משתמש:יהודי מפוכח/אהרן שינדרמן

אהרן שינדרמן

הרב אהרן שינדרמן (1968-1877) זצוק"ל. הרב אהרון שינדרמן

(ארצ'יק) נולד למשפחה יהודית דתית ביום ה' באלול תרל"ז (1877) בכפר סחריבקה (חבל ווהלין באוקראינה), השני מתוך שבעה ילדים לנחום בער (דב) ולפרומה. בדיוק ביום הולדתו פורסמה הוראה ממשלתית שחייבה את האב נחום בער להתגייס לצבא הרוסי אך וועדה הרפואית שחררה אותו משירות. הסיבה לכך הייתה מצבו הקשה של הצבא הרוסי במלחמה מול האימפריה העות'מאנית.

באותה תקופה, לכל יהודי תושב הכפר הייתה עדיפות לעבוד בכל עבודה בתוך הכפר על פני תושב חוץ. יהודי שחטא בהשגת גבול, היה הנפגע מביאו לדין תורה, לא לפני שנועצו או קיבלו את הסכמת הרבי. ההכנסות בכפר התחלקו לפי החלטת הרבי. סבא יענקל (אביה של פרומה) מכפר סחריבקה היה היהודי היחיד בכפרו והקים לבתו וחתנו עסק. האב החום היה ירא שמיים, למדן גדול ואף מלמד. ארצ'יק כותב כי הוראת הילד הרך והבנה לנפשו באותם ימים לקוח בחסר ומלמדים רבים לא ידעו כיצד להלהיב את הילד ולעורר בו סקרנות. האב נחום בער הסכים לקבל את המינוי לרב העיירה בזאר במוצאי יום הכיפורים תרנ"א (1890). "כל דמותו של אבא אמרה כבוד ויחד עם זאת - צניעות וענווה." ארצ'יק הקפיד ללמוד תורה אך בד בבד קרא בשקיקה גם את ספרות ההשכלה, לרבות פילוסופיה. האם פרומה נפטרה ביום ה' בתמוז תרנ"ז (1897) וארצ'יק כרע תחת עול האחריות לקיום המשפחה. שלטונות צבאו של הצאר הרוסי הסכימו פעמיים לדחות לארצ'יק את הגיוס לצבא בשנה. היה חשש כבד שמא יהודי שומר תרי"ג מצוות יגיע לשמד רוחני בצבא של שלטון אנטישמי. יצוין כי ארצ'יק מיעט בשינה ואכילה במשך חצי שנה. 

בשנת תרנ"ט נשא ארצ'יק לאישה את נחמה גורביץ' מכפר סידרביץ', החתונה התקיימה לאחר דחיית הגיוס השנייה והסופית. ארצ'יק ונחמה התגוררו בכפר סירדביץ' מאב תרנ"ט עד ניסן תרע"א (1911-1899). לזוג היו תשעה ילדים, בחנוכה תרס"ט (1908) נולד החמישי אליהו (אליק) - אליהו שומרוני.  בחודש ניסן תרע"א עברה המשפחה לעיר מאלין שם נחשף ארצ'יק ביתר שאת לפעילות ציונית. לדידו, הציונים עמדו על המשמר יותר מכל היהודים במאלין במלחמה נגד ההתבוללות. במאלין נכנס ארצ'יק לשותפות בסחר יערות. כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה, העסקים דווקא גדלו. האב נחום בער נפטר בי"ג בתשרי תרע"ב (1912), שלושה ימים אחרי יום הכיפורים.

עם התבססות המשטר הסובייטי בולשביקי ברוסיה בוצעו פוגרומים נגד יהודים והייתה התדרדרות כלכלית במיוחד באוקראינה. היה אף שלב שפולין כבשה את העיר מאלין במהלך המלחמה בינה לבין הבולשביקים. ארצ'יק נאלץ לחסל את העסק, לאחר מכן הקים ארצ'יק בית חרושת קואופרטיבי לטרפנטין, המשטר הסובייטי החרים את בית החרושת. בשנת 1921 עברה המשפחה (בת עשר נפשות) לקייב כדי למצוא פרנסה וקיום. ארצ'יק ובני משפחתו הקימו בדירתם בקייב מפעל לייצור גפרורים אך גם עסק זה חוסל בגלל קשיים שהערינו לנין וטרוצקי. ארצ'יק המשיך לעבור מעיסוק לעיסוק כדי לפרנס את משפחתו. הבן אליק בקייב הגביר את פעילותו הציונית ובשנת 1925 הפליג לארץ ישראל. השלטון הסובייטי רדף את היהדות, סגר בתי כנסת וכל פעילות ציונית נאסרה. "כל מי שהיה בו זיק של יהדות, של אנושיות בכלל, הרגיש יסורי גהינום, כאילו הוא ומשפחתו עולים על המוקד באינקוויזיציה של ספרד. הפעם היתה זו אינקוויזיציה מודרנית, קומוניסטית.  את הרוח כלאו ; את הפה סתמו. ואת הגוף השחיתו וזיהמו מדי יום ביומו". בשנים 32-31 היה רעב כבד באוקראינה כי זו רצתה בעצמאות מרוסיה, 15 מליון נפש מתו, בעיקר מרעב ומחלות. שנותיו האחרונות של ארצ'יק ומשפחתו בקייב היו קשות מנשוא.

בשנת 1934 עלו ארצ'יק, אשתו נחמה והבת פרומה לארץ ישראל. בד' באב תש"ג (1943) נפטרה אשתו נחמה בקיבוץ אפיקים. ביום ז' בטבת תש"ו (1946) נשא ארצ'יק את פנינה לאישה ונפטר בחודש סיון תשכ"ח (1968) בגיל 91. מתוך מודעה 30 לפטירתו של ארצ'יק בעיתון דבר (8/7/1968) נכתב:"היה בקי בש"ס ובפוסקים. אך לא רצה לשמש ברבנות אף כי היה כבן הבכור, יורש חוקי לכס אביו, הרב בבאזאר. באישיותנו למדנוּת וחכמת חיים, שכלתנות ורגש עמוק לקדשי ישראל, דתיות עמוקה וסובלנות". ארצ'יק פרסם ספר תורני בשנת תשכ"ו (1966) בשם "ליקוטי אהרן" הכולל פירושי תורה וחכמים, זאת בעידוד אחיו הרב שמריהו שינדרמן ויצחק שומרוני.