משתמש:הראל סאפר גילמן/טיוטה

סייד מחמד חסין בהג'ת תבריזי (سیّد محمّدحسین بهجت تبریزی) (1906 - 18 בספטמבר 1988) הידוע בשם העט שהריאר (شهریار), היה משורר אזרי מצפון איראן. את שיריו כתב בתורכית- אזרית ובפרסית. שהריאר נחשב לאחד המשוררים המוערכים ביותר כיום באזרבייג'ן ובאיראן, שיריו תורגמו ליותר משלושים שפות וזכו לפרסום ברחבי העולם דובר התורכית.

חייו:

שהריאר נולד בעיר תבריז בשנת 1906 למשפחה מלומדת. אביו היה קליגרף ומשפטן, דבר אשר השפיע רבות על חייו המוקדמים בכל מה שנגע לרכישת השכלתו. תקופת ילדותו של שהריאר התרחשה בצל המהפכה החוקתית, תקופה של תסיסה חברתית ופוליטית. בעקבות המהפכה החוקתית ומחשש לביטחונם, נאלצו שהריאר ומשפחתו לעבור לאזור כפרי. שהריאר התחיל את לימודיו בבתי ספר בעיר תבריז ובמהלך שנות לימודיו למד ספרות ערבית וצרפתית עם מורה פרטי.[1]                                                  בשנת 1920, עם סיום לימודיו בתיכון, עבר שהריאר לעיר טהראן, שם החל ללמוד במוסד ''דאר אל פנון''. לאחר סיום לימודיו, בשנת 1924 החל בלימודי רפואה בעצת אביו. במהלך לימודיו שהריאר הכיר מספר אנשי תרבות, כגון מוזיקאים ומשוררים איתם התיידד. בתקופה זו שהריאר הכיר בחורה בשם סוריא והתאהב בה. משפחתה של סוריא לא הסכימה למערכת היחסים הזו ותחת לחץ כבד שהריאר נאלץ לעזוב זמנית את טהראן לעיר נישאפור. כתוצאה מכך לא הצליח לסיים את לימודי הרפואה שהתחיל.[2] בתקופה זו שהריאר הסתובב ברחבי איראן ועבד בעבודות פקידות מזדמנות. במקביל פרסם את קובץ השירה הראשון שלו. באמצע שנות השלושים חזר שהריאר לטהראן ובתחילת שנות החמישים הוא שב לתבריז, עיר הולדתו. בשנת 1953 שהריאר התחתן עם עזיזה, מורה בבית ספר יסודי ולזוג נולדו שלושה ילדים: שהרזאד, מרים והאדי. בשנת 1967 שהריאר קיבל מאוניברסיטת תבריז תואר פרופסור של כבוד, ומטעם המחוז הוכרז יום על שמו - היום ה-16 לחודש אספנד, יום זה נקרה ''רוז שהריאר'' כלומר יום שהריאר.[3] כמו אביו, שהריאר גם הוא היה קליגרף וכתב לעצמו עותק של הקוראן. היה לו עניין רב במוזיקה וחברים מוזיקאים רבים, ולתקופה אף ניגן על טאר.[4]

יצירותיו:

עוד משנות ילדותו הראה שהריאר עניין רב בכתיבת שירים, וכבר משנת 1920 התחיל להיות מוכר במעגל קרוביו ככותב. עד לתקופה זו הכירו אותו כסייד מחמד בהג'ת תבריזי. על מנת למצוא שם עט, סייד מחמד חוסיין (שעד אז לא נקרא שהריאר) פתח את ספר השירה דיואן-י חאפז, של המשורר האהוב עליו חאפז (תעתיק מדויק: חאפט'). הוא נתקל במילה ''שהריאר'' אשר מצאה חן בעיניו ואומצה על ידו כשם העט שלו. מאז ועד היום סייד מחמד חוסיין ידוע בכינוי זה ומילה זו הוספה לשמו הפרטי ''סייד מחמד חסין שהריאר''[5]    ביצירותיו של שהריאר ניתן לראות את אהבתו העזה לאזרבייג'ן. יצירותיו נכתבו בצורות רבות כמו ע'זל, קצידה, מת'נאוי, קטעה ( قطعه) ומרובע (רבאעי). עוד בחייו נחשב שהריאר למשורר מוכר מאוד ו''קלאסי'' אשר כותב בצורה הקלאסית של השירה הפרסית עם חרוז ומשקל קבועים. הנושאים עליהם כתב היו: אנושיות, פטריוטיות, הומניזם, חופש, שוויון וקריאות לשלום.[6]

בשנת 1931 יצא לאור קובץ השירה הראשון של שהריאר, בעיר טהראן, שמו היה ''דיואן-י שהריאר''. הביקורות היו חיוביות, בעיקר כלפי הע'זלים שהיו בקובץ וזכו לפרסום רב. ע'זל שזכה לאהבה מיוחדת היה אחד אשר עסק באהבה נכזבת לבחורה, אשר משפחתה לא אפשרה לזוג לממש את אהבתם וחיתנה אותה עם גבר אחר. העלילה הזאת מבוססת זכרונותי של שהריאר מתקופת לימודי הרפואה שלו. בתקופת יציאת הקובץ לאור, שהריאר עבד בנישאפור והכיר את הצייר כמאל אל מלכ. בעקבות ההיכרות עימו, שהריאר כתב שיר אשר מפאר אותו, השיר נקרא ''זיארת-י כמאל אל מלכ''. בזמן שהותו בנישאפור שהריאר הסתובב בחברת משוררים ונכח בחגיגות אלף השנים להולדת פירדוסי.[7]

לאחר מות אביו בשנת 1934 חזר שהריאר לטהראן. בתקופה זו כתב מספר שירים, בעיקר על האחדות הלאומית האזרית לאחר עליית המפלגה הדמוקרטית של אזרבייג'ן, שבתקופה זו הייתה תחת שלטון סובייטי מהצפון ושלטון פרסי מהדרום. שהריאר רצה עצמאות לעם האזרי בשני צידי נהר האראס וכתב על כך את השיר ''אזרבייג'ן'' שמתאר את הרצון של שהריאר לראות את אזרבייג'ן בתור מדינה עצמאית וחופשית.[8] בנוסף, אחת מיצירותיו נקראת ''מכתב לאיינשטיין'', ובה ביקר את תרומתה של עבודתו המדעית של איינשטיין לפיתוח הנשק הגרעיני.[9]                                                                                                                                  

בשנת 1955, עייף מחייו בטהראן, שהריאר חיפש מקום חדש לעבור אליו. אפשרות אחת הייתה לעבור לשיראז, מקום הולדתו של חאפז. האפשרות השנייה הייתה לחזור למקום הולדתו, אזרבייג'ן, להר הקרוי חידרבאבא, מקום אשר העלה בו זיכרונות ילדות. שהריאר נזכר בהבטחתו לאמו לכתוב בשפה האזרית, שפת עמו. עד לאותה תקופה שהריאר לא כתב בשפה האזרית אלא רק בפרסית. לבסוף שהריאר חזר לתבריז ושם כתב את יצירתו הגדולה ביותר: חידרבאבאיה סלאם.[10]

חידרבאבאיה סלאם:

תרומתו הגדולה ביותר של שהריאר לשפה האזרית היא יצירתו חידרבאבאיה סלאם. בעקבות בקשת אימו של שהריאר לכתוב שירה בשפה האזרית, כתב שהריאר את הפואמה חידרבאבאיה סלאם. היצירה מבוססת על הר באזרבייג'ן ליד העיר תבריז, אשר למרגלותיו שהריאר העביר את ילדותו. חלקה הראשון של היצירה נכתב בשנת 1952 ובשנת 1954 הודפס לראשונה בתבריז.[11] בחלק זה שהריאר כתב על הטבע, עונות השנה והחיים הפשוטים של האנשים החיים למרגלות ההר. החלק השני של היצירה נכתב 10 שנים מאוחר יותר והיו בו 30 עוד בתים, לעומת החלק הראשון שבו היו 76 בתים. החלק השני הוא מעין המשך לחלק הראשון. העניין הרב שהיצירה הזו יצרה בקרב האנשים היה גדול ומפתיע, ושהריאר עצמו היה מופתע מהצלחתה. [12]  עד היום חידרבאבאיה סלאם נחשבת ליצירה הטובה והמוכרת ביותר של שהריאר והיא מהווה אחת מן היצירות החשובות ביותר בספרות האזרית. [13]

חלק קטן מהחלק הראשון של היצירה בתרגום לאנגלית מאת Dr. Eynulla Madatli:

Greetings, Heydar Baba!

Heydar Baba, when the thunder resounds across the skies,

When floods roar down the mountain sides,

And the girls line up to watch it rushing by,

Send my greetings to the tribesmen and the village folk

And remember me and my name once more.

Heydar Baba, when pheasants take flight,

And the rabbits scurry from flowering bush,

When your garden burst into full bloom,

May those who remember us live long

And may our saddened hearts be gladdened.

When the March wind strikes down the bowers,

Primrose and snowdrops appear from the frozen earth,

When the clouds wing their white shirts,

Let us be remembered once again

Let our sorrows rise up like a mountain.

Heydar Baba, let your back bear the mark of the sun.

Let your streams weep and your face beam with smiles.

Let your children put together a bouquet

And send it to us when the wind blows this way

So that, perhaps, our sleepy fortune be awakened.

Haydar Baba, may your brows be bright.

May you be circled by streams and gardens.

And after us, may you live long.

This world is full of misfortunes and losses.

The world is replete with those bereaved of sons and orphaned.

Heydar Baba, my steps never crossed your pass.

My life was spent, becoming too late to visit you

I know not what became of all those beautiful girls.

I never knew about deadends, about paths of "no return".

I never knew about separation, loss and death.[14]

מותו:

סיד מחמד חסין  שהריאר נפטר ב-18 בספטמבר 1988 בבית החולים בטהראן ונקבר ב-20 בספטמבר בעיר תבריז, בבית הקרבות למשוררים.

מורשתו:

יום מותו של שהריאר, ה-18 לספטמבר, נחשב ל''יום הלאומי לשירה וספרות פרסית'' באיראן. ביתו בתבריז הפך למוזיאון.[15] בשנת 2023 עלה לאוויר אתר אינטרנט לזכרו המכיל ספרים שנכתבו עליו, כתבי יד שלו, יצירות ותמונות.[16] בנוסף לכך, קיימת סדרת טלוויזיה איראנית על חייו ופועלו.[17]

---

[1]Ābedi Kamyār, "Shahryar, Mohammad Hosayn," Encyclopedia Iranica, online edition, (2015) http://www.iranicaonline.org/articles/shahryar-mohammad (accessed on 02 September 2015).

[2] Fikrət Seyidov. Məhəmməd Hüseyn Şəhriyarın pedaqoji görüşləri. (Bakı: ADU Nəşriyyat, 2008), səh. 88.

[3] Kamyār, "Shahriar, Mohammad Hosayn".

[4] שם.

[5] Aygün Eynalova,"Məhəmməd Hüseyn Şəhriyar yaradıcılığına bir nəzər", Dil və ədəbiyyat:Beynəlxalq elmi-nəzəri jurnal. (2021), s.130-133.

[6] Aygün Eynalova,"Məhəmməd Hüseyn Şəhriyar yaradıcılığına bir nəzər", Dil və ədəbiyyat:Beynəlxalq elmi-nəzəri jurnal. (2021), s.130-133.

[7]Kamyār, "Shahryar, Mohammad Hosayn''.

[8] ''Məhəmmədhüseyn Şəhriyar'', https://shahriyar.az/az/creations/. Retrieved on April 12 ,2024

[9] "Shahriar: A Notable Iranian Poet of Azerbaijani Ethnicity", Tasnim News Agency. 26 July 2017. retrieved on March 5, 2024. https://www.tasnimnews.com/en/news/2017/07/26/1468801/shahriar-a-notable-iranian-poet-of-azerbaijani-ethnicity.

[10] Hamid Notghi and Gholam- Reza Sabri- Tabrizi. '' Hail to Heydarbaba: A Comparative View of Popular Turkish & Classical Persian Poetical Languages.'' British Journal of Middle Eastern Studies, Vol. 21 no. 2 (1994), pp. 241-242.

[11] Notghi, ''Hail to Heydarbaba'' pp. 242.

[12] שם.

[13] Elman Quliyev, Seyid Məhəmməd Hüseyn Şəhriyar (Bakı: Mütərcim, 1999), səh. 180.

[14] Muhammad Hussein Shahriyar, ''Greetings to Heydar Baba'' in Eynulla Madatli (edt.), Poetry of Azerbaijan: A Drop in the Ocean. (Islamabad: Embassy of the Republic of Azerbaijan in Islamabad, 2010), pp. 149.

[15]Kamyār, "SHAHRYAR, MOHAMMAD HOSAYN''.

[16]''Məhəmmədhüseyn Şəhriyar'', https://shahriyar.az/az/. Retrieved on March 5,2024.  

[17] ''Shahriar'', https://www.imdb.com/title/tt3864856/?ref_=nm_flmg_t_10_dr. Retrieved on March 5,2024.