משתמש:התפתחות המוח האנושי/התפתחות המוח האנושי

התפתחות המוח וזמנים קריטיים

תהליך יצירת המוח לחיים מתחיל כבר הביום הלידה, נמשך בתקופת הינקות והילדות המוקדמת ומסתיים רק בגיל ההתבגרות כשהמוח מסיים המוח את לימודיו הפורמליים. עד הלידה פועלים רוב תאי המוח מנותקים זה מזה, ואילו מיום הלידה ובמהלך 3 השנים הראשונות של האדם, נבנים בקצב מהיר כ- 1000 טריליון קשרים (סינפסות). הקשרים יוצרים רשתות עצביות אשר תפקידן להגיב לכמויות המידע העצומות הבא מן הסביבה ולקשרו לזיכרון. שילוב של תורשה והתנסות מעצב את התפתחות המוח, המחקרים מראים שטיפול ההורים בילד והמערכת החיסונית שלהם משפיעים רבות על התפתחות המוח ועל סיכויו של האדם להסתדר בעתיד. מוחו של אדם אשר לא זכה לחום ומגע אנושיים יהיה פחות מפותח ממוח של אדם אשר חווה.

יצירת המוח ושלב העוברות

שבוע 4- העובר מתכונן לתחילת יצירת המוח. שבוע 6- המוח מתחיל להתחלק לאזורים שונים ועמוד השידה נוצר שבוע 8- מתחילה תנועה אצל העובר. שבוע 10- המוח מתחלק לאזורים הבסיסיים, תאי עצב מופיעים בחלק התחתון של עמוד השדרה. שבוע 12- החושים מתחילים להתפתח ומתחילה הפרשת ההורמונים. שבוע 20- תאי עצב מגיעים לחוט השדרה. שבוע 24- המוח סיים להתמיין, מתחילים רפלקסים. שבוע 28- מערכת העצבים מתחילה לפעול בגוף.

אם העובר יוולד בשבוע זה יהיה לו סיכויי לשרוד באמצעות הנשמה כיוון שהמוח סיים את התפתחותו העוברית.

v מהשבוע ה- 20 ועד לגיל 3- הנוירונים מתפתחים, גדלים ומסתעפים. (תקופה בעלת סיכון גבוה לנזק מוחי) v מהחודש ה- 3 להריון ועד גיל 5 המוח גדל במהירות והסביבה משפיעה רבות על עתידו ואופיו של האדם. v בשנותיו הראשונות של הילדות, מוחו של האדם הוא מוח אמוציונלי (רגשי) ועם השנים המוח הופך להיות מוח רציונלי (הגיוני)

משקל המוח: בשלבים הראשונים של ההתפתחות העוברית המוח הוא עיקרו של הגוף, בזמן הלידה המוח מהווה כשמינית ממשקל העובר (כ- 350 עד 400 גרם) ובגיל 20 מגיע למשקלו המרבי בגיל 20 רק שאז הוא מהווה רק כ- 1:40 ממשקל הגוף.

זמנים קריטיים בהתפתחות המוח

זמן קריטי פירושו תקופה מוחית מיוחדת, בה מבנים מוכנים מראש, שהתינוק נולד איתם, זקוקים לגרייה כדי לפעול ולהתפתח. כאשר מבנים אלו אינם מקבלים גירוי ועירור מתאים מלידה, הם ניזוקים ומדלדלים עד למצב של נזק בלתי הפיך. המוח זקוק לגרייה מתמדת כדי לשמור על חיוניות והתפתחות. ממחקרים וניסויים בבעלי חיים נמצא שהתקופה - מהמחצית השנייה של ההיריון עד גיל שלוש, היא תקופה קריטית לפגיעה ולגרימת נזקים במוח, אך מצד שני, זו גם התקופה לטיפול ולשיקום. חשובים במיוחד הם הזמנים הקריטיים בהתפתחות מרכזי השפה, הדיבור, הראייה והשמיעה. כאשר מרכזים אלו אינם מגורים, עלול להיגרם נזק בלתי הפיך בתחומים אלו. במצבים בהם תגובת הילדים מעטה ודלה, הסביבה נוטה למעט בהתייחסות אליהם, ההיזון החוזר למשל, מתמעט אף הוא. תופעה זו אופיינית גם אצל ילדים בעלי מגבלות שמתקשים בדיבור ובתגובה אל ההורים והסביבה. במצבים כאלה, חשוב דווקא לגרות ולהפעיל את הילד שאינו מגיב, או ששפתו דלה. גירוי מוגבר יכול לשמור על המרכזים המוחיים מפני דילדול. כאשר מפעילים את הילד ומגרים אותו במשחקים, סיפורים ובהפעלות, הסיכוי לנצל את מירב הפוטנציאל הקיים טוב יותר למרות תגובתו המזערית. אף על פי שתקופת התפתחותם של תהליכים עצביים נראית קבועה מראש, ברוב האורגניזמים קצב ההתפתחות ניתן לשינוי על-ידי הסביבה. (ש. יהודה בתוך קליין, 2000.)

בעיות בהתפתחות המוח

אסימטריה בין חדרי המוח- חדר אחד גדול במעט מהשאר, מצב שכיח. אסימטריה קיצונית בין חדרי המוח- כאשר חדר אחד (או 2) גדול משאר החדרים באופן משמעותי, תופעות לוואי אפשריות: בעיות בהתפתחות, היפראקטיביות. חדרי המוח- 4 חלקים במוח שמלאים בנוזל עמוד השידרה.

צטברות נוזלים בחדרי המוח (הידרוציפלוס או ציסטה תוך מוחית) - נוזלים לא מנוקזים עלולים לפגוע בהתפתחות המוחית התקינה, החל מפיגור שכלי קל ועד כבד, לרבות דפורמציה של הראש, והפרעות מוטוריות. הטיפול הסטנדרטי במצבי הידרוצפלוס, הוא ביצוע ניקוז על ידי העברת צינור מחדרי המוח לחלל הצפק (פריטונאום). כיום, בעידן הנוירוכירורגיה המודרנית, קיימת אפשרות, במקרים מסוימים, לבצע ניתוחים בעזרת אנדוסקופ (סיב אופטי) לפתיחת מעקפים וחסימות. דוגמה למצב זה הינו הסיפור הבא על זוג שציפה לתאומים בהפריה חוץ גופית (IVF). בשבוע ה-28 להיריון התגלה אצל העובר הזכר ממצא שלא נראה בסקירות הקודמות - ציסטה גדולה בחלל החדר התוך מוחי. הלבטים בשלב זה היו עצומים, הן מצד הגניקולוגים והן מצד ההורים. האם לבצע הפסקת הריון לעובר עם הציסטה? האם הדבר מסכן את התאום השני? האם התינוק יוולד עם פיגור? האם קיים טיפול יעיל למצב? במסגרת ייעוץ נוירוכירורגי שניתן להורים, הוסבר למשפחה, כי הניסיון מלמד שבמקרים רבים של ציסטות תוך מוחיות המטופלות בזמן - לפני שנוצר נזק משני ללחץ - מתפתח תינוק בריא, גם אם בחלק מן המקרים לאחר לידתו יצטרך לעבור ניתוח. בני הזוג החליטו להמשיך את ההיריון, כאשר התינוק עם הציסטה נולד ללא כל חסר מבחינה נוירולוגית. בגיל מספר שבועות, לאחר שהראה סימנים של עליית לחץ תוך גולגלתי - עבר בהצלחה ניתוח נוירוכירורגי אנדוסקופי, ללא צורך בהתקנת שאנט, בבית החולים "דנה-דואק" לילדים. הדוגמה משקפת נכונה את הצורך בגישה רב-תחומית, הכוללת יעוץ עוברי טרום-לידתי על-ידי הרופאים שאמורים לטפל בתינוק לאחר היוולדו, שכן יעוץ שכזה מאפשר להורים להבין טוב יותר את הממצא, להיערך נפשית וכלכלית במידת הצורך ולקבל החלטות שקולות יותר.

התפתחות התינוק

לקוח מ:משחק חכם כמעודד התפתחות המוח- הגיל הרך תינוקות נולדים עם תאי מוח בסיסיים המוכנים להסתגל לשינויים בעקבות גירויים חיצוניים או צרכים פנימיים של הגוף. מוח הפעוט הוא מבנה מורכב שעתיד לבצע פונקציות מורכבות וקשות. המוח מתפתח בקצב מואץ בתחילת החיים: עד גיל 5 מגיע המוח ל 90% מהגודל הפוטנציאלי שלו. כלומר, רוב הבנייה של פעילות המוח מסתיימת בשנים הראשונות לחיי הילד. רוב החוקרים מסכימים שזהו חלון הזדמנויות התפתחותי ויש המגדירים זאת כתקופה הקריטית ביותר להתפתחות המוח. זוהי התקופה בה הילד מפתח את המיומנויות הבסיסיות שישרתו אותו במהלך החיים. ההורה מספק תזונה עשירה וטיפול יומיומי להישרדות התינוק, ויחד עם זאת אך לא פחות חשוב, ההורה מספק חיבוק, מגע וגילויי אהבה כלפי התינוק ובכך עוזר לתינוק לפתח קשרים מוחיים חשובים. קשרים אלו מהווים בסיס לדרך בה התינוק תופס את העולם ואת האנשים סביבו. התפתחות המוח היא נושא מורכב: זהו תהליך בו נוצרים קשרים בין תאי המוח לבין הנוירונים , שמאפשרים למוח לבצע מטלות חשיבה, מטלות קוגניטיביות, רגישות, תקשורת ומיומנויות רגשיות. מיומנויות החשובות להצלחתו בעתיד. בניית המוח של התינוק מתחילה כבר בלידה, המגע, החיבוק הראשון של הילד וגילויי האהבה הראשונים מאפשרים לילד לפתח מערכות חשובות כמו: פיתוח החושים, השפה ומערכות תקשורת, ובנית מיומנויות חברתיות. הבסיס להתפתחות המוח כמה עובדות : 1. תחושת המגע: גילויי חיבה, לטיפה, חיבוק , אחיזה בידיים, מגע עדין ומסז' עדין - מחוות פשוטות אלה מאפשרות לילד לפתח את החושים העדינים. 2. אינטראקציה: איכות האינטראקציה מאד מרכזית במשוואה הזו של הורים וילדים. הילדים לומדים מהר דרך אינטראקציה של משחק (משחק חכם) , שפה, כללים, קריאת סימנים וכו'. קישורים שידרשו לו בעתיד. 3. הזנה: תנאי הכרחי לבניית המוח, תזונה נכונה, צעד ראשון לבניית ילד בריא פיזי ותנאי הכרחי להתפתחות תקינה של המוח. 4. משחק פעיל: ילדים לומדים דרך המשחק, הם צריכים לשחק כל יום בלי קשר לגיל או למצב הרוח שלהם, משחקים חכמים , יכולים לעזור לכם לגדל ילד חכם, מיומן ואינטליגנטי.

לקוח מ: התפתחות המוח בתינוקות- טקסטולוגיה ההתפתחות המהירה של המוח בחודשים הראשונים לאחר הלידה מסבירה את השינויים הרבים החלים בתפקוד התינוק מפני שהיא תלויה בחוויותיו והתנסויותיו של התינוק. לדוגמה, תת תזונה בינקות עלולה לגרום לנזק מוחי בלתי הפיך בעקבות ירידה בתאי העצב או בפגיעה במורכבותה של רשת הסינפסות המתפתחת. שני תהליכים חשובים שבאמצעותם הניסיון תורם ליצירת סינפסות הם: א. יצירת סינפסות המצפה לניסיון מתרחשת בתגובה לגירויים הצפויים בכל סביבה האופיינית למין מסוים, כגון: בני האדם אמורים להיחשף לגירויים חזותיים (צבעים) ושמעתיים (צלילים) ב. יצירת סינפסות התלויה בניסיון מתרחשת בתגובה למידע ולהתנסות ייחודיים באמצעות אחסון חוויות אישיות, ידע ומיומנויות אישיות, הסתגלות אישית של הפרט לסביבתו ויוצר הבדלים בין אישיים בהתפתחות. תוצאות מחקר על ההתפתחות המוחית המוקדמת א. תקופה רגישה- פרק זמן מסוים שבמהלכו חשוב ורצוי להתנסות בחוויות מסוימות, ולכן היא נמשכת יותר משלוש שנים. ב. לגורמים סביבתיים נודעת השפעה רבה על התפתחות המוח, כגון: מחסור בחומצה פולית בשלב מוקדם של ההיריון פוגע בהתפתחות התעלה העצבית. ג. המוח ממשיך להתפתח גם אחרי הגיל הרך ומקיים מידה מסוימת של גמישות לאורך החיים המאפשר שינוי והתפתחות מוחית. לסיכום– גורמי סביבה והתנסויות מוקדמות משפיעים על התפתחות המוח בדרכים רבות אך לחסכים חמורים וממושכים בשנים הראשונות יש השפעות מכריעות על התפתחות המוח.

לקוח מ: ויקיפדיה – התפתחות גוף האדם ההתפתחות הנוירולוגית המשמעותית מתרחשת בגילאי הילדות, והיא משפיעה על התפתחותו התקינה של הילד. עד גיל 10-11 רוב אזורי המוח כבר בשלים. לקוח מ: מינקות ופעוטות לילדות- themedical התפתחות המוח נכנסת לשלב התפתחות שונה מזה שהיה במהלך שלוש השנים הראשונות. המוח גדל והגיע כמעט לגודלו הבוגר, תהליך זה אירע על ידי יצירת סינפסות חדשות (synaptogenesis), חיזוק סינפסות קיימות והכחדת סינפסות אחרות (pruning). תהליך מוחי זה קורה כתוצאה מחשיפה או מאי חשיפה להתנסויות סביבתיות שונות. כמו כן, בעזרת מיאלניזציה כללית, של כל אזורי המוח. גמישות המוח והשינויים החלים בו לאור תהליכים אלה, שכונתה Brain Plasticity ואפיינה את תקופת הינקות, פוחתת בגיל הילדות ו"מתפרצת" שוב בגיל ההתבגרות (חשוב לציין את הקשר בין תהליך הכחדת הסינפסות ה"מיותרות" לבין היכולות הקוגניטיביות המתגלות באותם גילאים, כגון יכולת ההפשטה, שאכן מאפיינת את גיל ההתבגרות). �