ויקיפדיה

משתמש:המחקר הלונגדנטלי - הדסה הר הצופים/המחקר הלונגיטודינלי של הזקנה בירושלים2

בשל תהליכי הזדקנות מהירה ועליית מספר הזקנים בחברה, החלו הרפואה הגריאטרית והגרונטולוגיה להתגבש כמקצוע רפואי וכמקצוע חברתי וכלכלי בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים. הרפואה הגריאטרית הוכרה כמקצוע רפואי בארץ על ידי המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית ב-1985 ואז הוחל באופן הדרגתי בהכשרה במחלקות רפואיות גריאטריות ומתן התמחות מסודרת לרופאים בגריאטריה.

בשנים אלה, בהם גברה המודעות להזדקנות המהירה של האוכלוסייה במרבית ארצות אירופה וצפון אמריקה, וגם בישראל, החל להתברר הצורך בהשלמת פערי מידע על תהליך ההזדקנות ועל האבחנה הרפואית והטיפול בקשישים. מכאן הובן הצורך במחקר ליצירת מידע רפואי, חברתי, קוגניטיבי וכלכלי בתחומי הגריאטריה והגרונטולוגיה.

בכדי לחקור נושאים אלו תוכנן ב 1989-90 המחקר הלונגיטודינלי של הזקנה בירושלים, במקביל למחקרים לונגיטודינליים בארצות אחרות[1] [2][3][4][5][6].


תכנון המחקר עריכה

המחקר הלונגיטודינלי של הזיקנה בירושלים הוקם בדרך ייחודית, בעקבות המחקר הלונגיטודינלי בגוטנבורג, שבדיה בראשותו של פרופ' אלבר סוונבורג [3]. כל המשתתפים במחקר היו ילידי שנה אחת, בין ה-1 ביוני 1920 ו-31 במאי 1921 ובעת תחילת המחקר בירושלים, בקיץ 1990, היו כולם בני 70, ולא כבמחקרי זקנה אחרים בהם נבדקו קשישים שהיו ילידי שנים שונות ובגילים שונים. תוכנן מעקב ארוך שנים לקוהורט הנבדק עם ראיון ובדיקה חוזרת לשורדים, תוך מעקב אחרי שינויים החלים באוכלוסייה זו לאורך זמן. כל הנבדקים היו תושבי ירושלים אך רק 16% מהם נולדו בעיר. שאר הנבדקים תושבי ירושלים נולדו בכ-40 ארצות שונות באירופה, אפריקה, צפון אמריקה ואסיה. כל המשתתפים נבחרו באופן רנדומלי מתוך מרשם הבחירות לכנסת של מרשם האוכלוסין. בשלב ראשון נדגמו כשליש מתושבי ירושלים ילידי 1920-1921. הוכח כי המדגם היה מייצג של כלל האוכלוסייה בירושלים בגיל זה לפי שימוש זהה בשירותי בריאות ולפי שיעור התמותה [5]. הבדיקות בוצעו שוב לשורדים מאותה אוכלוסייה נבחרת בגיל 77-78, בגיל 85-86, בגיל 90-91 ובגיל 95-96. כאשר בכל חתך גיל השתתפו השורדים מהחתך הקודם ונבחרו באופן רנדומלי משתתפים נוספים מאותה קבוצת גיל של ילידי 1920-1921. הרכב המשתתפים במחקר ומספרם בחתכי הגיל השונים מוצגים בטבלה מספר 1. מאפייני המשתתפים מוצגים בטבלה מספר 2. בשנים 1990-1998 עלו לארץ כ-1.2 מיליון יהודים אזרחי ברית המועצות לשעבר וב-1998 הם היוו כ-10% מאוכלוסיית ישראל. ילידי 1920-1921 מתוכם שהיו תושבי ירושלים נדגמו אף הם לאוכלוסיית המחקר.


טבלה 1
שנת מחקר גיל הנבדקים סך הכל משתתפים השתתפו ביותר מחתך גיל אחד משתתפים חדשים
1990 70 603 603
1998 78 1008 376 632
2005 85 1198 599 599
2010 90 674 524 150
2015 95 508 137 371


טבלה 2
שלב I- גיל 70 שלב II- גיל 78 שלב III- גיל 85 שלב IV- גיל 90 שלב V- גיל 95
N 605 996 1201 674 508
גברים (%) 52.4 49.1 45.4 42.6 40.7
נשים (%) 47.6 50.9 54.0 57.4 59.3
נשואים (%) 64.1 58.5 43.0 30.4 30.0
אלמנים (%) 24.3 34.8 51.7 63.8 63.4
גר בביתו (%) 95.8 90.9 83.3 70.1 73.2
גר לבדו (%) 23.3 28.7 33.4 39.5 39.4
מוצא מערבי (%) 74.9 72.3 70.7 72.4 69.0
מוצא מזרחי (%) 25.1 27.7 29.3 27.6 30.0
מצב כלכלי ירוד (%) 24.3 19.1 18.1 14.0 9.5
שנות לימודים (SD) 11.7 (6.2) 10.9 (6.2) 10.8 (6.5) 10.7 (6.5) 10.7 (5.4)
קושי בביצוע פעולות יום יום (ADL)(%) 39.4 49.9 86.2 77.6 81.8
אי יכולת בביצוע פעולות יום יום (ADL) (%) 6.3 12.9 37.6 55.3 45.9


מטרות המחקר עריכה

מטרות המחקר היו נרחבות והם כללו, בין היתר: 1. יצירת בסיס מידע על מאפייני האוכלוסייה הקשישה מגיל 70 ומעלה לאורך זמן, בתחומי הבריאות, התפקוד, המצב האישי והחברתי והמצב הקוגניטיבי של האוכלוסייה. 2. חקר צורכי האוכלוסייה בתחומי הרפואה, הבריאות ומצבם החברתי והתפקודי. 3. חקר ההשפעות ההדדיות של המאפיינים הרבים בזקנה וחקר גורמי סיכון לתחלואה ולתמותה לאורך זמן, ולהבנת הדרכים להשגת זקנה מוצלחת. 4. השוואה מגדרית בכל תחומי המחקר.

מבנה המחקר עריכה

בטבלה מספר 3 מוצגים הנושאים שנחקרו בתחומים הסוציו דמוגרפיים והאישיים, ובתחומי הבריאות והתפקוד. המחקר בוצע על ידי מראיינים מקצועיים מתחום הרפואה הגריאטרית, רופאים, אחיות ומרפאות בעיסוק שעברו הכשרה מתאימה. שאלות המחקר הוכנו מראש בחוברת המחקר, וכללו בעיקר שאלות בהם ניתן היה לבחור תשובה מתוך כ-4 תשובות אפשריות בכ-700 נושאים שונים. כמו כן, המחקר כלל שאלונים מתוקפים ומקובלים בתחומים שונים. שינויים קטנים בלבד נערכו בשאלונים בשלבי המחקר השונים. השאלון הסוציאלי כלל מידע אוטוביוגרפי וסוציו דמוגרפי, מידע על תנאי מגורים, קשרים משפחתיים, קשרים חברתיים, פעילויות זמן פנוי וקריאה. נבדקו המצב התפקודי, ביצוע פעילויות יומיות (ADL ו-IADL), הערכה עצמית של מצב הבריאות ושימוש בשירותי בריאות. השאלון הרפואי כלל בדיקה רפואית, אבחנות עבר והווה, סקירת מערכות, בדיקה גופנית, שימוש בתרופות, מצב רוח ודכאון והמצב הקוגניטיבי (MMSE). נערכו בדיקות דם שכללו ספירת דם, ביוכימיה מקיפה וגם נשמר סרום בהקפאה ב-OC72- למחקר עתידי. בדיקה אקוקרדיוגרפית בבית המשתתף בוצעה בגיל 85 ו-95. שיעורי תמותה נערכו על פי מידע שנתקבל ממרשם האוכלוסין המדויק ב100% לכל מי שגר בארץ.


טבלה 3
שלב I- גיל 70 שלב II- גיל 78 שלב III- גיל 85 שלב IV- גיל 90 שלב V- גיל 95
שאלון חברתי:
סוציו דמוגרפיים v v v v v
הרכב משפחה v v v v v
תמיכת מחברים v v v v v
ניצולי שואה v v v v v
בדידות v v v v v
דתיות v v v v v
שימוש בשירותי בריאות v v v v v
פעולות פנאי/ חברתי v v v v v
פעילות גופנית v v v v v
פעילויות יום יום (דווח עצמי) v v v v v
Instrumental פעילויות יום יום (דווח עצמי) v v v v v
נפילות v v v v v
שאלון רפואי:
דווח ראייה ושמיעה v v v v v
עישון, שתיית אלכהול v v v v v
הערכה עצמית של מצב הבריאות v v v v v
אבחונים רפואיים v v v v v
סקירת מערכות v v v v v
הערכת כאב v v v v v
תרופות v v v v v
הערכים:
בדיקה גופנית v v v
הערכת דכאון v v v v v
הערכה קוגנטיבית ושיפוט v v v v v
מדדי אופטימיות v v v
ראייה (סנלן) v v v v v
שמיעה (מבחן לחישה) v v v v v
מדדים אנטרופומטרים v v v
בדיקות דם v v v
בדיקות מעבדה (סרום קפוא) v v
בדיקות שתן v
אקוקרדיוגרפיה v v
תפקודי ריאות v

ממצאי המחקר עריכה

המחקר תאר באופן מקיף את המצב הדמוגרפי, התפקודי, הרפואי, הקוגניטיבי והאפקטיבי של תושבי ירושלים בגיל 70 [7][8][9] וכן את השימוש שלהם בשירותי הבריאות [10][11]. השפעת מקום הלידה והמוצא באוכלוסייה ההטרוגנית של המחקר נמצאה קטנה מאוד לאחר ההתאמה למצב ההשכלה ולמצב הכלכלי של המשתתפים [12][13] השוואה בין תרבותית העלתה שהדומה שביניהם בדפוסי הזקנה וצרכי הבריאות גדולים בהרבה מההבדלים [14]. המצב הכלכלי נמצא כמנבא חזק למצב הבריאות של משתתפי הקוהורט ושל מצבם החברתי [15]. בדידות נמצאה קשורה לאיכות החיים ולמדדי בריאות [16][17] ולא קשורה לתמותה [18]. להבדלים מגדריים השפעה רבה בתוצאי בריאות וחברה, אולם עם התקדמות הגיל, הקשר המגדרי עם תמותה דעך משמעותית לאחר תקנון לגורמי סיכון רלוונטיים [19][20]. הקף המידע הרפואי שנצבר לאורך זמן שימש כבסיס למחקרי עומק בנושאים קליניים שונים כולל מצב תזונה [21][22] נפילות חוזרות [23] ירידה בראיה [24] ירידה בשמיעה [25] כאב גב כרוני [26][27] שינה [28] שנת צהריים [29][30] תשישות [31] השתנה לילית [32] יתר לחץ דם [33] דופק במנוחה [34] תלונות גסטרואינטסטינליות [35] תפקודי כליות [36][37] תפקודי כבד [38] שימוש בתרופות [39] והשפעת שימוש במספר תרופות במצבים כרוניים [40][41] ממצאי בדיקות מעבדה הדגימו בחלקן את הצורך בתקנון חוזר עם הגיל [42]. מחקר גנטי מוקדם תאר תפקוד מספר גניים אפשריים הקשורים לתוחלת חיים ארוכה [43]. העמקה בחקר תפקודי היום יום (ADL) הבדילה בין אי יכולת ביצוע ותלות תפקודית לבין הקושי בביצועה. ותואר הקשר בין תלות תפקודית לתמותה [44][45][46].


זוהו גורמי סיכון לירידה תפקודית, ופעילות גופנית נמצאה כמנבא חזק לתפקוד טוב. זוהו דרכים לתוחלת חיים ארוכה ומוצלחת, חשיבות שמירה על אורח חיים פעיל תוארה במספר עבודות. הפעילות הגופנית נמצאה כגורם חשוב ביותר לתפקוד גופני תקין ולתוחלת חיים ארוכה [47][48] אך נמצא גם כי למספר פעילויות לא פיזיות יש השפעה חיובית על תפקוד ותוחלת חיים ארוכה כגון עבודה והתנדבות [49] יציאה יומית מהבית [50] וקריאת ספרים [51]. היות וחלק משמעותי ממשתתפי המחקר היו ניצולי שואה נערכה השוואה בינם לבין המשתתפים שמוצאם מארצות בהם לא שלטו הנאצים או מיבשות לא אירופיות. לא נמצאו הבדלים בעלי משמעות בין הניצולים לשאר האוכלוסייה דבר המעיד שהשפעות בריאותיות של השואה ככל שהיו נעלמו לפני גיל 70 [52]. כן נערכה השוואה בין הקוהורט המקורי בגיל 70 ובין העולים מארצות ברית המועצות לשעבר וההבדלים היו מועטים [53].


שיעורי השיטיון באוכלוסיית ירושלים (דמנציה, על פי MMSE<24) שהיו בגיל 70, 3.2% עלו ל- 4.2%, 26.5%, 33.9%, 30.9% בגילאים 78, 85, 90, 95 בהתאמה. ממצא מפתיע היה כי יתר לחץ דם לא מטופל בגיל 85 ובגיל 90 כנראה אינו מהווה עוד גורם סיכון לתמותה [54][55] וכן כי פעילות גופנית מתונה וקבועה, מקטינה גם את הסיכון לתמותה מסכרת [56]. עוד נמצא כי ערכי כולסטרול גבוהים אינם מהווים עוד גורם סיכון מעל גיל 85 [57]. ממצא מפתיע נוסף היה כי קשישים בגיל 85 ו-90 אינם סובלים כלל מכאב ויסצרלי (כאבי בטן, כאבי ראש) [58]. הקושי בעלייה במדרגות ואחיזה במעקה [59], ובירידה בכוח האחיזה נמצאו כמנבאי תמותה מובהקים [60].


הבדיקות האקוקרדיוגרפית נערכו לכ-600 ממשתתפי המחקר באמצעות מכשיר אקוקרדיוגרפי נייד בבתיהם. הממצאים הראו כי לקשישים בגיל 85 יש שכיחות גבוהה של מסה גדולה של החדר השמאלי של הלב, עליות מורחבות, תפקוד דיאסטולי ירוד, שכיחות רבה של יתר לחץ דם פולמונלי והסתיידות של המסתם האאורטלי. גל S בדופלר של רקמת המיוקרד היה מוחלש כעדות לתפקוד סיסטולי לונגיטודינלי פגום [61]. נוכחות תפקוד סיסטולי ירוד, יתר לחץ דם ריאתי והצרות אאורטלית ניבאו תוחלת חיים ירודה לחמש שנים באוכלוסייה זו [62][63]. נערכה השוואה בין הממצאים האקוקרדיוגרפיים בגיל 85 ובין הממצאים אצל בני 95 ולא נמצאו הבדלים, למעט תפקוד סיסטולי לונגיטודינלי ותפקוד דיאסטולי שהתדרדרו עוד עם הזמן [64]. בהשוואות תפקוד הלב בין הנבדקים שבצעו פעילות גופנית לפחות חצי שעה ביום ובין אלה שלא ביצעו לא נמצאו הבדלים אקוקרדיוגרפיים, דבר המעיד כי ההשפעות החיוביות של הפעילות הגופנית על התפקוד הגופני ועל תוחלת החיים כנראה אינם קשורים לתפקוד הלב [65]. עוד נמצא כי דופק איטי משפיע לטובה על תוחלת החיים [66].


המחקר הלונגיטודינלי של הזקנה בירושלים נבחר להיות אחד מהמקורות של המחקר הרב לאומי NCD Risk Factor Collaboration (NCD- RisC) שנוהל ע"י הקולג' האימפריאלי בלונדון. במסגרת זו המחקר בירושלים שותף לסדרת 16 מאמרים (2011-2020) המראים כי גורמי סיכון למחלת לב, בהם BMI גבוה, השמנה, כולסטרול LDL, יתר לחץ דם וסכרת שהיו שכיחים בעיקר באירופה המרכזית התמתנו שם, ועלו בעיקר במזרח אסיה ותת- סהרה בין השנים 1980-2020. המאמרים פורסמו במיטב הספרות העולמית כגון: Nature, Lancet ו-Circulation [67][68][69][70].


משתתפי המחקר הלונגיטודינלי בירושלים: עריכה

פרופ' יוחנן שטסמן יוזם מייסד ומנהל המחקר, ד"ר אהרן כהן, פרופ' ג'רמי ג'קובס, פרופ' מיכאל בורשטין, פרופ' דוד ליבוביץ, ד"ר רוברט המרמן- רוזנברג, ד"ר יורם מערבי, ד"ר יקיר רוטנברג, ד"ר אירית שטסמן- לנדי, ד"ר אלה עין- מור, עליזה המרמן- רוזנברג MA וד"ר גארי גינזבורג.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Busse EW, Maddox GL. The Duke Longitudinal Studies of Normal Aging 1955–1980. Durham, NC: Duke University Press, 1985.
  2. ^ Shock N, Greulich R, Costa P, Andres R, Lakatta E. Normal Human Aging: The Baltimore Longitudinal Study of Aging. Washington, DC: U.S. Department of Health and Human Services. NIH Publication No. 84-2450, November 1984.
  3. ^ 1 2 Rinder L, Rope S, Steen B, Svandorg A. Seventy year old people in Gottenburg: A population study in an industrialized Swedish city. I: General presentation of the study. Acta Med Scand 1975; 198:397–407.
  4. ^ Baltes PB, Mayer KU, Helmchen H, Steinhagen-Thiessen E. The Berlin Aging Study (BASE): Overview and design. Ageing Soc 1993; 13:483–515.
  5. ^ 1 2 Stessman J, Cohen A, Ginsberg GM et al The Jerusalem 70-year-old longitudinal study. I: Description of the initial cross sectional survey. European J Epidemiol 1995; 11:675–84.
  6. ^ Cohen A, Stessman J, Ginsberg GM et al. Jerusalem 70-year-old longitudinal study II: Background results from the initial home interview. European J Epidemiol 1995; 11:685–92.
  7. ^ Stessman J, Ginsberg GM, Hammerman-Rozenberg R, Maaravi Y, Cohen A. Social and medical data from the first cohort of the Jerusalem 70-year olds longitudinal study. (Hebrew) Gerontology 1996; 75:3–49.
  8. ^ Stessman J, Ginsberg G, Maaravi Y, Hammerman-Rozenberg R, Cohen A. Profile of Jerusalem’s 70 year olds-medical data. Isr J Med Sci 1996; 32:665–87.
  9. ^ 9. Cohen A, Ginsberg G, Friedman R, Hammerman-Rozenberg R, Stessman J. Profile of Jerusalem’s 70 year olds-social data. Isr J Med Sci 1996; 32:688–701.
  10. ^ Ginsberg G, Israeli A, Cohen A, Stessman J. Factors predicting emergency room utilization in a 70-year-old population. Isr J Med Sci 1996; 32:649–64.
  11. ^ Stessman J, Ginsberg GM, Cohen A, Hammerman-Rozenberg R, Israeli A. Health services utilization among 70-year olds. (Hebrew) Gerontology 1998; 25:43–54.
  12. ^ Cohen A, Azulai D, Maaravi Y, Hammerman-Rozenberg R, Stessman J. The methodology of the Jerusalem seventy-year olds longitudinal study: results and conclusions from the first cohort. (Hebrew). Gerontology 2001; 28:239–50.
  13. ^ Stessman J, Cohen A, Hammerman-Rozenberg R, Maaravi Y. The methodology of the Jerusalem seventyyear olds longitudinal study: second cross-section and longitudinal follow-up. (Hebrew). Gerontology 2001; 28:251–62.
  14. ^ Stessman J, Hammerman-Rozenberg R, Svanborg A. Findings from longitudinal cohort studies: Gothenburg and Jerusalem. Isr J Med Sci 1996; 32:607–10.
  15. ^ Stessman J, Ein Mor E, Hammerman-Rozenberg R, Maaravi Y. Income, financial security, health and longevity. J Am Geriat Soc 2005; 53 (Suppl.):134–35.
  16. ^ Stessman J, Ginsberg G, Klein M, Hammerman-Rozenberg R, Friedman R, Cohen A. Determinants of loneliness in Jerusalem’s 70-year-old population. Isr J Med Sci 1996; 32:639–48.
  17. ^ Maaravi Y, Hammerman-Rozenberg R, Stessman J. Loneliness in old age: a predictor of disability, morbidity and mortality. Gerontologist 2005;45 (Suppl.):453.
  18. ^ Stessman J, Rottenberg Y, Shimshilashvili I, Ein-Mor E, Jacobs JM. Loneliness, health and longevity. J Gerontol A Biol Sci Med Sci 2014; 69(6):744-50.
  19. ^ Stessman J, Hammerman-Rozenberg R, Maaravi Y, Azoulai D, Cohen A. Strategies to enhance longevity and independent function: the Jerusalem Longitudinal Study. Mech Ageing Dev 2005; 126:327–31.
  20. ^ Jacobs JM, Cohen A, Ein-Mor E, Stessman S. Gender differences in survival in old age. Rejuvenation Res 2014; 17(6):499-506.
  21. ^ Maaravi Y, Ginsberg G, Cohen A, Stessman J, Berry EM. The nutritional status of 70 year olds in Jerusalem. Isr J Med Sci 1996; 32:620–25.
  22. ^ Maaravi Y, Berry EM, Ginsberg G, Cohen A, Stessman J. Nutrition and quality of life in the aged. Aging (Milan) 2000; 12:402. 1468 INTERNATIONAL JOURNAL OF EPIDEMIOLOGY Downloaded from https://academic.oup.com/ije/article-abstract/38/6/1464/666879 by guest on 26 July 2020
  23. ^ Dresner-Pollak R, Ginsberg G, Cohen A, Stessman J. Characteristics of falls in 70 year olds in Jerusalem. Isr JMed Sci 1996; 32:625–28.
  24. ^ Jacobs JM, Hammerman-Rozenberg R, Maaravi Y, Cohen A, Stessman J. The impact of visual impairment on health, function and mortality. Aging Clin Exp Res 2005; 17: 281–86.
  25. ^ Hammerman-Rozenberg R, Cohen A, Jacobs J, Stessman J. Dynamics of Hearing and its Impact on Ease in Performing ADL. J Am Geriat Soc 2003; 51 (Suppl.):147.
  26. ^ Jacobs JM, Hammerman-Rosenberg R, Stessman J. Longevity and chronic back pain in older people. J Am Geriatr Soc 2005; 53:1636–37.
  27. ^ Jacobs JM, Hammerman-Rozenberg R, Cohen A, Stessman J. Chronic back pain among the elderly: prevalence, associations, and predictors. Spine 2006; 31: E203–07.
  28. ^ Jacobs JM, Cohen A, Hammerman-Rozenberg R, StessmanJ. Global sleep satisfaction of older people: the Jerusalem Cohort Study. J Am Geriatr Soc 2006; 54: 325–29.
  29. ^ Bursztyn M, Ginsberg G, Hammerman-Rozenberg R, Stessman J. The siesta in the elderly: risk factor for mortality? Arch Intern Med 1999; 159:1582–86.
  30. ^ Bursztyn M, Stessman J. The siesta and mortality: twelve years of prospective observations in 70-year-olds. Sleep 2005; 28:345–47.
  31. ^ Hammerman-Rozenberg R, Jacobs JM, Stessman J. Causes of fatigue at age 77. Gerontologist 2005; 45 (Suppl.):651.
  32. ^ Bursztyn M, Jacobs JM, Stessman J. Usefulness of Nocturia as a Mortality Risk Factor for Coronary Heart Disease among Persons Born in 1920 or 1921. Am J Cardiol 2006; 98: 1311–15.
  33. ^ Bursztyn M, Shpilberg O, Ginsberg GM, Cohen A, Stessman J. Hypertension in the Jerusalem 70 year olds study population: prevalence, awareness, treatment and control. Isr J Med Sci 1996; 32:629–33.
  34. ^ Perk G, Stessman J, Ginsberg G, Bursztyn M. Sex differences in the effect of heart rate on mortality in the elderly. J Am Geriatr Soc 2003; 51:260–64.
  35. ^ Eliakim R, Cohen A, Ginsberg G, Hammerman-Rozenberg R, Stessman J. The Jerusalem 70 year olds longitudinal study: gastrointestinal findings. Isr J Med Sci 1996; 32:634–38.
  36. ^ Maaravi Y, Bursztyn M, Hammerman-Rozenberg R, Cohen A, Stessman J. Moderate renal insufficiency at 70 years predicts mortality. QJM 2006; 99:97–102.
  37. ^ Maaravi Y, Bursztyn M, Hammerman-Rozenberg R, Stessman J. Glomerular filtration rate estimation and mortality in an elderly population. QJM 2007; 100:441–49.
  38. ^ Elinav E, Ackerman Z, Maaravi Y, Ein-Mor E, Stessman J. Reduced alanine-aminotransferase activity in the elderly is associated with increased long-term mortality. J Am Geriatr Soc 2006; 54:1719–24.
  39. ^ Steinman M, Maaravi Y, Walter L, Hammerman-Rozenberg R, Stessman J. The evolution of medication use in Jerusalem elders. Drugs Aging 2007; 24:133–45.
  40. ^ Bursztyn M, Ginsberg G, Spilberg O, Maaravi Y, Stessman J. Mortality in the Jerusalem 70-year-olds longitudinal study: does nifedipine have a role? Geriatr Nephrol Urol 1999; 9:5–10.
  41. ^ Hammerman-Rozenberg R, Jacobs JM, Azulai D, Stessman J. Aspirin prophylaxis and the prevalence of anemia. Age Aging 2006; 35:514–17.
  42. ^ Hammerman-Rozenberg R, Cohen A, Ginsberg G, Maaravi Y, Ebstein RP, Stessman J. Laboratory reference values for the 70 year olds. Isr J Med Sci 1996; 32:611–20.
  43. ^ Stessman J, Maaravi Y, Hammerman-Rozenberg R et al. Candidate genes associated with ageing and life expectancy in the Jerusalem longitudinal study. Mech Ageing Dev 2005; 126:333–39.
  44. ^ Stessman J, Hammerman-Rozenberg R, Maaravi Y, Cohen A. Effect of exercise on ease in performing activities of daily living and instrumental activities of daily living from age 70 to 77: the Jerusalem longitudinal study. J Am Geriatr Soc 2002; 50:1934–38.
  45. ^ Ginsberg GM, Hammerman-Rozenberg R, Cohen A, Stessman J. Independence in instrumental activities of daily living and its effect on mortality. Aging (Milano) 1999; 11:161–68.
  46. ^ Stessman J, Jacobs JM. Factors influencing activities of daily living from age 70 to 77. J Am Geriat Soc 2006; 54 (Suppl.):38.
  47. ^ Stessman J, Maaravi Y, Hammerman-Rozenberg R, Cohen A. The effects of physical activity on mortality in the Jerusalem 70-Year-Olds Longitudinal Study. J Am Geriatr Soc 2000; 48:499–504.
  48. ^ Stessman J, Hammerman-Rozenberg R, Cohen A, Jacobs JM. Is physical activity still beneficial at age 85? J Am Geriat Soc 2008; 56 (Suppl.):84–85.
  49. ^ Hammerman-Rozenberg R, Maaravi Y, Cohen A, Stessman J. Working late: the impact of work after 70 on longevity, health and function. Aging Clin Exp Res 2005; 17:508–13.
  50. ^ Jacobs JM, Cohen A, Hammerman-Rozenberg R, Azoulay D, Maaravi Y, Stessman J. Going outdoors daily predicts long term functional and health benefits among ambulatory older people. J Aging Health 2008; 20:259–72.
  51. ^ Jacobs JM, Hammerman-Rozenberg R, Cohen A, Stessman J. Reading daily predicts reduced mortality among men from a cohort of community-dwelling 70-year-olds. J Gerontol B Psychol Sci Soc Sci 2008; 63:S73–80.
  52. ^ Stessman J, Cohen A, Hammerman-Rozenberg R et al. Holocaust survivors in old age: The Jerusalem longitudinal study. J Am Geriatr Soc 2008; 56:470–77.
  53. ^ Jacobs JM, Azoulay D, Cohen A, Hammerman-Rozenberg R, Stessman J. Successful aging among new immigrants. J Am Geriat Soc 2008; 56 (Suppl.):62.
  54. ^ Jacobs JM, Stessman J, Ein-Mor E, Bursztyn M. Hypertension and 5-year mortality among 85-year-olds: the Jerusalem Longitudinal Study. J Am Med Dir Assoc 2012; 13(8): 759.e1-6.
  55. ^ Stessman J, Bursztyn M, Gershinsky Y, Hammerman-Rozenberg A, Jacobs JM. Hypertension and its treatment at age 90: Is there an association with five year mortality? J Am Med Dir Assoc 2017 18(3): 277.e13-277.e19.
  56. ^ . Stessman J, Jacobs JM. Physical activity, diabetes mellitus and longevity. J Am Geriatr Soc 2014; 62(7): 1329-1334.
  57. ^ Jacobs JM, Cohen A, Ein-Mor E, Stessman J. Cholesterol, Statins, and Longevity from age 70 to 90 years. J Am Med Dir Assoc 2013; 14(12): 883-8.
  58. ^ Rottenberg Y, Jacobs JM, Stessman J. Prevalence of pain with advancing age brief report. J Am Med Dir Assoc 2015; 16(3): 264.e1-5.
  59. ^ Stessman J, Rottenberg Y, Jacobs JM. Climbing Stairs, Handrail Use, and Survival. J Nutr Health Aging 2017; 21(2): 195-201.
  60. ^ Stessman J, Rottenberg Y, Fischer M, Hammerman-Rozenberg A, Jacobs JM. Handgrip Strength in the Old and Very Old: Mood, Cognition, Function and Mortality. J Am Geriatr Soc. 2017; 65(3): 526-532.
  61. ^ Leibowitz D, Stessman-Lande I, Jacobs JM, Cohen A, Weiss AT, Ein-Mor E, Stessman J, Gilon D. Cardiac structure and function in persons 85 years of age. Am J Cardiol 2011 108(3): 465-70.
  62. ^ Leibowitz D, Stessman-Lande I, Jacobs JM, Cohen A, Weiss AT, Ein-Mor E, Stessman J, Gilon D. Cardiac structure and function as predictors of mortality in persons 85 years of age. Am J Cardiol 2012; 109(6): 901-905.
  63. ^ Leibowitz D, Stessman J, Jacobs JM, Stessman-Lande I, Gilon D. Prevalence and prognosis of aortic valve disease in subjects older than 85 years of age. Am J Cardiol 2013; 112(3): 355-359.
  64. ^ Leibowitz D. Stessman-Lande I, Sliman H, Jacobs JM, Stessman J, Gilon D. Longitudinal changes in cardiac function in the very elderly: the Jerusalem longitudinal cohort study. J Geriatr Cardiol (2019) 16(11): 800-805.
  65. ^ Stessman-Lande I, Jacobs JM, Gilon D, Leibowitz D. Physical Activity and Cardiac Function in the Oldest Old. Rejuvenation Research; Feb 2012: 32-40.
  66. ^ Stessman J, Jacobs JM, Stessman-Lande I, Gilon D, Leibowitz D. Aging, Resting Heart Rate and longevity. J Am Geriatr Soc 2013; 61(1): 40-5.
  67. ^ NCD Risk Factor Collaboration (NCD-RisC). Worldwide trends in diabetes since 1980: a pooled analysis of 751 population-based studies with 4.4 million participants. Lancet 387(10027) 2016; 1513-30.
  68. ^ NCD Risk Factor Collaboration (NCD-RisC). Worldwide trends in blood pressure from 1975 to 2015: a pooled analysis of 1479 population-based measurement studies with 19·1 million participants. Lancet. 389(10064) 2014; 37-55.
  69. ^ NCD Risk Factor Collaboration (NCD-RisC). Contributions of mean and shape of blood pressure distribution to worldwide trends and variations in raised blood pressure: a pooled analysis of 1018 population-based measurement studies with 88.6 million participants. Int J Epidemiol. 2018 MARCH 19.
  70. ^ NCD Risk Factor Collaboration (NCD-RisC). Repositioning of the global epicentre of non-optimal cholesterol. Nature. 2020; 582(7810): 73-77.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:המחקר_הלונגדנטלי_-_הדסה_הר_הצופים/המחקר_הלונגיטודינלי_של_הזקנה_בירושלים2&oldid=37998999"