ד, זמן שלפני כן היה מופנה אך ורק אל פיתוח התכנים. הבסיס להחלטה זו נעוץ בהבנה שמדריך טוב הוא תנאי הכרחי לפעולה טובה ויש להקדיש זמן להכשרה וליווי שלו לאורך שנתו הראשונה. הצעת ההחלטה מתבססת גם על החשיבה לפיה העצמתו של מדריך באה לידי ביטוי בזמן העברת הפעולה ולאו דווקא בזמן כתיבתה. בנוסף, בתוך כל פעולה ומסלול יושאר מרחב בחירה ופיתוח למדריך ולרשג"ד.[4]
הדרכה וטכנולוגיה?
עריכההאם המסע בצופים צריך לכלול שימש בטכנולוגיה או שאולי התפקיד הצופי הוא להוות מרחב נטול טכנולוגיה עבור בני הנוער?
במסע בצופים, "טכנולוגיה צריכה להיכנס במקום שבו יש לה יתרון בקידום תהליך חינוכי"[5].
- כאמצעי המחשה (לדוגמה סרטוני הדרכה ללימוד מיומנויות צופיות)
- כחלק ממתודה.
- כמקור ללמידה
איך משלבים צופיות בהדרכה?
עריכהבמקביל להתפוגגות של הידע הצופי והשיטה הצופית, נעלמה גם התיאוריה בנוגע לאופן בו נכון לשלב את הצופיות בפעילות השבטים ובעיקר בתוך ימי הפעולות השגרתיים. מצב זה הוביל שבטים רבים לנסות לשלב באופן עקום ולא טבעי בין נושאי פעולה שונים ובין שימוש אנוס במתודה הצופית. במטרה למנוע מצב, התקיימו במסגרת שלב החיפוש דיונים רבים אודות האופן הראוי לשילוב הידע והמיומנויות בתוך ימי הפעילות.
במסע בצופים, הצופיות נחלקת במסע לקטגוריות: ידע צופי, מיומנות צופית, חוויה צופית והרוח הצופית. כל אחת מהקטגוריות מקבלת מקום אחר במסע. הידע הצופי (אודות תנועת הצופים) והרוח הצופית (עשרת מידות הצופה) משולבים בתוך פעולות התוכן הבונות את המסעות השכבתיים ואילו החוויות הצופיות והמיומנויות הצופיות הן שני רכיבי פעולה שאיתן מרכיב המדריך את הפעולה כולה.
שפת המסע
עריכהפעולה: פרק הזמן הפורמאלי שעובר החניך ביום פעילות מרגע הגעתו לשבט ועד חזרתו הביתה.
פעולת תוכן: החלק בתוך יום הפעילות הכולל את המתודה והדיון שמכוונים לנושא הספציפי.
מסלול: מכלול הפעילויות שעובר חניך בתקופת שנה מסוימת. בין הפעילויות שמתרחשות בתקופת הזמן: פרויקט, פעולות תוכן, רכישת מיומנויות צופיות, חוויות צופיות ומשחקים.
המסע השכבתי: סך כל המסלולים שעוברת שכבת גיל
המסע בצופים: סך כל המסעות השכבתיים
זמן משחק: החלק בפעולה המוקדש למשחק
זמן אקטואליה: פרק זמן המוקדש לאירועי היום/השבוע. זמן אקטואליה יכול להתייחס לאירוע חדשותי ארצי או אזורי, אך הוא גם בהחלט יכול להתייחס גם לאירוע שהתרחש בשבט או בקבוצה וחשוב שהמדריך יתייחס אליו.
משימת מסלול: החלק החוויתי וההתנסותי של המסלול. משימה הקשורה לרוח המסלול או לאחת מפעילויות התוכן שלה ונבחרת על ידי חברי הקבוצה.
מיומנות צופית: פרק הזמן בפעולה המוקדש ללמידת מיומנות צופית.
חוויה צופית: פרק הזמן בפעולה המוקדש לחוויה צופית שהחניכים עוברים עם המדריך.
עקרונות עבודה עם המסע בצופים
עריכה- עקרון העמקה בתכנים: עיקרון הקובע כי חלק גדול מעבודת הרשג"ד, הצוות והמדריך הוא העמקה בתכנים המועברים.
- עקרון הפיתוח: עקרון הקובע כי מדריך חייב לעבור תהליך של ליווי, פיתוח והעצמה.
- עקרון התיאום: קיים קשר ברור וישיר בין התוכן, המיומנויות צופיות, מצב הקבוצה ולוח השנה.
- עקרון השיתוף: עיקרון הקובע כי חייבת להיות עבודת צוות וחשיבה משותפת בקביעת המסלול.
- עקרון האיזון: שמירה על איזון בין פעילות קבוצתית לפעילות גדודית.
- עקרון הלמידה בהתנסות: משימת המסלול משלימה את פעולות התוכן ויחד הן יוצרות חוויה חינוכית שלמה.
- עקרון הגיוון: פעולה היא פרק זמן הבנוי מחוויות למידה שונות ומגוונות.
- עקרון הגמישות: עקרון הקובע כי מבנה הפעולה החדש מאפשר גמישות הדרכתית שיכולה להתבטא בהתייחסות למציאות הקבוצתית, השבטית, הארצית והעולמית.
שבילים
עריכההמסע בצופים מחולק לחמישה שבילים מרכזיים וההליכה בהם מזמנת לחניך, לקבוצה, ולמדריך חוויות, אתגרים ועניין. למעשה, המסע מורכב מאין סוף דרכים, גאיות, שלוחות, נקודות ציון, והרים, שנוצרו ונוצרים מהשילוב בין השבילים המרכזיים; החיבור בין כמה שבילים מייצר תוואי נוף מרתק; המעבר בין השבילים מגלה דרך חדשה ויוצר שבילים חדשים המרכיבים את המסע האישי של החניכים בתנועה[6][5].
שביל הדמוקרטיה
הליכה בשביל הזה תפגיש את ההולך עם תפיסת העולם הדמוקרטית ותאפשר לו היכרות מעמיקה עם עקרונות הדמוקרטיה, עם הדילמות שעולות מהתנגשות ערכיה ועם החשיבה הביקורתית שהיא, במובנים רבים, נשמת אפה של הדמוקרטיה. הליכה בשביל זה תעניק להולך בו את הזכות השווה לבטא את ייחודיותו, להביט על העולם דרך עיניים דמוקרטיות ולשפוט אותו לאור ערכים נצחיים כמו שוויון, חירות, אחווה, הכרעת הרוב, שמירה על מיעוט, וסובלנות. כמו כן, יפגוש ההולך בדרך מושגים כמו 'זכויות האדם', 'שוויון מגדרי' ועוד, שהם אבן דרך באימוץ ובעיצוב של תפיסת עולם דמוקרטית.
שביל האחריות החברתית
שביל זה מזמן לצועדים בו מפגש מרתק עם הקהילה ועם החברה שהוא חי בה, ואת הכלים הנדרשים לבחינת מערכת היחסים שלו עם הסביבה, עם האחר, עם השונה ועם הדומה. שביל זה יאפשר לצועדים היכרות מעמיקה עם אוכלוסיות שונות, על צרכיהן ומאפייניהם השונים, ויבנה בהולך את ההבנה בדבר האחריות ההדדית והקולקטיבית שיש לכל אחד מאיתנו כלפי הסובבים אותנו. בנוסף, הליכה עקבית בשביל תייצר בהולך את הרצון ואת הכוח לטובת עשייה משמעותית ואיכותית עבור האחר.
שביל כישורי החיים
בשביל כישורי החיים שזורים כלים ומיומנויות, שתפקידם להעניק להולך אפשרות טובה יותר להתמודד עם האתגרים שמזמנים החיים בעבור ילדים ובני נוער. שביל זה מכוון את ההולכים בו אל הבנת עולמם הפנימי, אל גיבוש של זהות עצמית, אל יצירת חוסן נפשי ואל ויסות רגשי. ההולך בשביל מרכזי זה יקבל את ההזדמנות להתלבט עם הקבוצה בדילמות שמלוות את חייו החברתיים והרגשיים, וללמוד משיח זה על מקומו, על יכולותיו, על מגבלותיו ועל הגבולות הפנימיים שלו. ההולכים על השביל מזמנים לעצמם חווית חיים מעצימה שתעניק להם כוחות ויכולת התמודדות טובה יותר.
שביל הצופיות
שביל הצופיות הוא השביל המאגד קרוב ל 100- שנה של מסורת צופית עשירה הכוללת, זה לצד זה, מיומנויות וחוויות של קבוצה בטבע, ואת תפיסת העולם הצופית הבאה לידי ביטוי בעשרת מידות הצופה. שביל זה יעניק להולך בו היכרות מעמיקה עם ערכי הצופה, עם ההיסטוריה הצופית ועם המורשת התנועתית. לצד היכרות זו, החוויות, ההתנסות והלמידה שיצבור ההולך יאפשרו לו להיות 'נכון' בתום המסע, ולזכות בתואר "צופה".
שביל זהות יהודית וישראלית
שביל הזהות היהודית והישראלית מחבר בין העבר, ההווה והעתיד. ההולך בשביל זה יראה עצמו כחלק משרשרת הדורות היהודית ויחוש שייכות למקורות שלו. הוא יחבר בין מורשתו היהודית לבין חייו בישראל וילמד על התהליכים שהובילו להקמת המדינה, על אירועים, על מלחמות ועל אתגרים בכינון מדינה יהודית. ההולך בו יחוש מחויב למדינת ישראל, לקיומה כמדינה דמוקרטית וצודקת ולחברה הישראלית. הוא ישאב השראה ממקורותיו היהודיים להתמודדות עם אתגרים בהווה וכן יתמודד עם דילמות וקונפליקטים העולים מתוך הזהות היהודית-ישראלית.
הערות שוליים
עריכה- ^ מחלקת הדרכה, עקרונות ההדרכה של המסע, באתר תנועת הצופים, 01/10/2014
- ^ מחלקת הדרכה, מה מקור השם המסע בצופים?, באתר צופים ברשת, 8/2/2016
- ^ מחלקת הדרכה, כותבים את המסע בצופים, באתר צופים ברשת, 9/1/2014
- ^ הנהגה צופית, באתר ynet, 2018-02-23
- ^ 1 2 המסע בצופים, באתר hamasa.zofim.org.il
- ^ מחלקת הדרכה, הרבה שבילים – מסע אחד, באתר תנועת הצופים, 01/10/2014